האנשים שדואגים ללוחמים על 4

לכבוד יום הכלב הבינלאומי, שמענו איך מערך הווטרינריה של צה''ל דואג לכלבים הצבאיים ומוודא שיהיו מוכנים לכל פעולה.

ליאור נוישטיין, אתר צה"ל , ט"ז באלול תשע"ח

תמהיל של מקצועיות ואכפתיות
תמהיל של מקצועיות ואכפתיות
צילום: דובר צה"ל

כשהמשרתים בצה"ל מרגישים לא טוב או זקוקים לסיוע רפואי, בין אם מדובר בלוחמים בשטח, תומכי לחימה או חיילים עורפיים, הכתובת היא חיל הרפואה. אך כאשר הלוחם הוא הולך על ארבע, את המענה הרפואי הוא יקבל ממקור קצת אחר - וטרינר צבאי.

בצה"ל ישנן שתי יחידות מיוחדות שמשלבות בפעולתן כלבים לצד לוחמים אנושיים - עוקץ ויחידת הכלבנות בחיל האוויר. יחידות אלו נעזרות בחדותם, זריזותם וחושיהם המפותחים של הכלבים כדי לאתר מטעני חבלה, להגן על בסיסים מחדירות מחבלים ולרדוף אחר חשודים.

"המטרה העיקרית שלנו היא לדאוג לרווחתם של הכלבים", מצהיר הוטרינר הראשי בצה"ל, רס"ן ד"ר לביא חיים. "לא מדובר בנשק או אמל"ח, אלא בחיים של ממש שצריך לשמור ולטפח כמו שמטפלים באחרון הלוחמים. אנו מלווים אותם מרגע ההמלטה, דרך ההכשרה ביחידות ועד לסיום תפקידם".

לצד תכלית זו, מציין רס"ן חיים, אמון מערך הווטרינריה גם על בריאות הציבור: "30 הווטרינרים בצה"ל אחראים גם על השפעת בעלי החיים על החיילים, דוגמת מחלות פוטנציאליות, פגיעה על ידי חיות משוטטות והיגיינה כללית בסביבתן".

כחלק מתפקידם, מעבירים הווטרינרים בעוקץ ובחיל האוויר שיעורים ייעודיים ל"נוהגים", אותם חיילים שמובילים את הכלבים. במסגרת הכשרה זו, מלמדים אותם על פיזיולוגיית הכלבים, זיהוי סימני מצוקה ומתן עזרה ראשונה בשטח.

"למרות שישנה נוכחות של וטרינר בכל בסיס, מי שנמצא לצד הכלב בשטח הוא הלוחם", מדגיש הווטרינר הראשי. "ברגע שהוא והמעטפת הרפואית, כמו הפראמדיקים והחובשים, מקבלים ידע בסיסי על עולם הווטרינריה, הם יכולים להציל את חייו של הכלב".

עבודתם של הווטרינרים מתחילה עוד לפני שהכלבים מגיעים ליחידות, והם לוקחים חלק, יחד עם המאלף, בבחירה מי יתקבל. "לפני כל רכש אנחנו מוודאים שמצבו של הכלב אכן תקין ושהוא אינו נושא מחלות כאלה ואחרות, ומסוגל, פיזית, לעבור את ההכשרה", מסביר ד"ר רס"ן חיים. "רוב הפרטים הם מסוג רועה בלגי (מלינואה), שמוכשר מאוד ככלב גישוש ומתאים לאקלים החם בארץ".

צילום: דובר צה"ל

"הכלבים שהומלטו בגוריות הצבאיות מקבלים ליווי צמוד לכל אורך התפתחותם", ממשיך הוטרינר הראשי. "בגיל שנה וחצי מתקבלת החלטה האם להמשיך להכשירם ביחידות, ולכן הווטרינר חייב לדעת לזהות גם סימנים שמצביעים על אופי הכלב ולא רק על יכולותיו הפיזיות, ממש כמו בתהליך קביעת הפרופיל לחיילים".

ומה קורה כאשר לכלב "יורד הפרופיל"? כשכלב נמצא לא מתאים עקב אי עמידה במסלול ההכשרה, מסיבה בריאותית, מפאת גיל או בשל ירידת רמת הביצועים, משתף הווטרינר הראשי, עובדים במערך כדי למצוא לו בית חם לאימוץ.

"כלב הוא אומנם חברו הטוב ביותר של האדם, אך גם האדם הוא חברו הטוב ביותר של הכלב", משוכנע ד"ר רס"ן חיים. "הקשר בין לוחם לכלבו הוא מיוחד מאוד, ולכן ברוב המקרים הלוחם בוחר לאמץ. המתה היא חד משמעית לא אופציה, ובמקרים בהם הלוחם בוחר שלא לאמץ, הווטרינרים, יחד עם כלל הצוות ביחידות הכלבנים, דואגים למצוא לכלב בית אחר, ותמיד נמצא אחד".

"למערך הווטרינריה השפעה אדירה", מסכם הווטרינר הראשי. "להיות וטרינר דורש תמהיל של מקצועיות ואכפתיות, ובסופו של דבר זו היכולת להיות קב"ן, מדריך כושר, רופא, אמא ואבא ללוחמים הכי מיוחדים שיש".