'נערי רפול' - הצלה לאלפים

בפנייה ישירה לרמטכ"ל מבקש פרופ' אלבשן שלא לסגור את מיזם 'נערי רפול': רק מי שלא גדל כמוני בשכונות יכול להמעיט מחשיבות המיזם.

שמעון כהן , י"ח באלול תשע"ח

פרופ' יובל אלבשן
פרופ' יובל אלבשן
צילום: יוסי זמיר, פלאש 90



טוען....

לפני מספר ימים דווח ב'כאן 11' על ההחלטה לסגור את מערך מקא"ם, המוכר לכולנו כ'נערי רפול', מהלך שישפיע על עתידם של אלפי צעירים בישראל. בצה"ל מבהירים שהכוונה היא להעביר את הטיפול באוכלוסייה הזו למסגרת הת"ש שביחידות השונות.

הפרופ' יובל אלבשן, דקאן פיתוח חברתי בקריה האקדמית אונו, פונה מעל דפי 'הארץ' בקריאה לרמטכ"ל לבלום את המהלך, מספר מהיכרותו האישית אך מעריך כי ספק אם מישהו בלשכת הרמטכ"ל שומע קריאות חברתיות מהסוג הזה. שוחחנו אתו ביומן ערוץ 7.

פרופ' אלבשן מביע את אכזבתו הקשה כששמע על ביטולו של הפרויקט, ובהקשר זה הוא אינו מוכן לקבל את הגדרת צה"ל כשינוי בלבד או כמענה לבעיה פיקודית, אלא בסגירתו של "פרויקט שהציל אנשים במשך 37 שנים".

בדבריו מציין אלבשן כי פנה לגורמים שונים, בהם גם ראש אכ"א וניסה לעורר אותם להתנגדות למהלך אך נתקל בהסתגרות של הגורמים הללו מאחורי טענות לתיקצוב, טענה שהוא מבטל לנוכח הגידול בתקציב הביטחון, או בעיה שלטעמו אינה קיימת ועיקרה הוא קושי לכאורה להתמודד עם פיקוד כפול של חיילי הפרויקט. לדבריו טענה שכזו אינה אלא "קשקוש", כלשונו, שכן הצבא יודע היטב להתנהל מול מי שנמצא תחת סמכות נוספת חוץ מהמפקדים כדוגמת החרדים ובני הישיבות.

אלבשן סבור כי המציאות הזו מלמדת על כך ש-3000 בני הנוער הללו "פשוט אינם מעניינים את מי שמתחת לרמטכ"ל", ואת זאת הוא אומר רק משום שהוא מטיל ספק בכך שהרמטכ"ל מודע לכל החלטה מסוג זה.

עוד הוא מספר על תגובות שהוא מקבל למאמרו ולפיהן תפקידו של צה"ל אינו חינוך, ועל כך הוא משיב ומזכיר כי צה"ל הוא צבא העם ולאורך השנים הוא עסק במיזמים ערכיים כדוגמת היאחזויות הנח"ל ודומיהן. "חלק מהמשימות היו לתת מענה למקומות שבהם מערכת החינוך לא ידעה לתת פתרון ולסגור את זה זו תהיה טעות איומה".

"כאיש מקצוע שעובד מול אוכלוסיות מוחלשות מעל עשרים שנה, הטירונות זה החלק הקל יותר, ההמשך מצריך ליווי ותמיכה ייחודיים. על זה בצה"ל אומרים שהמפקדים ומש"קיות הת"ש יעברו הכשרה מיוחדת, אבל זה קשקוש. זו אוכלוסייה ייחודית שמחייבת ליווי ייחודי ולא מדובר במשהו שאפשר לקבל בהכשרה של 12 שעות באיזה בה"ד".

על הספק שהוא מטיל בכך שהרמטכ"ל מודע להחלטת סגירת הפרויקט, נשאל אלבשן אם הדבר הגיוני בעיניו כאשר מדובר במיזם שלאורך עשרות שנים היה תעודת הכבוד החברתית של צה"ל. "אני לא יודע. הם קוראים לזה שינוי אבל זו סגירה בפועל. אני רוצה להניח שהרמטכ"ל לא יודע, ואת זה אני אומר לכבודו של הרמטכ"ל שאני מאוד מעריך. לטעמי שר ביטחון צריך להידרש לסוגיה הזו. אמנם זה רק 3000 חיילים וזה לא קשור ללחימה בעזה או בצפון, אבל זה לא יכול לרדת לסדר העדיפות הנמוך ביותר".

ומה באשר לשתיקת הציבור הישראלי כולו במשך למעלה משבועיים מאז שהדבר פורסם בתקשורת לראשונה? "גם אני לא מבין את זה. פניתי לכתבים צבאיים. לא רציתי שהדבר ייצא כמאמר שלי. רציתי שהנושא יטופל על ידי גורמים עם קשרים ישירים ללשכת הרמטכ"ל. כנראה שמי שלא גדל כמוני במקומות האלה, ולא ראה בעיניים איך נערים נצלו בזכות הפרויקט הזה, לא מבינים את חשיבותו.

כתבים אמרו לי שהשינוי לא משמעותי ושיש פרויקטים חברתיים אחרים לצה"ל וזה כבר לא חשוב כמו שהיה בעבר. להגיד משפט כזה יכול רק מי שלא גדל במקומות שבהם גדלתי ומי שלא מסתובב בחצרות האחוריות של החברה הישראלית, איפה שאני מסתובב".