אין זמן, ראש השנה בפתח...

במערכת החינוך מתאמצים לדחוס לימים ספורים של ראשית השנה ידע, הכנות ותובנות לקראת ראש השנה. זה אפשרי אחרי חודשיים של חופש?

שמעון כהן , י"ח באלול תשע"ח

אין זמן. החג כבר כאן
אין זמן. החג כבר כאן
צילום: דוד כהן, פלאש 90



טוען....

בימים אלה מתחילים מוסדות התיכון של הציונות הדתית את שנת הלימודים.

בראשית השבוע הבא תיפתח שנת הלימודים בכלל מוסדות החינוך, ובפני לא מעט מחנכים ניצב הקושי לדחוק אל תוך מעט הימים שנותרו עד לימים הנוראים, ראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים, את מירב התובנות, הלקחים והאווירה שיכניסו את התלמידים לתקופה הזו, בעיקר כשהיא מגיעה לאחר חודשיים של חופש גדול, על כל המשתמע מכך.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו על הסוגיה עם הרב יונה גודמן, המנהל החינוכי של מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא המלמד במכללת 'אורות ישראל', המספר כי "במכללת אורות ישראל אנחנו עסוקים בזה הרבה כשאנחנו עוסקים בהכנת המחנכים והמורים. בלא מעט שנים יש ימים ספורים לפני ראש השנה, והמורה צריך להכניס אותם גם להרגלי למידה מעבר להכנה לחגים".

לטעמו של הרב גודמן המענה מתחיל להינתן בבית, שם על ההורים לא להתייחס לתקופה זו שטרם החגים כתקופה שבה ,"סוף סוף יש קצת שקט", אחרי חודשים של חופש גדול, אלא כתקופה שבה יש להם כהורים תפקיד חינוכי ברור, "ואם רוצים שהילד ירגיש חודש אלול לפחות עכשיו נתחיל להתכונן. אם מדובר בגיל הצעיר יותר אז נכין קישוטים לחג, בכל ארוחת ערב נספר סיפור שקשור לחג, נלמד הלכה, נסביר את מה שכתוב במחזור".

ומה באשר למורים והמחנכים? "בכיתה כמורה הייתי אומר לתלמידים שיש רק עשרה ימים בקושי עד ראש השנה, מה היינו רוצים ללמוד ולדעת שיעזור לנו להתכונן לראש השנה? זו שאלה גם לכיתה א' וגם לי"א והייתי נענה לאתגר. הייתי מקצה לכך זמן בכל יום ובגיל הבוגר יותר לדון בשאלה איך אנחנו חוזרים בתשובה".

לכניסה לאווירה ניתן להוסיף הליכה משותפת לסליחות, והרב גודמן מדגיש בדבריו כי נכון להתייחס להליכה שכזו לסליחות בכותל המערבי כאל פרס שאותו יקבלו אם ינהגו באופן כזה או אחר.

"כולנו צריכים לחשוב ולשאול איך רוצים להתכונן, לא רק הילדים אלא גם אנחנו המבוגרים. כשאהיה אדם מהורהר ומעמיק יותר זה משדר לילדים. מעבר לכך, יש מקום, כמו בשיחה משפחתית ערב הקיץ, לשיחה עם כל הילדים יחד ועם כל אחד לחוד, כמו לדבר על ההרגלים הטכניים של הרגלי שינה וסנדוויצ'ים או מחשב, גם לדבר על הצורך להמשיך לצמוח וללמוד. אמנם בקיץ התחוללו דברים שאולי מלכתחילה היינו מוותרים עליהם, אבל כעת הגיעה השעה להתחדש".

"אני מציע לשבת עם כל ילד לחוד עם גלידה טובה, ולשמוע מה הוא מאחל לכל בני המשפחה, שירגישו את הימים שלקראת השנה הבאה. אם גם אני משתתף ואומר משהו כן ואמתי זה מרגיל את הילדים להיות יהודים מתבוננים", אומר הרב גודמן המגדיר זאת כמעין שיבה משותפת לפעילות תנועת הנוער.

ואולי להורים אין את הפניות לעסוק בחינוך הילדים, בעיקר כאשר במרבית האולפנות והישיבות תנאי המגורים הם תנאי פנימייה? אולי לא נכון שמחנכים יחזירו את מלאכת החינוך להורים? על כך משיב הרב גודמן ואומר כי לתחושתו העיקר והטפל מתבלבלים ויש להפנים שהעיקר זה הילדים והחינוך, וההליכה לעבודה נועדה רק לאפשר זאת. "צריך לעשות תשובה הורית, לזכור מה העיקר, כשלילד יש חלילה בעיה ברגל רצים אתו לטיפולים ולרופאים, אבל גם הנפש זקוקה לטיפול ולבנייה. דרושה תשובה הורית ולתקן, ושהדבר יבוא לידי ביטוי בתודעה ובשעון של תכנון הבית".