מה לא הגיוני בשורה הבאה

אלנתן שלום מגיש מטנא ביכוריו, משפטים אוקסימורונים ולמה 'שירי בית המדרש' תמיד אשכנזים? ביקורת מוזיקה.

עוזיאל סבתו , י"ט באלול תשע"ח | עודכן: 07:33

מה לא הגיוני בשורה הבאה
מה לא הגיוני בשורה הבאה
iStock

חדשיר וקליפ | אלנתן שלום | אחד ועוד אחת

התחושה הזו של החקלאי כשקרן אור מלטפת את הפרי העסיסי, הבשל, הביכורי שעל ענף טרי. אלו חודשים של השקעה אין סופית, של היריון עם קשיים ומהמורות, שנים של חלומות. עוד כשהנוף הירוק והעמוס היה שומם, חרב וריקני.

'אחד ועוד אחת' הוא תפוח הביכורים הרגיש של אלנתן, אחד החקלאים הפעילים בסביבה. שנים של שירת חתונות, של עיבודים, של כתיבת שירים ושל לחנים לגדולי הזמר הישראליים לצד הקטנים והמתחילים, תכנית ריאליטי אחת וקריירה שעולה ושיורדת ובתקופה האחרונה בעיקר עולה. והנה, שיא ראשון נקטף ומוגש בסלסלת טנא מוזיקלית היישר לאזנינו.

והקליפ – הייתי כל כך בטוח שהרעיון המדהים שמאחורי התסריט בוצע אין ספור פעמים קודם, אבל לא. מסתבר שהגאונות הפשוטה הזו, גם היא כאן בבכורה.

צפו, האזינו, התאהבו:

חדשיר | יניב מדר | בין סערה לשקט

ומעניין לעניין בעניין אחר לגמרי – יניב מדר, זמר ים-תיכוני חרדי, בחדשיר 'בין סערה לשקט'. באווירת תחינות הימים הנוראים החדשיר בא בטוב. הביצוע מצוין, אין ספק שמדר מכיר את מלאכת הסלסולים והשירה, הלחן, למרבה העצב, מועתק ממקור לא ברור (בקרדיטים מופיעה מילה אחת – ארמני) והמילים נעות בין בנאליות חרוזית ומציקה למשפטים אוקסימורונים מטרידים, בסגנון החידות של 'מה לא הגיוני בשורה הבאה' ("כמו נוצה ברוח, עשה שלא אפול" – רגע, מה?!). קליפ המילים במקום, התמונה המוגזמת ומישירת המבט שתופסת שליש מסך לכל אורך הקליפ מזכירה בעיקר תקופות מיושנות של גרפיקות נרקסיסטיות ומיוחצנות מידיי.

יכולות יש, חן קולי קיים, עדינות מנעדית מיוחדת ישנה. קצת יותר השקעה במילים, קצת כבוד ליוצרים המקוריים, קצת יותר מקצועיות יחצנית ומדר בהחלט יכול לגעת בפסגה.

גרסת כיסוי | נשמחה ואהרן רזאל | שובי נפשי

חבר'ה באמת מתוקים יש בלהקה האלמונית 'נשמחה', הסלוגן שלהם – "מביאים ת'ישיבה הביתה" מעולה. כמו גם המיתוג כחבורה חרדלי"ת שהקימה בית מדרש מוזיקלי מצוין. בעיקר החולצות הלבנות, הכיפות הגדולות, הפאות, הזקנים והכלים מחדרי המוזיקה של הישיבות התיכוניות – אורגן, תופים, באס, גיטרה חשמלית. ההקלטות הפשוטות והניגונים העממיים, הכל טוב.

המון חתנים וכלות, בעיקר בוגרי ישיבות גבוהות ושירות לאומי, זקוקים ללהקות כאלו. להקות שעוד לא 'נשרפו' בשירים כלליים או בעיבודים שמשלבים פופ בינלאומי בין השירים, משהו נקי. וב'נשמחה' קיימת בשורה כזו. אין הרבה תחכום מוזיקלי, חסרים לצערי בפס השמע היוטיובי צליליים מזרחיים, אולי כחלק מהמיתוג הידוע של בית המדרש הקלאסי כמקום 'אשכנזי-חסידי', אבל הקולות והצלילים נעימים לאוזן, בעיקר לאוזן של קהל מאוד ספציפי.