בשבע מהדורה דיגיטלית

עניין אישי והפעם עם הרב יובל פרוינד

בן 43. גר בבית רימון, נשוי למרים ואב לחמישה. יוצר ומוזיקאי

עפרה לקס , י"ט באלול תשע"ח

הרב יובל פרוינד
הרב יובל פרוינד
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

התחלה/ נובמבר 1974, כפר סבא. "שני הורים מגניבים". האב, יעקב פרוינד, עבד יותר מ‑45 שנה במגוון תפקידים ברדיו. "הוא הביא הרבה הומור, הרבה עברית ואהבת השפה. הראש כל הזמן עבד על מילים. כל הילדים נדבקו בחיידק". האם, יהודית, מורה במקצועה "עם הרבה נוכחות של אמא". ארבעה ילדים, הוא הבכור.

לימודים/ היסודי בבר-אילן. ממ"ד של פעם. "היינו חבורה מאוד מגובשת מבחינה חברתית. היינו מאוד מחוברים ועד היום אנחנו חברים טובים". בחטיבה למד במכינה של המדרשייה, בכפר סבא. "לא שרדתי. הייתי על תנאי והסתבכתי". בסוף כיתה ח' עף מהישיבה ונחת בישיבת בני עקיבא רעננה.

ישיבת רעננה/ זוכר בעיקר את הפן החברתי, "טיולים, הופעות וצחוקים". היו כמה חברים, שהיו גם חברי עט. "מרוב שעמום היינו כותבים ביחד סיפור. כל אחד כתב חלק ובסוף יום הלימודים היה בידינו סיפור". שנות התיכון היו גם שנים של האזנה משותפת למוזיקה. "היינו שומעים אלבומים, מקשיבים לתגליות מוזיקליות". זוכר במיוחד את חוויית ההאזנה הראשונה ל'אהוד בנאי והפליטים'. "ישבנו מהופנטים בחדר".

הטוויסט בעלילה/ שבי חברון. תמיד ידע שילך לישיבה, אבל המפגש עם "שבי" היה גילוי של עולם חדש. "פתאום עומק ורוחב והרב קוק. ברור לי שדיברו איתי על זה גם בישיבה התיכונית, אבל הקשב היה לקוי". הדמויות המשמעותיות היו הרב בלייכר ואחר כך הרב חננאל אתרוג.

הרב חנני/ צועד איתו דרך ארוכה. "אני זוכר את השיעור הראשון ששמעתי ממנו ביחזקאל. תמיד שיעורי תנ"ך היו מחשבה ואמונה, ופתאום שיעור שהאדם שמעביר אותו בוער, ואתה נסחף אחריו ומגלה סיפור עמוק". הוא נשאר בישיבה ארבע שנים.

לצבוא צבא/ שריון, במסגרת "הסדר מרכז", "הייתי לבד והסלט הישראלי היה לי מאוד חזק. אתה עובר דברים עם אנשים בלי פילטר וחווה דברים עד הסוף. כל הקליפות מתקלפות". הוא ביקש להאריך את השירות ומתח אותו לשנה ורבע, "אבל אז היינו בקו בלבנון והמ"פ נלחם בשבילי שייתנו לי לסיים את הקו". הוא ניצח ושירת עוד שלושה חודשים, "כל הוותיקים לא האמינו שמישהו רוצה להישאר". החוויה הצבאית-ישראלית הייתה כל כך חזקה "שלא הצלחתי לחזור לישיבה".

קאמבק/ "מגורים בירושלים, קצת עבודה, קצת מכון מאיר. שנתיים של שוטטות". עד שהרב חנני הקים מסגרת לחבר'ה אחרי צבא. אז הוא חזר ולמד שם שנתיים, "תוך כדי פגשתי את מרים".

מרים/ האישה שאיתו. למדה במדרשת הרובע, והתאגדה עם חברותיה לערוך מיזם שידוכים. "גם השם שלי היה בקלסר. היא ניסתה לשדך אותי לכל מיני, עד שחברה אמרה לה 'נראה לי שהוא מתאים לך'". אמרה וצדקה. היא עו"סית בהכשרתה, עוסקת בחינוך, "תמיד כיתות אתגר, אומץ ולקויי למידה". היום מתחילה להיכנס לתחום של פדגוגיה והדרכת מורים.

הברכה/ שיר עולה לכיתה י"א באולפנית בטבריה, זיו עולה לכיתה י' בישיבת תמ"ר ברמת הגולן, דרור עולה לט' באותה ישיבה, נדב עולה לכיתה ד' בבית הספר גבעת אבני, ומעיין עולה לכיתה ב' באותו בית ספר.

מקום הפשע/ אחרי כמה דילוגים הוא חזר לישיבת רעננה, והיה ר"מ מקביל של מי שחינך אותו בכיתה ט'. "לימדתי שם שלוש שנים. לא הייתי מורה כל כך טוב, אבל היה לי קשר טוב עם התלמידים. אהבתי את החינוך". הוא היה אמור לקבל שמיניסטים, אבל אז הגיעה ההצעה.

ההצעה/ "היינו בחתונה ומישהו אמר בחופה משהו יפה מתורה של ר' נחמן. הלכתי לשאול אותו מה המקור ודיברנו קצת". משם הגיעה ההצעה להיות ר"מ במכינה בבית רימון. "לא רציתי, אבל קיבלנו שוחד מסנוור".

השוחד/ הוא ומרים הגיעו לבדוק את המקום בסביבות ניסן. "בקעת בית נטופה הייתה אז בשיא פריחתה, ולא יכולנו לסרב. מצאנו את עצמנו בבית רימון".

המכינה/ כשהגיע, לפני בערך עשור, "המכינה הייתה שונה, בקטע טוב". המכינות הקדם-צבאיות היו מאוד אידאולוגיות וחינכו להליכה לקצונה. "חבר'ה עם מודעות, נטיות רוחניות וחיפוש לא כל כך מצאו את עצמם ולא הייתה להם מכינה מתאימה. בבית רימון הם מצאו בית. היה צוות מאוד מגוון והעברנו הרבה סדנאות. היום דברים כאלה נכנסים יותר ויותר לנורמה".

הרא"ה לעם/ במקביל, פנה אליו ישראל זעירא מ'ראש יהודי'. "הוא אמר: 'אין לנו חומרים להפצה, אנחנו צריכים לקחת אותם מהחרדים, וזה לא מתאים. אני צריך שתכתוב'". הרב יובל לא האמין למשמע הפנייה. הפשרה הייתה שיעשו ניסוי ויתחילו בחוברת. הוא כתב את 'ראי"ה בהירה', "חוברת קלילה שעוסקת ברב קוק ובמודעות פנימית". החוברת תפסה "ברוך ה'. עד היום היא מסתובבת בעולם".

מעבירים הילוך/ אחרי כמה חוברות שוב פנה אליו זעירא ואמר שהם תנועת תשובה אבל אין 'אורות התשובה' מבואר באופן נגיש שאפשר לשבת וללמוד. הרב יובל היסס. הוא גדל בישיבות שבהן מאוד זהירים בלימוד הרב קוק. רב גדול שהתייעץ איתו אמר לו: "למשימה הזאת צריך מישהו שלא יישב שבעה נקיים לפני שהוא כותב, אלא שיכתוב באופן ספונטני בלי פחדים וחששות". הוא החל לכתוב וכך נולדו 'אורות התשובה מבואר' ו'פסיכולוגיה של מעלה', 'מידות הראיה' ועוד שלל.

דיסק/ עוד מימי התיכון הוא מחובר מאוד למוזיקה, "ופתאום בער לי לא רק להיות מאזין אלא ליצור". הוא התחיל ללמוד מההתחלה. "הייתי בן 32 ולמדתי מהאקורד הראשון". הוא פגש מורה שהוא גם חבר, גל דהן. "הוא קלט שווירטואוז אני לא אהיה, אבל היצירה מסקרנת אותי. מהר מאוד הפכנו לחברותא ליצירה". יחד הקליטו אלבום שנקרא 'תכף אשוב'.

יין עתיק בכד חדש/ לפני שלוש שנים מלאו 80 שנה לפטירת הרב קוק, "זה היה תאריך היסטורי". בגלל התחושה שהרב קוק כתב הרבה שירה ורק חלק מאוד קטן ממנה הולחן, "עשינו הד סטארט, הרמנו מופע בג' באלול והקלטנו אותו. אחרי עריכה יצא דיסק המופע 'נפשי תקשיב שירו'". עד היום דהן והוא רצים עם המופע.

להתגלגל לספר פרוזה/ לפני שלוש שנים "קלטתי שלילדים שלי אין מה לקרוא. אמרתי 'מגניב אותי לעשות ניסיון'". הוא התחיל, כתב כמה פרקים והגיש לעיניהם הבוחנות של הילדים. "אמרתי: אתם יכולים לפוצץ את הכול. תגידו אם זה עובד או לא". הם אמרו שזה עובד.

עבודה/ "לאט לאט התגבשו הדמויות והעלילה". הוא ניגש לרב ליאור אנגלמן שהוא רב, סופר וגם חבר. "אמרתי לו, קח, תגיד אם שווה להתקדם עם זה". הרב אנגלמן לקח את המשימה ברצינות ו"הראה לי איפה יש חוסר אמינות, איפה יש חורים בעלילה ואיפה אני מזייף". אחרי תיקונים רבים הגיע הספר להוצאת ידיעות, "קיבלתי עורך, מוטי פוגל, שעשה איתו סיבוב משמעותי מאוד".

העלילה/ לעודד, נער רענני, נמאס יום אחד מהישיבה התיכונית והוא ומחליט שהוא רוצה פנימייה. הוא מגיע לפנימייה מרוחקת בגליל, ופוגש שני חבר'ה שהופכים להיות החדר שלו. לאט לאט החדר מתגבש, מצטרפים עוד חברים ויחד הם עוברים הרפתקאות וחיפושים. "זה הולך ומתפתל וכל אחד עובר תהליך התבגרות שלו מול עצמו והאתגרים שלו".

המבקרים/ הילדים, שהם קהל היעד, פירגנו. "הכי משמח זה שחבר של הבן סיים לקרוא את הספר ביום אחד. זו המחמאה הכי טובה מבחינתי. אני מדמיין מישהו פותח את הספר, קורא את מונולוג הפתיחה, מרגיש בבית ומפליג".

על האש/ תוך כדי, הוא עשה סדנת כתיבה ולמד הרבה על כתיבה. "נפתח לי התיאבון לגמרי". הוא כבר מבשל את הספר הבא, אולי למבוגרים. "אין לי מושג עוד מה, אבל ברור שיהיה לי משהו בעזרת ה'".

אם זה לא היה המסלול/ לא יודע. "אני מתעסק רק בדברים שאני מבין בהם. אני באמת לא יכול לדמיין משהו אחר".

לפרש את הרב קוק/ "מי שרוצה לקרוא את הרב קוק, לקלוט את הכיוון, צריך פירוש. זה כמו שטיינזלץ על הגמרא. אפשר להגיד 'אין כאן את מלוא העומק', אבל זה הבסיס. מי שירצה להעמיק על גבי זה - יוכל. במשך שנים לא הייתה הנגשה של כתביו, אז אנשים לא למדו".

'מתגלגלים'/ זה שם הספר לנוער, שיצא בהוצאת ידיעות אחרונות. "היה לי חשוב שזה יהיה ספר כיפי לגמרי, עם רוח נעורים וחבר'ה שמגלים את העצמאות והחופש שלהם. מצד שני רציתי שהם יעברו תהליך שבו הם מגלים את העומק שלהם. האתגר היה ליצור איזון, איך אף צד לא מפסיד במשחק הזה".

ובמגרש הביתי

בוקר טוב/ ביום רגיל ההשכמה בשש, תפילה, ארגון הילדים ולעבודה. "בחופש הכול הרבה יותר פתוח. אפשר לשקוע במשהו, לנגן, לכתוב בלי ברקסים".

מוזיקה/ המון. בתמצית "כל הבנאים. אני מאוד מחובר אליהם". בתקופה האחרונה שומע מוזיקת פולק, "וכשאני רוצה להתפרע אז רדיוהד".

שבת/ "הרבה נחת, הרבה משפחה. שולחן צוהל וכיפי". יש בבית רימון "חבורות לימוד מתוקות" של זוהר ושל ר' נחמן. "בשבת אנחנו נעים מחבורה לחבורה".

אוכל/ לא מסובך, "קרואסון וקפה שחור".

פנאי/ מנגן, כותב, מאזין למוזיקה ואם יכול להגיע להופעה טובה או לסרט טוב אז בכלל. לאחרונה צפה ב'בלתי רשמיים'. "תענוג ממש. ללכת לסרט כזה עם הילדים ולבכות ולצחוק. זה מרגש שיש אופציה כזאת. פעם היה מִדבר. היום יש יצירות שמתכתבות עם הרוח".

אחזקת הבית/ התפקיד המסורתי הוא סיפור לפני השינה. יש שם ספונג'ה ביום שישי וקניות מפעם לפעם. "גם הגינה עליי, אבל זה לא עובד. אנחנו לקראת דשא סינתטי".

דמות מופת/ הרב קוק. "מכל כך הרבה סיבות: עומק רוחני מבהיל, כמעט נבואה. יכולת לראות דברים לעומק עשרות שנים קדימה, אומץ לחדש, לברוא שפה רוחנית חדשה, לשנות את התדר של האמונה. מוטת כנפיים ענקית".

כשתהיה גדול/ "מקווה שדברים ייפתחו בתחום הכתיבה וביצירה בכלל". יש גם אלבום מוזיקה שמתבשל. "אני מקווה שהדברים יצליחו להתגשם".

לתגובות: ofralax@gmail.com