בשבע מהדורה דיגיטלית

נודע בשערים

המסע שעשה השוער עמרי אלון עם הפועל חדרה מליגה א' עד לליגת העל בכדורגל נקטע בשיאו כשאלון החליט לשמור שבת.

איתי גודר , י"ט באלול תשע"ח

300 כדורגלנים ביקשו לעבור לשחק ביום חול. עמרי אלון
300 כדורגלנים ביקשו לעבור לשחק ביום חול. עמרי אלון
צילום: שלומי גבאי הפועל חדרה

במוצאי השבת שעברה, סמוך לשעה שמונה בערב, צפה שוער הכדורגל עמרי אלון בדקות האחרונות במשחק בין הפועל חדרה להפועל תל אביב.

התוצאה הייתה אז עדיין 1:1. זו הייתה שבת מיוחדת, אבל באותו הרגע ממש, כאשר עיניו ממוגנטות למרקע, הוא הרגיש שהבטן שלו מתהפכת. הוא הבין שזה מוחשי.

עד לפני כמה שבועות היה אלון חלק בלתי נפרד מהפועל חדרה, דמות מפתח בעליית הקבוצה מליגה א' ועד לליגת העל, שוער ראשון בהרכב, סמל. והנה, כבר לא. לפתע הוא חווה את גרסת המציאות של החלום ושברו: כבר לא חלק מהפועל חדרה, לא שוער ראשון בליגת העל. בסך הכול שחקן כדורגל שוויתר על החלום לשחק בליגת העל לטובת החלטה אישית – שמירת השבת.

כשהוא יושב בכורסה, ראה אלון כיצד בדקה ה‑88 הצליח אסי גומה, חלוץ הפועל חדרה, לרשום את ההפתעה הגדולה של מחזור הפתיחה בליגת העל. השער שכבש העניק לקבוצתו ניצחון 1:2 בהופעה הראשונה של הקבוצה בליגת העל אחרי 39 שנים. שחקניו של המאמן ניסו אביטן לא יכלו לחלום על פתיחת עונה מוצלחת יותר. ממש באותו הרגע, בביתו שבחיפה, הרגיש עמרי אלון את עוצמת ההחלטה שקיבל. "קשה לתאר במילים מה הרגשתי", אומר אלון ומחייך. "לראות את החגיגות והשמחה של החברים שלי ולא להיות שותף להן. באותו רגע אתה חושב על המשחקים בליגה א', כשאף אחד לא דמיין שנגיע אפילו לליגה הלאומית. לעשות את הבלתי אפשרי, להעפיל לליגת העל, להיות שותף מרכזי בהישג הזה ופתאום אני בחוץ. מוזר בטירוף. שמחתי בשביל החברים, שמחתי בשביל עצמי ועדיין לא האמנתי שאני לא איתם במגרש, חוגג רוקד ושמח כמו שהכדורגל יכול לגרום לך".

אלון הצליח להתעשת. בתחילת השבוע הוא המשיך בשיחות עם כמה קבוצות בליגה א' שעדיין מחפשות שוער, בשאיפה לחתום בקבוצה חדשה כבר בימים הקרובים. אלון שלם עם החלטתו שלא לשחק בשבת ומאושר בה. "זכיתי. אני באמת מתכוון לכך. נוצר כאן קידוש השם, והיום אני מבין שזה הדבר שבאמת ממלא אותי. כמות התגובות שקיבלתי היא מדהימה. בכל שנותיי בכדורגל לא זכיתי לכזה פרגון. מישהו פרסם את הטלפון שלי וקיבלתי הודעות תמיכה מכל רחבי הארץ".

מבחן עצום

בשנים האחרונות מתקיים פולמוס נרחב אודות משחקי כדורגל בשבת. כדורגלנים רבים, חלקם מוכרים וידועים, מנסים להתיק את משחקי הכדורגל המתקיימים בשבת למועדים אחרים במהלך השבוע. לפני כשנה, בעקבות חתימות של יותר מ‑300 כדורגלנים בשתי הליגות הראשונות בישראל למען העברת המשחקים מיום שבת, עתרה התנועה למדינה יהודית לבג"ץ בתקווה לשינוי המצב. העתירה הוסרה לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו והשר חיים כץ חתמו על היתר כללי המאפשר עבודה בשבת. "זה המקצוע היחיד שבו כופים על אנשים לעבוד בשבת", אומר ישראל זעירא, לשעבר ראש התנועה למדינה יהודית. "במצב הנוכחי הרבה מאוד כדורגלנים עומדים בפני מבחן עצום. השוער עמרי אלון הוא גיבור גדול. הוא ויתר על ליגת העל לטובת קדושת השבת. הרבה מאוד כדורגלנים מתמודדים בקושי רב מול המבחן הזה, פרנסה מול שבת".

מבט על התחנות בקריירה של אלון מעצים עוד יותר את ההחלטה האמיצה שקיבל. השוער, שיחגוג בשבוע הבא יום הולדת 35, גדל במחלקת הנוער של מכבי חיפה. בהמשך שיחק גם במכבי הרצליה, במכבי פתח תקווה, בהפועל חיפה ובבני סכנין. העונה הקרובה בחדרה הייתה אמורה להיות השנה הראשונה שבה ישחק בליגת העל כשוער ראשון. אבל כבר במהלך מחנה האימונים בפולין, אליו יצא עם חדרה במהלך הקיץ, הוא הפנים שמשהו בחייו עומד להשתנות. "כאשר עלינו ליגה הייתה שמחה אדירה בלב, אבל במקביל החלו חששות מהמהלך שאני עומד לעשות. אני משתמש במילה חשש, כי חדרה היא קבוצה שאני מאוד מחובר אליה. היה לי מאוד טוב שם, גם מקצועית וגם נפשית. בתקופת ההכנה לליגה, כאשר נפתחו האימונים ולא היו משחקים ואימונים בשבת, הייתה לי עוד תקווה שאצליח לשלב: לשחק בליגת העל ולשמור שבת. לעשות גם וגם. אבל כבר באימון הראשון בפולין, כאשר לראשונה מאז שהתחלתי לשמור נעלתי נעלי כדורגל בשבת, היה ברור לי ששעון החול התהפך, ומפה ועד שאני עוזב את הקבוצה הדרך היא קצרה. ידעתי שבשבת אני צריך להיות בבית הכנסת ובבית, לא במגרש כדורגל. הצער שהיה לי באותו רגע הוא משהו שאי אפשר לתאר".

זה לא מהלך שקורה ברגע אחד. אני מניח שדיברת עם המאמן שלך.

"ברור. כאשר הסתיימה העונה שעברה, דיברתי עם המאמן והוא אמר לי שהוא רוצה אותי לעונה הבאה והוא מבקש לדעת האם זה אפשרי מבחינתי. התייעצתי עם הרב שלי ואמרתי למאמן שזה אפשרי, אבל כרוך בהתאמות. שיתפתי כמובן גם את ההנהלה. לגבי המשחקים בליגה הייתה לי תקווה שאוכל למצוא בתי מלון הסמוכים למגרשים שבהם הקבוצה צריכה לשחק ואוכל לצעוד למגרש בשבת".

אז מה השתבש?

"התברר לי שזה לא כל כך פשוט. חשבתי שאוכל למצוא בקלות מקומות סמוכים למגרשים ללון בהם בערבי שישי. התברר שזה לא בדיוק ככה. המלונות לא כל כך קרובים למגרש, ואצטרך ללכת מרחקים של שעה ולפעמים יותר עד שאגיע לאצטדיון. חוץ מזה, מדובר בעלות כספית אדירה. התקציב של הפועל חדרה הוא לא מהגדולים בליגה והם לא יכלו לעזור לי בעניין הזה. יכול להיות שאם כל הדברים האלה היו מסתדרים כמו שצריך אז הייתי היום בחדרה, עם החמצמצות של לשחק כדורגל בשבת אבל בלי לעבור על משהו הלכתי. נכנסתי ליושב הראש והבהרתי שאני לא אוכל להמשיך עוד הרבה זמן בצורה הזאת. הבטחתי שלא אשאיר את הקבוצה בלי שוער, ואחרי שהגיע שוער לקבוצה דרכינו נפרדו".

רוצה לשחק

העיתוי שבו בחר אלון לעזוב את קבוצתו מאתגר. רוב סגלי השחקנים בליגות השונות סגורים, וכעת יש חשש שהוא ייפגע כלכלית. אלא שהוא דווקא אופטימי. "נכון שהכדורגל הוא הפרנסה היחידה שלי, אבל אני מאמין שבקרוב אמצא קבוצה חדשה ולא אפגע כלכלית מההחלטה שקיבלתי. הקדוש ברוך הוא לא ישאיר אותי בלי פרנסה. אשתי אלירון, כמוני, עשתה הקרבה מאוד גדולה. אני בוחר להביט על הצעד הזה מכיוון אחר: תחשוב מה היה קורה אילו הייתי נשאר בחדרה. מבחינת האישה זה אומר שאנחנו כל שבת ישנים במקום אחר. כל שישי לארוז את הדברים ולנסוע ולחפש מקום. זה לא התנאים הכי אידיאליים להביא את אשתי והילדה לשם. בעבר זה קרה וזה ציער אותנו. חוץ מזה, אולי המהלך הזה יגרום לי להתחיל לחשוב על העתיד. אני לא ילד וצריך להתחיל לחשוב על העתיד שמעבר לכדורגל. אולי מהמהלך הזה תצא דווקא צמיחה לפרק החדש בחיים".

עד מתי אתה רוצה לשחק?

"הייתי רוצה לשחק עד גיל 40, אבל זה לא ממש תלוי בי. מבחינה גופנית ומנטלית אני יכול להמשיך עוד הרבה שנים. כל עוד אצליח ליהנות ממה שאני עושה וכל עוד אצליח למצוא מקום שיגרום לי את אותה הנאה שחדרה גרמה לי, אשמח להמשיך לשחק".

ואם לא?

"אז כנראה שהגיע הזמן להסתכל קדימה על הצעד הבא בחיים. אני אומנם משחק כדורגל מגיל שמונה וזה הדבר היחיד שרציתי ושאפתי לעשות, אבל היום אני הרבה פחות מאוים מהפרישה, מהרגע שלא אהיה שחקן כדורגל יותר. אני לא מתעתד להישאר בתחום אחרי הפרישה ממשחק פעיל. עבודה עם ילדים מאוד מעניינת אותי. חינוך. לאו דווקא בתחום הכדורגל".