בשבע מהדורה דיגיטלית

המזימה המשותפת

עכשיו, כשחברי הכנסת הערבים חברו לנציגים פלשתינים באו"ם ויזמו גינוי נגד ישראל, כנראה נחצה כבר הקו האדום האחרון.

ניצן קידר , י"ט באלול תשע"ח

פועלים נגד ישראל באו"ם כבר מ-2016. הרשימה המשותפת
פועלים נגד ישראל באו"ם כבר מ-2016. הרשימה המשותפת
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

מיום ליום חברי הכנסת הערבים מותחים יותר ויותר את קווי הגבול של חופש הביטוי בישראל.

לרוב הם משתמשים בחסינותם או בטיעון שזכותם להביע את דעתם, גם אם מדובר בחתירה תחת יסודות המדינה. השבוע הם הלכו צעד אחד קדימה: על פי הפרסומים יוזמים חברי הרשימה המשותפת, יחד עם המשלחת הפלשתינית לאו"ם, גינוי נגד ישראל על רקע חקיקת חוק הלאום. זה אמור לקרות בעצרת הכללית של האו"ם, שתיערך כמדי שנה במהלך חודש ספטמבר.

זה כמובן אינו צעד ראשון של חברי הכנסת הערבים לפגיעה בינלאומית במדינת ישראל. שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, מספר לעיתון 'בשבע' כי בשנים האחרונות, הרחק מעיני התקשורת הישראלית, ההתנהלות של הרשימה המשותפת הפכה לנוהג קבוע: "החיבור של חברי כנסת מהרשימה המשותפת לנציגות הפלשתינית אינו חדש.

הכותרות בישראל עוסקות בכך רק עכשיו, אבל המגמה תופסת תאוצה בשנים האחרונות. המצב הזה התחיל בשנת 2016, כשח"כ איימן עודה פנה למזכ"ל האו"ם ודרש ועדת חקירה שתבדוק את נושא המיעוט הערבי בישראל. ב‑2017 ח"כ טיבי הגיע לאירוע שנועד להשמיץ את חיילי צה"ל ומדינת ישראל. גם בימים אלה, ח"כ עאידה תומא-סלימאן נמצאת בניו-יורק, ופועלת להוציא את דיבתה של ישראל ולייצר דה לגיטימציה לחוק הלאום. בכך היא בעצם מסייעת למשלחת הפלשתינית שמנסה לקדם החלטה לגינוי ישראל".

חברי הכנסת הערבים לא פועלים מאחורי הגב אלא בפומבי. ח"כ עודה, יו"ר הרשימה המשותפת, מסביר כי "שום דבר לא סודי, ומדובר בסך הכול בהסברה במיטבה נגד חוק העליונות היהודית אשר ממסד את ההפרדה, האפליה והגזענות". ח"כ יוסף ג׳בארין, יו"ר הצוות ליחסים בינלאומיים ברשימה המשותפת, מוסיף כי "הפנייה שלנו למוסדות הבינלאומיים היא חלק מההגנה על מעמדנו וזכויותינו במולדתנו מול החקיקה הגזענית והמסוכנת בישראל, ובראשה חוק הלאום".

אבל חברי הכנסת הערבים במיעוט, אולי בתמיכה קלה של חברים במרצ. סיעות הכנסת, מהמחנה הציוני לכיוון מרכז וימין, הביעו שאט נפש מהצעדים של הרשימה המשותפת, ומהניסיון להגמיש את הגבול הדק שבין חופש הביטוי לפגיעה במדינה שמטעמה הם מכהנים בבית המחוקקים.

המשפטן הבכיר אלן בייקר מהמרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מי שהיה שגריר וכיהן גם כיועץ המשפטי של משרד החוץ, חושב שהח"כים הערבים חצו כעת את הקו האדום. "אני יודע שפנו ליועץ המשפטי לממשלה כדי לבדוק אם לא נעברה כאן עבירה של הפרת שבועת האמונים לכנסת", הוא אומר, "לדעתי הם הפרו את שבועת האמונים שלהם למדינה, בעצם העובדה שהם תורמים למעשים שפוגעים ביחסי החוץ של ישראל, ובאופן עקיף גם בביטחונה".

נתקלת במקרה כזה במדינה אחרת?

"לא ראיתי מדינות אחרות שבהן חברי פרלמנט הולכים לאו"ם למחות נגד ארצם. זה לדעתי מקרה ייחודי לנו, בגלל האופי המיוחד של המדינה שלנו".

הח"כים הערבים יאמרו שהם בסך הכול משתמשים בזכותם לחופש הביטוי.

"אנחנו מדינה חופשית וכל אחד יכול ללכת לאן שהוא רוצה ולהתלונן. אבל בשביל זה יש ארגונים לא ממשלתיים שמופיעים בפני ועדות באו"ם ומתלוננים נגד ישראל. כאן יש קו דק שחברי הכנסת הערבים חוצים, והוא להצטרף ליוזמה של אש"ף, שמטרתה לפגוע ממש בלגיטימיות של מדינת ישראל".

מנגד, בייקר מעריך שאין שום משמעות לצעד של הרשימה המשותפת, מלבד התגרות במדינת ישראל. "לעצרת הכללית של האו"ם אין שיניים. רוב ההחלטות מתקבלות ברוב אוטומטי, ולא משנה אם חברי הכנסת הערבים יהיו שם או לא. הם בעצם עושים שם תרגיל יח"צנות והופכים לגימיק. בזירה הבינלאומית אין שום משמעות לעוד גינוי של העצרת הכללית, שכמותו אנחנו סופגים 20 או 30 בשנה".

לעדכן את תקנון הכנסת

יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, ח"כ יואב קיש, מסכים עם בייקר וגם עובר למעשים. השבוע הוא פנה ליו"ר ועדת הכנסת כדי לתקן את כללי האתיקה של חברי הכנסת, כך שאפשר יהיה להעניש מעתה והלאה כל חבר כנסת שיפעל או ישתף פעולה בתחום הבינלאומי נגד ישראל. "הם עברו מזמן את הגבול", אומר קיש בשיחה עם 'בשבע'.

הדרך היחידה להעניש אותם היא באמצעות ועדת האתיקה? זה בגלל החסינות שלהם?

"חסינות של חבר כנסת אינה חסינות מפני עבירה על החוק. מי שעובר על החוק, גם אם הוא חבר כנסת ובוודאי כשמדובר בעבירה פלילית, צריך לתת את הדין על כך. החסינות מונעת מעצר של המשטרה ללא אישור של היועץ המשפטי לממשלה, וגם חסינות בנושא דיבורים והתבטאויות, אבל כשיש עבירה ברורה על החוק כמו במקרה של באסל ראטס לדוגמה, החסינות אינה עוזרת.

"האם יש עבירה פלילית במהלך של חברי הכנסת הערבים? קשה לי להאמין. אני בהחלט חושב שצריך להוסיף לתקנון חברי הכנסת שינויים בנושא. הובלתי בעבר שינוי לתקנון שמנע מארגוני BDS לממן נסיעות לחברי כנסת. בעבר כל ארגון היה יכול לעשות את זה, והרבה ארגוני BDS מימנו נסיעות לחברי כנסת ערבים שהשתתפו באירועים נגד ישראל ופעלו נגד המדינה. זה כבר הופסק".

אז מה אתה מציע?

"צריך להגדיר שאם חבר כנסת פועל נגד ישראל בארגונים בינלאומיים, הוא עובר בזה קו אדום, גם אם זו לא עבירה פלילית. אזרח רגיל – כל עוד זה לא מגיע לבגידה או עבירה פלילית – יכול לפנות לגופים בינלאומיים ביוזמות כאלה, אבל לחבר כנסת יש אחריות נוספת. אני חושב שבעניין הזה אין להקל ראש אלא דווקא להחמיר. אני מקבל את העובדה שדעתם שונה משלי, ומקבל את ניהול המאבק הפוליטי שלהם בתחומי מדינת ישראל, בתוך הגזרה שלנו, אבל לא צריך לאפשר לחברי כנסת לפגוע במדינת ישראל דרך מאבק בינלאומי. יש לשקול גם להוסיף סעיף רלוונטי לנושא הזה בחוק ההדחה".

מה תהיה הסנקציה נגד מי שיעשה זאת?

"ועדת האתיקה תוכל למנוע מחבר כנסת להיות פעיל למשך חודשיים ולמנוע שכר לחודשיים".

ההצעה של קיש נחה על קרקע פורייה מאוד. אין ספק שבין חברי הקואליציה יהיה רוב ליוזמה כזאת, וסביר להניח שגם סיעה כמו יש עתיד תצטרף אליה. גם יו"ר הכנסת עצמו התבטא נגד היוזמה של חברי הכנסת הערבים ואמר כי יש לטפל במצב הזה, כך שנראה שהעברת התוספת לתקנון הכנסת היא רק עניין של זמן.

בישראל מתכננים גם תשובת נגד ליוזמת חברי הכנסת של הרשימה המשותפת. השגריר דנון גורס שאפשר להפתיע גם בעצרת הכללית. "בעצרת הכללית אין לנו רוב, אבל הוכחנו לפני כמה שבועות שיש גם לנו דרכים להיאבק באמצעות העצרת הכללית", הוא מספר, "כאשר הגיעה הצעת החלטה לגינוי ישראל - נאבקנו יחד עם המשלחת האמריקנית לגבי החלטה שנועדה לגנות את החמאס, ולהפתעת רבים הצלחנו לגבש רוב של 62 מדינות שתמכו בנו מול 58 אחרות".

איזו תגובת נגד אפשר לתת למהלך כזה?

"יכול להיות שגם הפעם נגיש הצעה מטעמנו שתתייחס לנושאים הקשורים לרשות הפלשתינית, אולי לנושא המשכורות שהם משלמים למחבלים. לא נשב בחיבוק ידיים ונאפשר להם לגנות את ישראל. הפלשתינים יודעים שאנחנו לא מותירים את הזירה להחלטות שיעברו באופן חד צדדי. הם צריכים לקחת בחשבון שכל יוזמה שלהם שמתערבת בנושאים הפנימיים של מדינת ישראל – תיענה בתגובה שלנו לגבי דברים שקורים ברשות הפלשתינית".

בינתיים דנון עוד לא ראה טיוטה של הצעת ההחלטה האנטי-ישראלית שמובילה הרשימה המשותפת, אבל הוא שמע עליה מלא מעט דיפלומטים במסדרונות האו"ם בתקופה האחרונה. האם היא תועלה בסופו של דבר? אם תשאלו חברים ברשימה המשותפת – תקבלו תשובה חיובית. אם לשאול את המערכת הדיפלומטית של ישראל – הקרב נגד ההצעה עדיין לא נגמר. וכל עוד ארצות הברית מגבה את ישראל, הוא אולי יכול להיגמר גם בטוויסט מעניין.