בשבע מהדורה דיגיטלית

יש דיין?

אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, בשבוע הבא תתכנס הוועדה לבחירת דיינים ותבחר 18 דיינים שיקלו את המצוקה בבתי הדין ברחבי הארץ.

יוני רוטנברג , י"ט באלול תשע"ח

במערכת נוצר עומס בגלל מחסור בדיינים. ביה"ד הרבני בת"א
במערכת נוצר עומס בגלל מחסור בדיינים. ביה"ד הרבני בת"א
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בבית הדין הרבני בנתניה היו במשך שנים שלושה הרכבי דיינים שונים שעסקו בכל התיקים שהגיעו לפתחו של בית הדין.

לפני כשנתיים, בשעת רצון, נבחרו תשעה דיינים לבית הדין הרבני הגדול, אך דא עקא ששניים מהם היו אבות בית דין, ראשי הרכבים בבית הדין בנתניה. מאז ממתינה נתניה למחליפים, ונאלצת להסתפק באלתורים. הדיינים שעזבו באים לנתניה יום אחד בשבוע כדי לסייע ודיין מבית הדין הרבני בחיפה מתגייס גם הוא. אבל הקומץ לא משביע את הארי, התורים מתארכים והמתדיינים לא מקבלים מענה. במדינת ישראל יש מאות ואולי אלפי תלמידי חכמים בעלי כושר לדיינות, אז מה מעכב את איוש התקנים החסרים? הפוליטיקה, שמונעת מהוועדה לבחירת דיינים להתכנס.

בית הדין בנתניה הוא כמובן רק דוגמה, ומצוקה דומה מורגשת גם בבתי דין נוספים. למרות זאת, כבר חודשים ארוכים שהוועדה לבחירת דיינים מתמהמהת מלהתכנס. בכל פעם מגיע העיכוב מכיוון אחר. לעיתים הסיבה היא חוסר הסכמות על זהות הדיינים, לעיתים הבעיה היא הרכב הוועדה ולעיתים סיבות אחרות. המועד שנקבע בפעם האחרונה יחול ביום רביעי הבא. הפעם, עושה רושם, ייתכן שהוועדה אכן תתכנס, והשורות בבתי הדין יתמלאו מחדש.

"לתכונה ולעניין שהדיונים האלה של הוועדה מעוררים יש שתי סיבות: זה מבחן כוח פוליטי של הפלגים השונים, וזו גם המשרה הכי טובה שקיימת בעולם התורה", מסביר גורם המעורה בעולם הדיינות. "מי שמתמנה לדיין מקבל משכורת כמו של שופט מחוזי עד הפנסיה, וגם בפנסיה התנאים מצוינים. המצב בתחום הדיינות הפוך ממה שקורה במערכת המשפט הכללי, שם השופטים יכולים בדרך כלל להרוויח יותר בתור עורכי דין פרטיים. בעולם הרבני זו האפשרות הטובה ביותר. זה כמובן לא אומר שהדיינים שנבחרים לא טובים, זה רק מסביר את האנרגיות שמושקעות בזה".

מסלול מכשולים בדרך לבית הדין

ואכן, המשוכות הפוליטיות והביורוקרטיות שעומדות בפני דיין שרוצה לכהן בבית דין רבות וגבוהות. לאחר מסלול לימודים שכולל ארבעה מבחנים ועוד מבחן בעל פה, אחרי שמונה שנות הלימודים וקבלת הכושר לדיינות, קיימת פרוצדורה נוספת של "כניסה לרשומות". בעל כושר לדיינות שרוצה גם להתמנות לתפקיד, צריך להתייצב בפני ועדת משנה של הוועדה לבחירת דיינים. ועדת המשנה מראיינת אותו ובוחנת את הישגיו התורניים ואת יכולותיו האנושיות. מהוועדה הוא מקבל ציון בין אחד לחמש, ובהתאם לציון הוא נכנס לרשומות – רשימה של כ‑150 בעלי כושר לדיינות, שמתוכם תבחר הוועדה למינוי דיינים את אלו שיתקבלו לשרת בפועל.

הוועדה לבחירת דיינים עצמה מורכבת מ‑11 חברים: שני שרים (שטייניץ ושקד), הרבנים הראשיים, שני דיינים, שני נציגי לשכת עורכי הדין, שני חברי כנסת וטוענת רבנית אחת. הדיינים נבחרים על פי רוב כשלוועדה יש נוסחה מוסכמת מימים ימימה: בכל סבב מינויים מקבלים החרדים האשכנזים שליש מהמינויים, שליש נוסף הולך לדיינים הספרדים ועוד שליש לדתיים לאומיים. החלוקה הזאת אינה מונעת התערבות של הפלגים השונים בזהות הדיינים של פלגים אחרים, או לפחות אינה מונעת התערבות של החרדים לסיכול מינוי דיינים סרוגים שנחשבים לטעמם ליברליים מדי.

בסבב הקרוב צפויים להתמנות 18 דיינים חדשים, אם כי מנהגו של שטייניץ - יו"ר הוועדה - בפעמים האחרונות, היה להוסיף עוד מועמד נוסף של הליכוד שלא נכלל בשאר המחנות. בתוך המחנה הדתי-לאומי צפויים להתמנות שישה דיינים חדשים, שלגבי זהות כמה מהם ישנן הערכות די מבוססות. הוועדה מקבלת לקראת הכינוס רשימה מנופה מתוך הרשומות, של עשרה עד עשרים מועמדים שחברי הוועדה חפצים ביקרם. אחרי דין ודברים, שישה מתוכם יזכו במינוי.

הכול צפוי והרשות נתונה

"צריך להבין איך העסק עובד", מסביר לנו אחד מהשתדלנים, "לציבור הדתי-לאומי יהיו שישה מינויים, חלקם יהיו מכוח צרכים פוליטיים וחלקם יותר ענייניים. קודם כול, ישיבות חזקות במגזר מקבלות כמעט בביטחון גמור דיין אחד משלהן. יש גם דיינים ששמותיהם עלו כמועמדים חזקים מאוד בסבבים קודמים ובסוף לא זכו במינוי, וכעת ינסו לשפר את מעמדם. לארגוני הנשים כבר אין נציגה מובהקת סביב שולחן הוועדה, אך עדיין יש להם מידה של יכולת להשפיע על הנעשה בה. לכן מועמדים שמתויגים מראש כשמרנים, במיוחד אם הם מגיעים מקרב המגזר הדתי-לאומי, עשויים להתקשות להיבחר לדיינים".

למרות מערך הכוחות הפוליטי, מדי סבב מתרחשים גם מהפכים ודרמות קטנות. לעיתים מועמדים שהגיעו כהמלצה ראשונה נתקלים בווטו מצד החרדים או לחילופין מארגוני הנשים, ואז מגיעה שעתם היפה של המועמדים שמגיעים רק כהמלצה שנייה או שלישית של הכוחות הגדולים. "לרוב הדברים אפויים כבר מראש, אבל יש פעמים שמגיעים לוועדה ודברים מתהפכים", מספר הגורם המצוי בנבכי קידום הדיינים. "בפעם שעברה הלך אחד המועמדים לישון בלילה כשהוא יודע שלא נבחר, ובבוקר קיבל הודעה שהוא דיין, בזמן שמועמד אחר, שנחשב בולט בהרבה, הלך לישון כשבחירתו הייתה נראית מובטחת, ובבוקר נודע לו שהוא בחוץ. זו הסיבה שבגללה מועמדים שפחות מחוברים לכוחות הגדולים מבקשים גם הם המלצות כאופציה שנייה או שלישית. הם יוזמים פגישות אישיות עם חברי הוועדה ויוצרים היכרות אישית איתם, כדי שברגע האמת שמם אולי יעלה והם יזכו להיבחר".

רק לא 'צהר'

מהכיוון החרדי מגיעה ההתנגדות לרוב לדיינים שמתויגים כמשתייכים לארגון 'צהר', או כאלה שהתפרסמו בפסקי דין מקילים או ליברליים יחסית. הגורם שאיתו דיברנו תיאר כיצד הבחירה לעיתים מנותקת מהאג'נדה ומהאישיות של המועמד עצמו, ומנווטת על פי תיוגים וסמלים כלליים שדבקו בו. "בסיבוב הקודם של המינויים היה וטו על רבנים של 'צהר'", הוא מדגים, "החרדים החליטו על שני מועמדים שהם של 'צהר', ופסלו אותם. התמנו באותו סבב שני דיינים אחרים שעבדו ב'צהר' בתפקידים דומים, רק שעליהם לא רבצה התגית של מועמדי 'צהר'. כל המלחמה המקודשת הייתה על שם, לא על תוכן. הדיסאינפורמציה שם מטורפת. כשאומרים בתקשורת המגזרית 'ניצחנו' או 'הפסדנו' זה הכול שקר, אתה לא יכול לדעת כלום ממה שמחליטים בשבילך שהוא ניצחון. זה הופך לוויכוח על סמלים, לא על מדיניות".

ואחרי כל הרעש והמלחמות, בשבוע האחרון עלתה האפשרות שהתכנסות הוועדה תידחה שוב. הפעם השאיפה לעכב את הכינוס מגיעה מכיוונה של ש"ס, ועוזרו של הרב יצחק יוסף כבר הודיע כי ככל שהדבר תלוי בו הוועדה לא תתכנס. לעומתו דרור כהן, יועצו של יו"ר הוועדה השר שטייניץ, הודיע נחרצות כי הוועדה תתכנס יהיה אשר יהיה. באתרים החרדיים התפרסמו דבריו של גורם בש"ס, לפיהם הסיבה לעיכוב היא הבחירות המקומיות המתקרבות. על כל מועמד שנבחר, כך הסביר, ישנם עשרה מועמדים מאוכזבים שלא נבחרו, וכרבנים בעלי השפעה ש"ס זקוקה להם מלאי מוטיבציה ורצון להירתם לקראת הבחירות. כאמור, התפאורה כבר מוכנה במלואה לקראת ההצגה של יום רביעי הקרוב, נותר רק לקוות שהשחקנים יגיעו בזמן.