שבת ''כי תבוא'':
הכול בגלל פרי קטן

פרי קטן שמובא אל המקדש פוטר שדה שלם של פגמים. מעשה טוב קטן מגלה אישיות שלמה שנחבאת מאחורי סערות וקשיים. איך זה קורה?

שמעון כהן , כ' באלול תשע"ח

פרי קטן ומשמעות גדולה
פרי קטן ומשמעות גדולה
צילום: הדס פרוש, פלאש 90



טוען....

בארץ ישראל יפגוש עם ישראל שפע כלכלי עצום שבא לידי ביטוי בשדות ובתבואה, וכשיש שפע יש סכנה של שכחת מקור השפע. כדי שלא לשכוח מורה לנו התורה להביא פרי קטן שיצדיק את כל השדה הגדול ויגלה לנו את מקוריות החיים לגבי כל השדה.

מה סודו של הפרי הקטן שבכוחו לעשות כל כך הרבה?

כולנו מכירים את הכלל 'מעט טוב דוחה הרבה מן הרע' ומעשה טוב קטן על אף קטנותו בתוך ים הפגמים שמסביב יכול לחולל פלאות. כך גם פרי קטן שטומן בחובו זיכרון מיהו הבורא בעל הבית יכול להצדיק את השדה כולו. כי כאשר זוכרים שה' הוא נותן התבואה בכוחו של הפרי הקטן לפטור את הכול.

העובדה שהטוב הוא מועט אינה מפריעה לו לגלות את העומק והיסוד שבדברים והדברים מתחברים לעניין התשובה. המילה 'והיה' שבתחילת הפרשה נפתחת ב-ו' ההיפוך, ה-ו' שהופך עבר לעתיד. הרב צבי יהודה קוק נתן דגש לתופעה הייחודית הזו לשפה העברית, מילה שנמצאת בעבר – היה - הופכת לעתיד בשל אותה ו' שהונחה בתחילתה:

החכמה והנבואה נשאלו אם יש בכוחו של החוטא לתקן את חטאו והתשובה הייתה שלילית שהרי המעשה כבר נעשה בעבר ולא ניתן לשנות את העבר, אבל הקב"ה אומר שיש אפשרות להפוך חושך לאור, רע לטוב ועבר לעתיד ואפילו זדונות נהפכים לזכויות.

הדרך לתשובה היא התמקדות במעשה טוב אחד קטן. איך בכוחו של מעשה אחד לתקן אישיות שלמה ולהשפיע עליה? השונא, יצר הרע, נקרא אבן כי הוא אוטם את הלב ומבקש לומר שהמעשים הרעים הם הם אישיותו העצמית של החוטא, שכל כולו לא בסדר, אבל מעשה טוב אחד קטן איכותי מזכיר לי את השורש שלי את הסגולה והייחודיות שלי. בתהליך התשובה צריך לזכור שזה לא שינוי של העצמי אלא גילוי של האני מחדש. רגש אשמה מוגזם ברוח של 'אתה לא בסדר' מנוגד לעקרון התשובה.

אנחנו אומרים 'מודה אני' ולא 'אני מודה', כי ככל שמבטאים את התודה והטוב בחיים מגדילים את הזהות שלנו, את הסגולה שבנו פנימה.

השיר הפופולארי אומר 'מהפכה של שמחה' ואכן השמחה היא מהפכה. הפרשה שלנו מזכירה רבות את השמחה, מה מביא לשמחה? סיבות חיצוניות? ממלכת העצבות לא תיתן סיבה לשמוח ולכן לא ניתן להישען על סיבות חיצוניות. כדי לשמוח יש לזכור שה' איתי ושהוא מתגלה דרך החלק שלי, ואם כן הרי שהמציאות טובה, שכן הקב"ה בחר להתגלות דרכי. זהו מה שאמרו חכמים 'העשיר השמח בחלקו', בחלקו, בזהותו ומתוך שאנחנו זוכרים זאת אנחנו מתמלאים בשמחה.