בג"ץ, חגים וימות המשיח - הערות

תקופת החגים היא זמן טוב להיכנס לכוננות ספיגה. על היום בו ידבר נתניהו אחרת, על בג"ץ, שמאל ועוד. עוד כמה הערות בטרם שבוע טוב

שמעון כהן , כ"א באלול תשע"ח

לפני שבוע טוב
לפני שבוע טוב
צילום: מנדי הכטמן, פלאש 90

כשתבוא הקשית

ראש הממשלה מדבר על 35 מנדטי ליכוד בבחירות הבאות כמספר ריאלי ועל 40 מנדטים כיעד נכסף. משום מה יש לי תחושה שככל שנתקרב לבחירות עצמן הצהרות מסוג כזה תעלמנה.

כשנהיה ממש בשבוע שלפני הבחירות, כאשר נתניהו יכוון את קשית המנדטים שלו לעבר הציונות הדתית, פתאום נשמע זמירות הפוכות. לא 40, לא 35 ואפילו לא 30 מנדטים. שוב נשמע את זמירות הנהי על הסיכוי לאבדן השלטון לטובת גבאי או לפיד, אם רק לא יתגייסו הסרוגים לשלשל בהמוניהם פתקי מחל לקלפיות. משום מה יש לי תחושה שיהיו די סרוגים שישכחו את הצהרות 40 המנדטים ויאמינו דווקא לפנים חרושות קמטי הדאגה שיגייס נתניהו בראיונות טרום בחירות.

מה שמותר להם

כמה ציטוטים בעקבות פסק בית המשפט המחוזי בעניין הסדרת שכונת מצפה כרמים:

"הפסיקה משמשת כשופר לאידאולוגיה הרסנית" (ח"כ מיכל רוזין, מרצ)

" פסק הדין הזה צריך להתבטל מיד" (עו"ד טליה ששון, נשאת הקרן החדשה לישראל)

"הענקת הזכויות על הקרקע לעבריינים בטענה של 'תום לב' היא מקוממת" ('שלום עכשיו')

" תקדים מסוכן שמאותת למתנחלים להמשיך בדרכם הנפשעת" (ח"כ מוסי רז. מרצ)

אז לא הבנתי, מותר להתבטא נגד בית המשפט ונגד פסיקה של שופט בישראל?

לזהות את הראש

בג"ץ חייב בראשית השבוע את המדינה להעניק טיפול רפואי לחמש קרובות משפחה של בכירי חמאס מרצועת עזה. השופטים קבעו כי "מדיניות זו מבטאת את הכרתה של מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית, בעליונותו של ערך קדושת החיים ואת החתימה לפעול, ככל הניתן ובמסגרת הדין, להצלת חייהם של זרים המתדפקים על שעריה, גם אם אלה הם בניה של ארץ אויב".

במהלך הדיון שהתקיים בעקבות עתירת קבוצת ארגוני שמאל קיצוני ניסתה המדינה לטעון בפני שופטי בג"ץ כי ברקע ההחלטה למנוע את הטיפול מאותן נשים עומדת הכרעת הקבינט מינואר 2017 להחמיר במדיניות כלפי חולים מרצועת עזה במטרה שיהוו "לחץ על חמאס בנושא השבת השבויים והנעדרים". אבל מסתבר שהסיבה הזו לא מספיק חשובה עבור שופטי בג"ץ.

ניתן להעיר לא מעט הערות על החלטת השופטים (עוזי פוגלמן, יצחק עמית ועופר גרוסקופף). אסתפק בשאלה אם לא נכון להעתיק את מחאותיהן המוצדקות של משפחות גולדין ושאול היקרות לפתחו של בג"ץ, שבנוסף לפסקים מהסוג הזה גם מונע החמרת תנאי מחבלים כלואים, או אולי נכון להעתיק את המחאות לפחות אל מול משרדיהם של אותם ארגוני שמאל שמאחורי עתירות מהסוג הזה (גישה, אל-מיזאן, עדאללה ורופאים לזכויות אדם, במקרה זה. אם שאלתם), פשוט כדי שאנחנו, הציבור הפשוט, נדע מאיפה מתחיל הכול.

נא להיכנס למקלטים

תקופת החגים בפתח וכבר רצוי להיכנס למגננה תקשורתית.

בזו אחר זו יושלכו לעברנו כתבות ומאמרים שכל תכליתן להוכיח לנו עד כמה חגי ישראל הם דבר נורא. נורא לבריאות, נורא לזוגיות, נורא למשפחה, נורא לאיכות הסביבה ובכלל נורא מאוד.

בחסות הכותרת 'איך לצלוח את החג בשלום' ידחסו למוחנו את התובנה לפיה החג התורן המתקרב הוא צרה צרורה שרק מתכון מיוחד יוכל לסייע לנו לצלוח אותו בשלום. הרי החג ארוך מדי, הסעודות משמינות מדי, הצום קשה מדי, הסוכה מקררת מדי, המטיילים מזהמים מדי, המשפחתיות דביקה מדי והילדים בכלל משגעים אותנו, אז מה עושים? ישאלו המומחים את עצמם ויתנו תשובות שונות ומשונות ואנחנו אכן נאמין שהחגים הנפלאים והרעננים שלנו הם נוראיים כל כך. ראו הוזהרתם.

שקרים וריקודים

השבוע פורסם על החלטת המשטרה לפעול נגד ריקודי זימה במועדוני זימה (נהוג לכתוב כאן 'מועדונים מפוקפקים' אבל אני לא מבין מה מפוקפק כאן. מבחינתי אין פקפוק ואופיים של המועדונים הללו ברור ונהיר).

בחדשות ערוץ 10 דיווחו על החלטת המשטרה בכובד ראש והסבירו לנו בצדק רב עד כמה היא נצרכת ונדרשת מאחר והריקודים הללו אינם יותר מאשר מבוא לזנות.

הכול טוב יפה ונכון. מה שלא הצלחתי להבין הוא למה דחוף היה לעורכי המהדורה לפצל את המסך ולהראות לנו על חציו בדיוק את אותם ריקודים (גם אם בצילום מעט מטושטש), שבצדקנות כבדת ראש מנסה מגישת החדשות להוכיח לנו (ובצדק מוחלט, כמובן) עד כמה הם נוראיים? אם זה נורא כל כך (וזה אכן נורא כל כך) למה צריך להראות לנו את זה? אנחנו לא מבינים לבד במה מדובר? ועוד במסגרת מהדורת חדשות? אי אפשר לוותר על זה, או שזה פשוט חלק מהצביעות הקבועה שלכם, טהרני הערוצים המסחריים?

דואגים לנו או להם?

השבוע הציע לי אחד ממשרדי עורכי הדין בארץ לראיין עורך דין מומחה לדיני משפחה לנוכח גל הפניות לפתיחת תיק גירושין אחרי תקופת החגים. שאלתי בתמימות למה שאנשים ייגשו לפתוח תיקים כאלה דווקא אחרי תקופת החגים וקיבלתי הסבר מלומד ומפורט. הסבירו לי שאחרי השהות המשותפת והצפופה בבית ואחרי אינספור ויכוחים על אופן ניהול החג ואיפה נעבור אותו ואת מי נזמין ומי לא ושאר סערות ומהומות הצפויות בתוככי המשפחה, אנשים אומרים נואש ורצים בהולים לרבנות לפתוח תיקי היפרדות.

הגיוני, אבל אז נזכרתי שהצעה דומה לראיון הגיעה אליי בעוד הזדמנויות לאורך השנה. הרי גם אחרי חופשות סיפרו לי שבדיוק עכשיו אנשים נואשים מבני הזוג שלהם ולכן הן פותחים תיקי גירושין, וגם לפני חופשות מתעורר בהם החשק הזה להיפרד כי הראש מלא ברעיונות של חופש ואם כבר חופש אז עד הסוף... ובתקופה נטולת אירועים ומשעממת השגרה מתישה אותם והם פותחים תיקי גירושין, וגם אחרי טיולים אנשים מאוכזבים מהפרטנר שבחרו לחיים ולכן גם אז הם... כן, ניחשתם, פותחים תיק גירושין, ומה בחופש הגדול? לא יפתחו תיק? בוודאי שיפתחו אחרי שהם מאוכזבים מהאופן בו בן הזוג מתפקד מול הילדים. והאמינו לי, זו רשימה חלקית ביותר.

בקיצור, תחת המסווה של רצון להציל לנו את הנישואין דוחפים לנו לראש כמעט בכוח לאורך כל השנה סיבות להתגרש. אז מה בעצם יש לנו כאן, נבואה שמגשימה את עצמה בגלל עצם קיומה? או שאולי כל הסיפור הוא דאגה של עורכי דין להיראות כמי שדורשים בטובתינו כיועצים מסורים המפזרים טיפים להגנת זוגיותינו, בעוד בפועל הם בסך הכול דואגים לתיק הבא שיוכלו לפתוח עבורנו ברבנות? וכל זה על חשבונינו...

ימות משיח

במסגרת אירועי סוף הקיץ התקיים בישוב בית אל מופע כפול. ישי ריבו ואהוד בנאי הופיעו שם באמפי שמוקם שם במיוחד מדי שנה על שטח שבו היו מטווחים של הבסיס הצה"לי שהיה שם עד לפני שנים אחדות. השר יואב גלנט, אורח האירוע, נשא דברים על כ-700 יחידות דיור שיוקמו בקרוב בשטחי המועצה, חלקם על אדמות בסיס מג"ב הצמוד לישוב ועתיד לפנות את השטח.

נראה שעל זה ניתן לומר 'וכיתתו מטווחיהם להופעות ובסיסיהם לשכונות'. הגאולה מתקרבת, מסתבר.

(להערות ולהארות שלכם: cshimon2@gmail.com)

לעוד כמה הערות קודמות:

סוחרים, מדינאים ומכחישי שואה

עינויים, ליברמן ושיטת מצליח

אופנועים, זעם קדוש ונימוסים

על רוחות, שדים, ריקודים ובהלול

ש"ס, להט"ב, דמוקרטיה ודני רופ

אג'נדות, מעמד נשים ותשעה באב

על מסכים מנהיגים ואריות

נסיך גשש משיח ומונדיאל