"דאגנו שעקורי הגוש לא יהיו פליטים"

ראש הממשלה פתח את השנה בבית ספר בישוב "יד בנימין" בו נקלטו עקורים מגוש קטיף והתייחס להחלטתו של טראמפ בעניין אונר"א.

ערוץ 7 , כ"ב באלול תשע"ח

נתניהו ביד בנימין
נתניהו ביד בנימין
צילום: אבי אוחיון, לע"מ



טוען....

ראש הממשלה בנימין נתניהו פתח הבוקר (ראשון) את שנת הלימודים ה'תשע"ט עם מורי ותלמידי בית הספר ברויאר ביישוב יד בנימין.

נתניהו התייחס בדבריו להחלטת נשיא ארה"ב להפסיק את המימון לאונר"א והביע תמיכה במהלך האמריקני.

"ביישוב הזה נקלטו עקורי גוש קטיף. עקורי גוש קטיף, החיים שלהם היו יכולים להיות טרגדיה, אסון נורא. זה התחיל עם כאב נורא, אבל מדינת ישראל וכל אזרחי ישראל פעלו יחד כדי שעקורי גוש קטיף לא יהיו פליטים בארצם. אנחנו קלטנו, והם חידשו את חייהם לחיים נפלאים. יש את הזיכרון, אבל יש את ההווה והעתיד שכבר השתנה, וזה נותן חיים חדשים ותקווה גדולה", ציין נתניהו.

ראש הממשלה הוסיף "ככה אנחנו נהגנו במדינת ישראל, גם כשעשינו דבר שאני חושב שלא היה צריך לעשות, אבל קרה - טיפלנו בבעיה. והאם לא באו אלינו עקורים מכל מיני ארצות? ניצולי שואה שנקרעו מאדמתם? מיישובים שהיו בהם, כמו בליטא - 500 שנים, מפולין - 1000 שנים. הם נעקרו, שרדו ובאו הנה. האם השארנו אותם כפליטים? לא, קלטנו אותם, וכך גם ממדינות ערב, שנעקרו, מאותה מלחמה, מלחמת השחרור. מאות אלפי יהודים שבאו הנה כפליטים ללא כל, השאירו את כל רכושם מאחור. לא השארנו אותם כפליטים, הפכנו אותם לאזרחים תורמים ושווים במדינה שלנו".

לדבריו, "זה לא מה שקורה עם הפלסטינים, שם יצרו לפני 70 שנה מוסד מיוחד - לא לקלוט את הפליטים, אלא להנציח את הפליטים. לכן ארה"ב עשתה דבר חשוב מאוד, בזה שהיא מפסיקה את המימון לסוכנות הנצחת הפליטים, שקוראים לה אונר"א. היא סוף סוף מתחילה לפתור את הבעיה. זה דבר חשוב מאוד. צריך לבטל את מוסד הפליטות, צריך לקחת את הכספים ולעזור באמת לשיקום הפליטים, שמספרם האמיתי הוא קמצוץ מהמספר שמדווחת סוכנות אונר"א. זה שינוי מאוד מבורך וחשוב, ואנחנו תומכים בו".

בהמשך סיפר נתניהו לתלמידים על חוויותיו כתלמיד, "אני זוכר את היום הראשון שלי בכיתה א', כמה התרגשתי. אני זוכר את היום הראשון של ילדי בבית הספר וכמה הם התרגשו".

"אני רוצה להציע לכם הצעה לחיים - תהיו תמיד תאבי דעת ותרצו ללמוד. אני אף פעם לא מפסיק לקרוא", יעץ נתניהו לתלמידים.

ראש הממשלה הוסיף, "אני זוכר את המורה שלי בכיתה א' ובכלל את המורות מכל העממי. אני תמיד התרגשתי לבוא לבית הספר, רציתי כבר שהקיץ יגמר למרות שנהניתי מאוד מהחופש הגדול".