מצע מנותק

האיחוד הלאומי ישיק הערב בעכו את המצע החברתי של המפלגה תחת הכותרת 'תוכנית חברתית-יהודית'. אך עלעול במסמך מעלה לא מעט תהיות. דעה

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ג באלול תשע"ח

מצע בעייתי. ראשי האיחוד הלאומי
מצע בעייתי. ראשי האיחוד הלאומי
צילום: האיחוד הלאומי

הלצה ידועה טוענת שגמל היא בעצם סוס שתכננה ועדה. אמש הקדשתי קצת זמן לקריאה של המצע החברתי של מפלגת האיחוד הלאומי (תקומה) שיושק הערב בעכו, וזה היה הדימוי שעלה לי מיד לראש.

המצע משדר מלאכותיות, וכולל הכלאה מאוד לא קוהרנטיות בין עמדות מפד"ל קלאסיות (שכידוע באות מעולם שהוא ביסודו סוציאליסטי) לבין עמדות שוק חופשי וממשלה קטנה (שני מושגים מאוד לא חופפים, אגב, בניגוד למה שחושבים ישראלים רבים) שיובאו ארצה מהמסורת האמריקנית (בעיקר הרפובליקנית).

אני לא בטוח בכלל שמפלגה כמו האיחוד הלאומי צריכה לייצר "מצע חברתי". זה מלאכותי ולא משכנע. הרי לא אלו הנושאים שעליהם המפלגה הזו מתכוונת "להתאבד". הניסיון לייצר מצע כזה שיהיה גדול ומקיף יצר בסופו של דבר מסמך לא טוב שלא משרת שום מטרה. אפשר בהחלט היה להסתפק בחמישה-שישה סעיפים במצע המפלגה והאמת שגם זה לא חייבים.

אני לא מצטרף לאמירה שלפיה "איזה יופי שהאיחוד הלאומי עוסק בסוגיות חברתיות סוף סוף". לטעמי, אם אין לך משהו חכם להגיד - עדיף פשוט לשתוק.

לקריאת המצע המלא לחצו כאן

לעצם העניין, יש במצע כמה כשלים, אך מקוצר היריעה נמנה כאן שלושה מרכזיים שכל אחד מהם בא לידי ביטוי בכמה וכמה סעיפים:

1. מצע חברתי-כלכלי שכולל שאיפה לחנך את אזרחי ישראל הוא מצע לא רציני בעיני. באיחוד הלאומי רוצים לחנך אותנו להיות נדיבים ולתת הרבה צדקה, לקחת אחריות על הגורל של עצמנו ולא לבקש מביטוח לאומי קצבאות שאנחנו לא ממש ממש צריכים (סליחה עם פספסתי עוד יעד חינוך כרגע, זה מפוזר בין הפרקים). הבעיה באספירציות החינוכיות הללו היא בראש ובראשונה שהן נופלות בדיוק בנקודת הכשל הסוציאליסטי: מדיניות חברתית איננה יכולה להתבסס על החינוך של הציבור להיות טוב יותר. זה פשוט לא עובד

2. יסוד משמעותי מאוד במצע הוא מדיניות רווחה קהילתית המבוססת על ערכים של חסד וצדקה. היסוד הזה חוזר בכמה נקודות במצע. גם זו אמירה שלמרבה הצער היא לא רצינית. ברשויות חזקות מבחינה סוציו-אקונומית זה יכול אולי לעבוד טוב, אולי, ברשויות מקומיות מבוססות פחות, ששם נמצאים מרבית הזקוקים לסיוע, זה פשוט לא יעבוד. בנוסף צריך לזכור שכבר היה בישראל בעבר מודל רווחה שהתבסס על הדרג המקומי, והתוצאה העיקרית היתה ניצול לא יעיל של משאבים והמון שחיתות. חוסר רציונליות הוא כידוע לנסות מה שנכשל בעבר ולקוות שזה יצליח דווקא הפעם (ובהערת אגב: אם מצע דת ומדינה של המפלגה תומך בגישה ממלכתית חריפה מאוד, צריך הסבר טוב למה המצע החברתי שונה כל כך. לפחות בתוך המצע החברתי לא מצאתי תשובה משכנעת לפער הזה)

3. נקודה קצת חמקמקה, ובכל זאת אני אנסה להסביר: המצע כתוב באווירה מאוד חזקה של שוק חופשי, אבל כולל הרבה מאוד אלמנטים של תכנון מרכזי. בתעסוקה, בפנסיה, בשוק הנדל"ן, ברשויות המקומיות (למשל, מעבר מגבייה מקומית לגבייה מרכזית) ועוד ועוד. יש משהו מאוד לא קוהרנטי במצע בהקשר הזה, שמעלה את השאלה לאן בעצם כותבי המצע ביקשו לקחת אותו

ועוד הערה נוספת לסיום: מצע זה גימיק נחמד, אבל כל גימיק צריך להתאים למי שלמידותיו תפרו את החליפה. אתם מוזמנים לקרוא את המצע (בתגובות) ולענות לעצמכם על השאלה האם החליפה הזו באמת מתאימה למי שאמורים ללבוש אותה (בעיקר אריאל וסמוטריץ')