עם חמאס מדברים ואת עבאס מחרימים?

ח"כ סבטלובה מספרת על רשמיה מהמפגש עם אבו מאזן ברמאללה: "עבאס מוכן לפשרות, אסור להתעלם ממנו. גם מול מצרים היו חששות לפני ההסכם".

שמעון כהן , כ"ג באלול תשע"ח

סבטלובה בלשכת עבאס
סבטלובה בלשכת עבאס
צילום: לשכת ח"כ סבטלובה



טוען....

בראיון ליומן ערוץ 7 מספרת חברת הכנסת קסניה סבטלובה מהמחנה הציוני על המפגש אתמול עם יו"ר הרשות הפלשתינית, אבו מאזן, והתובנות שעלו מהאירוע.

"אני מאמינה שאנחנו צריכים, גם במצבים לא פשוטים, לשמור על קשר ואפיקים פתוחים. בסופו של דבר יש כאן סכסוך שצריך לפתור אותו ואם נשרוף את אפיקי התקשורת עם הצד השני לא נרוויח כלום. זו לא הפעם הראשונה שאני נפגשת עם אבו מאזן. בפעם הקודמת נפגשנו לפני כשנתיים.

''אתמול שמחתי לשמוע על מחויבותו לפתרון שתי המדינות, פתרון שגם אני וגם מפלגתי מאמינים בו, וגם על קשריו ההדוקים על ראשי מנגנוני הביטחון כמו השב"כ וגם עם גורמי ביטחון בעולם כמו ה-CIA, וזה קורה כשיש נתק מוחלט גם עם ירושלים וגם עם וושינגטון. יחד עם זאת מי ששוקד על הקשרים האלה מצליח בהם".

חברת הכנסת סבטלובה מלינה על מציאות שבה ראש הממשלה מקיים מו"מ תחת אש עם ארגון כמו החמאס בעוד לאבו מאזן הוא מתייחס כרשע ונבל, עד כדי כך שחבר הליכוד, סגן יו"ר צעירי הליכוד, שהשתתף במפגש אתמול פוטר מתפקידו. "עד לאן הגענו?", היא שואלת.

בעקבות ההתבטאויות של בכירי 'שלום עכשיו' לאחר המפגש ולפיהן ישראל היא סרבנית השלום בעוד אבו מאזן נכון לשמוע הצעות ולקבל פשרות, נשאלה חברת הכנסת סבטלובה אם גם היא יוצאת מהמפגש עם תחושה כזו, והיא משיבה:

"אני מאמינה שלטנגו צריך שניים. מובן שאבו מאזן לא מלאך ולא קדוש. אני יכולה לומר שאת רוב הדברים ששמענו ממנו אתמול אנחנו מכירים. על מדינה מפורזת הוא דיבר כבר ב-2007. הוא התחייב על כך בפני ציפי לבני. זה היה ההישג של המו"מ ההוא. גם על זכות השיבה יש לו נכונות לבוא לפשרה, אבל ראש הממשלה שבוי של מספר מצומצם של מפלגות, ובראשן 'הבית היהודי' והוא מבין שגם ה'בייס' שלו לא יסלח לו, אז השיקולים לא מדיניים אלא שיקולים פוליטיים צרים שמנעו ממנו אפילו להיפגש עם אבו מאזן.

''הרי היו כמה וכמה הצעות למפגש, גם הרוסים, גם היפנים וגם הסינים, גם הבלגים וגם ההולנדים העלו הצעות למפגש כזה. כישראלים אסור לנו להיות סרבנים. אנחנו צריכים להיות אלה שמושיטים את היד ואם הפלשתינים רוצים לסרב אז קדימה".

אם כן, שאלנו, מדוע הפלשתינים מסרבים לבקשתו הראשונית של נתניהו מהפלשתינים להכיר במדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי, מה שהיה סולל את הדרך לאותה מדינה פלשתינית נחשקת מבחינתו של אבו מאזן? "אני מבחינתי לא זקוקה להכרה של אבו מאזן או של אחרים בכך שהמדינה יהודית. מנחם בגין לא היה זקוק להכרה מצידו של סאדאת כשהוא הלך להסכמי קמפ דיויד וכך גם לא רבין כשחתם על ההסכם עם מלך ירדן".

סבטלובה נשאלה אם ההשוואה נכונה, שכן אש"ף הוקם בשנת 65' כדי להקים מדינה על חורבותיה של הישות הציונית, ומשום כך נדרשת הכרה בישראל, מה שלא נדרש ממדינות ערביות אחרות. על כך היא משיבה וקובעת כי מאז הקמת אש"ף הפלשתינים עברו תהליכים שונים כפי שגם אנחנו עברנו וכיום "אנחנו יושבים מול ראש הרשות שחוזר 18 פעמים 'אני בעד שתי מדינות ומוכן למדינה מפורזת. לא במקומכם אלא ביחד איתכם'. כדאי לבחון את נכונות דבריו".

ומדוע, נשאלה חברת הכנסת סבטלובה, סירב אבו מאזן להצעותיו המפליגות של אהוד אולמרט. לדבריה קשה לה עובדתית עם הטענות הללו שכן באותם ימי מו"מ היא עצמה סיקרה אותו כעיתונאית מרמאללה ולמיטב ידיעתה הצדדים הגיעו לפשרות רבות, אך כשהיה ידוע שיש עננה כבדה על המשך ממשלתו של אולמרט המו"מ נקטע.

"אני לא מצדיקה את המשך התנהלותו של אבו מאזן בשנים שלאחר מכן, שהיו בהן הרבה הזדמנויות שגם הן התפספסו. אין ספק בזה. הפלשתינים יודעים לפספס אבל גם אנחנו ידענו לפספס את כל שנות שלטונו של אבו מאזן ואנחנו במצב שבו נותר רק הישג אחד והוא השמירה על ההסכמים הביטחוניים

על רעיון הפדרציה המשותפת עם ירדן שעלה בשיחה עם אבו מאזן, אומרת סבטלובה: "כשהוא סיפר על ההצעה הזו אמרתי 'שלום שנות השמונים'. זה דבר שנדחה בעבר על ידי ירדן וגם היום היא לא ששה לזה. אני מבינה שזה היה בכלל רעיון ישראלי שהפך לבלון ניסוי שהובא לאבו מאזן. הוא אמר להם שאם פדרציה אז נבדוק פדרציה משולשת יחד איתכם, מה שלא עומד בכלל על הפרק".

לנוכח מפגשיה השונים עם אבו מאזן נשאלה סבטלובה אם באחד המפגשים הללו דאג מישהו מהנוכחים לשאול את אבו מאזן על סוגיית ההסתה הנמשכת, על תשלום המשכורות למחבלים, על האדרת מחבלים וכיוצא באלה, והיא משיבה: "שואלים אותו את השאלות האלה. המפגש הקודם היה זמן קצר לאחר הפיגוע המזעזע בקרית ארבע, שם נרצחה הלל אריאל ז"ל. שאלתי את אבו מאזן למה הוא לא מגנה את הרצח של ילדה חפה מפשע שמחבל נתעב שיסף את גרונה במיטתה.

''לצערי הרב הוא התחיל לענות אבל לידו ישב ג'יבריל רג'וב שמשך לו את הכתף ורמז לו שלא צריך לענות. מבחינתי זה דבר חמור מאוד. יש לי הרבה מאוד ביקורת. חקרתי את הנושא הזה עוד בתחילת שנות האלפיים והיה ברור שיש כאן מפעל השנה לקיצוניות והסתה, אבל עם זאת אני יכולה לומר שהרש"פ לא מנותקת מהעולם הערבי וההסתה הזו נמצאת גם במצרים, אל ג'זירה וירדן, אבל לא שומעים על זה כי מי שמפיץ את הדברים מעדיף להתמקד בפלשתינים.

''היו תקופות שהייתה התקדמות בנושא הזה אבל ב-2016-17 הדברים חזרו. אני לא נאיבית ולא חיה בעולם דמיוני. לשנות דעות של אנשים ולעבוד על העניין של קירוב לבבות, זה לא בדור שלנו. כרגע היעדים שלנו הם שמירה על המדינה כיהודית ודמוקרטית ולהתנתק מהפלשתינים ולא שולטים על עם אחר ואיך מקדמים מטרות שלנו בזירה האזורית".

על עצם השאיפה שעליה היא חוזרת שוב ושוב להקמת מדינה פלשתינית נשאלת ח"כ סבטלובה אם לנוכח האופן בו השתלט חמאס על רצועת עזה היא אינה חוששת שתרחיש מעין זה יתרחש ביום שאחרי הקמתה של מדינה פלשתינית ומהרי השומרון יאיימו טילי החמאס על נתב"ג וגוש דן.

"מי שלא חושב על הסיכונים ולא מחשב לטווח ארוך את הסיכונים לא מחובר למציאות הזו ולא חי במזרח התיכון. אני האחרונה שאגיד שאין סיכונים, אבל יחד עם זאת, לא נתייחס בקלות ראש לדברים ולא נחליט על מהלכים חד צדדיים, צריך לבנות את המערכות הללו בשלבים ובאופן ארוך טווח. צריך לדעת שיש מישהו מהצד השני, ועם זאת גם מול מצרים חששו מהיום שבו סאדאת לא יהיה, ושאלו אם ההסכם יהיה פועלו של איש אחד.

''במהפכת כיכר תחריר שאלתי את האנשים בכיכר ואף אחד לא רצה לבטל את הסכמי קימפ דיויד כי זה משתלם להם מאוד. מתוך הפרגמטיות הזו והבניה ארוכת הטווח ניתן לבנות משהו לעתיד ולשמור אצבע על הדופק, לוודא שאנחנו יכולים להשתלט על העניינים ולמנוע התדרדרות".