מטיילים בנס ציונהקובי פינקלר

לפעמים, צריך להקשיב גם לאחרים. כך היה במקרה של הטיול/סיור לנס ציונה. ת'אמת. לחצו הרבה כדי שאבוא. מה כבר יש לחדש לי בנס ציונה?

תמיד עברתי שם בדרך בין ראשון לציון לרחובות, אך להיכנס פנימה לא יצא. אמרו לי בוא ל"שוויץ החופשית" – כך כינו את המושבה בנס ציונה כשנוסדה בשנת תרמ"ג (1883), כמושבה השביעית של הברון . אז שמעתי בקולם ובאתי.

נחלת ראובן
נחלת ראובןצילום:קובי פינקלר

מהר מאד מתברר, כאן נפגשו גדולי היישוב לחלום ולרקום תכניות לבניין הארץ. הרצל, ביקר כאן, אח"כ היה זה הרב אברהם הכהן קוק זצ"ל במסגרת ביקורו במושבות ועוד רבים וטובים.

באנציקלופדיה של יד בן צבי נכתב ש"נס ציונה נוסדה ע"י אדם אחד, תופעה יוצאת דופן הן בשל המניעים והן בשל אופייה הפרטי". לאדם הזה, קראו ראובן לרר. יהודי חרדי, שבסוף שנת 1882 החליף את אחוזתו באודיסה עם אחוזה בוואדי חנין (עמק השושנים) סמוך לראשון לציון.

ראובן לוקח את בנו משה ועולה לארץ ישראל לראות את נחלתו. מה רבה הייתה אכזבתו כשראה שהנחלה שרכש אינה על יד ירושלים, כפי שהבטיחו לו. אך יהודי מאמין כראובן אינו מתייאש ומתחיל, יחד עם בנו משה, לשקם את בית החאן המט ליפול, את הבאר והאנטיליה הנוטה על צידה, את הבריכה החרבה והפרדס שהוזנח.

לראשונה חש בלהט ובמשמעות המילים "ראובן המייסד", גאולה ומשיח ונחלה בארץ האבות.
אבל כיהודי חרדי, אפילו מנין לא היה לו והוא מפרסם "קול קורא" אשר מזמין יהודים לרכוש חלקות אדמה ל"נחלת ראובן" במחיר נמוך מהמחיר במקומות אחרים. אחד לאחד התקבצו אנשי 'המניין הראשון'.

עד היום זהו המקום היחיד בארץ ובעולם הנושא את השם 'המנין הראשון' כמו גם הכיכר הסמוכה לו. פינת הרחובות ראובן לרר ( איך לא) ו'המנין הראשון', סמוך לבית הדגל ולבית המשותף.

כיכר המניין הראשון
כיכר המניין הראשוןצילום:קובי פינקלר

הבית, בית אבן בעל ארבעה חדרים, כשחדר אחד מוקדש לצרכי ציבור. החדר היה לבית כנסת, בית ספר ובית ועד המושבה.
הבית, הפך למקום התכנסות למנהיגי היישוב באותן שנים וכינוהו "שוויץ החופשית".

כאן החליטו על יסוד רחובות וקניית אדמות חדרה ע"י יהושוע חנקין. שמה הראשון של המושבה היה "נחלת ראובן" אך הוא לא האריך ימים . לאחר ויכוחים ודיונים החליטו דיירי "הבית המשותף" לחזור לשם המקום הערבי ואדי חנין.

שנים ספורות לאחר מכן, קיבלו החברים את הצעתו של מיכאל הלפרין לקרוא למקום נס ציונה, שם שנשאר עד ימינו.

נס ודגל
נס ודגלצילום:קובי פינקלר

בכא' טבת תרנ"א, 1.1.1891 , חגגו התושבים את חג ה"שמחה המשולשת": חנוכת "הבית המשותף", חגיגת הברית של בן כרמי בנו בכורו של אהרון איזנברג והנחת אבן הפינה לשכונה שבראשה עמד יהודי נוסף שרכש אדמות מידיו של לרר מיכאל הלפרין ומושבת הפועלים.

בתולדות נס ציונה מסופר שקהל מוזמנים רב התכנס ובהם מנהיגי הישוב לחגוג את האירוע בחצר ה"בית המשותף". לפתע, בתוך ההתלהבות וההתרגשות פרץ אל מרכז החגיגה פרש אביר, מיכאל הלפרין שמו , בראש פרשיו ניתר עם סוסו מעל המדורה, שלף את חרבו והכה על ימינו ונשבע "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני", ובעוד דמו ניגר והקהל מריע, הניף דגל לבן שלאורכו ומצידיו יורדים שני פסים בכחול ובמרכזו מגן דוד כחול ועל הפס הכחול רקומות באותיות זהב המילים: "נס ציונה".

לראשונה, לאחר אלפיים שנות גלות, הונף דגל עברי, לקול תרועות הקהל: "יחי הדגל העברי".
לימים אומץ הדגל ע"י הקונגרס היהודי הציוני שהתכנס בבזל ב – 1897, כדגל הלאומי של ההסתדרות הציונית והישוב בארץ ומאוחר יותר אומץ ע"י מדינת ישראל כדגלה הלאומי. המילים "נס ציונה" נשרו מהדגל והפכו לשם המושבה בה הונף.

תקצר היריעה מלהכיל את הכל.

מסלול הדגל, העובר בין תחנות תחילתה של נס ציונה , מספר את הסיפור טוב יותר.

מסלול הדגל
מסלול הדגלצילום:קובי פינקלר

ברחוב תל אביב ( גם לו סיפור מיוחד משלו. דני בירן שמלווה אותנו יודע לספר כי גם תל אביב היתה חלק מאותה התיישבות ומאותם חלוצים שרצו לבנות פה בית הרבה לפני הווסדה של העיר העברית הראשונה) פועל מוזיאון "בית ראשונים" בהדרכתם של צאצאי המייסדים, ( נינתו של לרר, מכירה במושבה כל שעל) המציע טיול ב"מסלול הדגל" במושבה. המסלול משולב בסיפורו של ראובן לרר, שהחליף את נחלתו באודסה עם הנחלה ששוכנת "ליד" ירושלים.

סיפור על קשיים ועוני, רעב ומחלות, אך גם על אהבה גדולה למושבה נס ציונה ולארץ ישראל, סיפור על ייסודו ופיתוחו של ענף הכוורנות במושבה, הראשון בארץ ישראל, וכמובן על אירוע הנפת דגל הלאום במקום לראשונה.

מוזיאון לתולדות "נחלת ראובן" וענף הכוורנות בארץ ישראל ובאר אנטיליה פעילה. אתר הנפת דגל הלאום ומוזיאון ל"כלים של פעם", בית כנסת עם ציורי קיר, גבעת האהבה עם סיפורים רומנטיים, ולסיום "בית ראשונים" המנציח את ראשוני המושבה ומציע מיצג אורקולי.

25 שנה אחרי הקמת המושבה, נגשים להקמת בית כנסת מפואר. היום צמוד לבית ראשונים).
שימעו של בית הכנסת הלך לפניו. התפללו בו מיטב החזנים הנודעים: יוסלה רוזנלבט, סירוטה, קוורטין, הרשמן ואחרים. בית הכנסת היה מרכזי במיקומו ובהוויתו ומלא בחיי הקהילה. נחוגו בו הלידות, הבריתות, טכסי הבר מצווה והנישואין וכל אירוע אישי, חברתי ולאומי. מרחבת בית הכנסת יצאו הלוויותיהם של נפטרי המושבה – דתיים וחילוניים. מעגל חיים שלמים סבבו אותו.

סיור בנס ציונה הוא סיור לכל מורשתנו.

מסתבר, שאותו יהודי חרדי, ראובן לרר היה הדבוראי הראשון בארץ. כשמדברים בימים אלו על הדבש ושתהיה לנו שנה טובה ומתוקה , צריך לזכור שגם הדבש וייצורו בארץ, היה חלק ממפעלו החשוב של לרר. נוסיף לכך את סיפור הדגל ונבין את משמעות מסלול הדגל ובייחוד את המילים " שאו ציונה נס ודגל". כאן הכל החל.

את מסלול הטיול ניתן לערוך לבד בעזרת מפה שתקבלו בבית הראשונים, או לתאם סיור מודרך.

בית ראשונים
בית ראשוניםצילום:קובי פינקלר

הסיור מתחיל בנחלת ראובן, סביב הבית, הבאר הראשונה, פרדס פרי ההדר, ענבי המוסקט וכמובן הדבש. כשלוש מאות מטרים משם, רחוב וכיכר המנין הראשון והבית המשותף, שם ביקר הרצל ושם נולד הדגל הכחול לבן ( אחת התחנות במסלול הדגל). משם עולים דרך רחוב תל אביב לבית הראשונים, לסרט, מיצגים ותמונות מימיה הראשונה של נס ציונה "שוויץ החופשית".

והיכן אוכלים? באוטובוס בשיפודי מושון

בכניסה למושבה בתוך אוטובוס ישן ממוקמת מסעדת שיפודי מושון.

הסיפור המיוחד העומד מאחורי המילה האוטובוס משך את עיננו. המילה השניה שיפודי.. משכה את חיכנו.

שיפודי מושון
שיפודי מושוןצילום:קובי פינקלר

נתחיל מהאוטובוס. הכל החל לפני כארבעים שנה אז קיבל מר כהן ( שבכלל לא היה כהן אלא אומץ בידי נוצריה במלחמת העולם השניה) זיכיון להפעלת סטקיה במקום סככת האבטיחים שעמדה עם אם הדרך.

הודות לתבלין מיוחד( הסוד ידוע רק להם) ולנשמה באוכל הצליחו האב והבן כפיר (שכבר מגיל ארבע זוכר עצמו עומד על יד הסירים), להגיע לרמה כה גבוהה שסיור של שפים ברחבי הארץ קבע שכאן יש את השיפודים הטובים בארץ.

הכל טרי, כל הסלטים מייצור עצמי וכל שיפוד מקבל תשומת לב אישית. ההמלצה היא על שיפודי פרגיות וכבד עוף, לצד חומוס משובח, סלטים איכותיים, אורז טעים להפליא ושרות נהדר. כשרות רבנות נס ציונה. הבשר חלק בית יוסף והירקות גוש קטיף. 054-539-774

סיור לימים ראשונים של ענף הדבש בארץ ישראל, להקמת מושבה על מנין ראשון בארץ הנבנית ועם אנשי חזון ומעש.