שמעתי הבוקר בצער רב את הידיעה על מותה של נועה חייבי, התינוקת שנפגעה באופן הקשה ביותר בפרשת רמדיה. אני זוכרת באותם ימים, 15 שנה אחורה, אז אבחנתי כי הפגיעה של הילדים מקורה בתחליף החלב מתוצרת "רמדיה".
כשפגשתי את נועה היא הייתה כבר מונשמת. ואני יושבת מול אביבה, האם הצעירה והמסורה, מנסה לעודד אותה, לחזק, לנסות להסביר כיצד הנורא מכל קרה לתינוקת הבריאה והמושלמת שלה.
ידעתי שזו פגיעה קשה שהרסה כל חלקה טובה בתינוקת הזעירה הזו ושהיא נפגעה בצורה שאינה ברת שיקום ועדיין, ניסיתי לטפח תקווה כי מה אומרים לאמא צעירה שעולמה חרב עליה בגלל מזון שהיה אמור להיות בטוח עבורה.
אני קוראת את אביבה מספרת הבוקר: ׳אחרי מאבק ארוך שנים, הלוחמת שלי הרימה ידיים׳ ואביבה, אני רוצה לומר לך: נועה בהחלט הייתה לוחמת. לא האמנתי שהיא תשרוד עד היום אבל היא נלחמה בזכות רצון עז לחיים, עד השנייה האחרונה. ואת אביבה – תהיי גאה בעצמך - היית אמא לביאה בצורה בלתי רגילה.
אסון רמדיה מלווה אותי מאז ועד היום ומותה של נועה הבוקר טלטל אותי ברמה אישית. אני מוסרת את תנחומיי הכנים לאביבה ומקווה שלעולם יותר לא נדע פגיעה באף תינוק בגלל התנהלות פושעת של חברת מזון. יהי זכרה ברוך!