ח"כ אמיר אוחנה:
מערכת הרפואה בצה"ל זקוקה לטיפול נמרץ

דיון בכנסת על אזרוח השירות הרפואי לחיילי צה''ל. ח"כ ענת ברקו: "מטפלים במחבלים בכלא טוב יותר מהטיפול שניתן לחיילי צה"ל".

חזקי ברוך , כ"ה באלול תשע"ח

אילוסטרציה
אילוסטרציה
צילום: דובר צה"ל

ועדת המשנה לכח אדם ולמשאב האנושי בצה"ל בראשות ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) דנה באזרוח השירות הרפואי בצה"ל, רפורמה שתוציא את הטיפול הרפואי בחיילים מהמרפאות הצבאיות לאחריות קופות החולים.

הדיון נפתח בשאלת היעדרותו של קצין רפואה ראשי תא"ל ד"ר טריף בדר מהדיון. נציגי צה"ל לא ידעו להסביר את היעדרותו מהדיון. נציב קבילות חיילים האלוף במיל' יצחק בריק שמתנגד לרפורמה סיפר כי שוחח עם הקרפ"ר ולדבריו הוא ביקש להגיע לדיון אולם מנעו זאת ממנו.

ח"כ אבי דיכטר (הליכוד) אמר "צה"ל שגה כשמנע מהקרפ"ר להגיע לדיון. צריך לשמוע אותו כמו גם את הקרפרי"ם לשעבר". יו"ר ועדת המשנה ח"כ אוחנה אמר "חבל שבסוגיה ערכית כזו צה"ל בחר שלא לאפשר לקרפ"ר להשמיע את דעתו".

תא"ל זיו אבטליון, ראש החטיבה הטכנולוגית באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, אמר כי האחריות על בריאות חיילי צה''ל תישאר בידי הצבא. לדבריו, הועדה בראשות פרופ' שפירא לבחינה המענה הרפואי לחיילים יצאה לדרך עקב שביעות רצון נמוכה מהשירות הרפואי בצה"ל, וכי הרמטכ"ל אישר את המלצות הוועדה.

יו"ר הוועדה פרופ' יצחק שפירא אמר "ישנה בעיה אמיתית. חיילי צה"ל אינם מטופלים בסטנדרטים המקובלים. השירות הרפואי האזרחי טוב יותר מהשירות הרפואי הצבאי. חיל הרפואה צריך תפיסת הפעלה חדשה. כל הקרפ''רים לשעבר זומנו להשמיע את דעתם בפני הוועדה, אולם אף אחד מהם לא הגיע. וכן לא הובאו בפני הוועדה אף אלטרנטיבה אחרת למסקנות הוועדה.

''רק 21 רופאים שמוצבים בלשכות הגיוס מטפלים בכ- 100,000 מועמדים לשירות ביטחון. משך זמן ההמתנה לוועדה רפואית עומד על 3-4 חודשים. זמן ההמתנה הכולל של כל החיילים שממתינים לוועדה רפואית מגיע לכ-2 מיליון ימי שירות בצבא בשנה שמבוזבזים כיון שהחיילים לא משרתים בתקופת ההמתנה. רק 6 בתי מרקחת צבאיים פועלים בכל הארץ. ומכאן באה ההמלצה למיקור חוץ של השירות הרפואי, לקופות החולים שיודעים לתת מענה שהצבא לא מסוגל לתת.

''לדעתנו, הדבר יביא לשירות רפואי יעיל בשגרה ובחירום. זו לא הפרטה אלא רכישת שירותים. כבר היום 60% ניתן בפועל במיקור חוץ. לעומת זאת, בריאות הנפש, הרפואה המונעת, הרפואה התעסוקתית והאחריות הכללית תישאר בידי קצין רפואה ראשי", הסביר שפירא.

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב אמר "כמנכ"ל המשרד האחראי על הרפואה במדינת ישראל, אני אומר שהמצב הנוכחי אינו משביע רצון ויש דחיפות לטפל בנושא''. לדבריו, הצבא צריך את העזרה של המערכת האזרחית. בר סימן טוב סבור כי היה עדיף ללכת עד הסוף כמו שהמשטרה המוסד והשב"כ מבוטחים ברפואה האזרחית. לדבריו, גם שב"ס נמצא במשבר גדול מאוד של שירותי רפואה.

נציב קבילות חיילים האלוף במיל' יצחק בריק אמר "לאחר שביקרתי במרפאות בצבא, ביצעתי עבודת מחקר וכתבתי דוח על הבעיות בחיל הרפואה. קיימים פערים גדולים בין המערכות הטכנולוגיות הצבאיות לאזרחיות. לוקח חצי שעה להיכנס לתיק רפואי ממוחשב. לאורך שנים, צה"ל לא השקיע במערכות והיום במקום לטפל בבעיה, הוא מוציא את הטיפול בבעיה החוצה.

"בפיילוט מיקור חוץ שהצבא עשה, ימי המחלה, הגימלים, קפצו פי 4 ו-5 מימי הגימלים שניתנו בצבא. היו חיילים שניצלו לרעה את ימי המחלה שניתנו מרופאים אזרחיים. מה שגרם לפגיעה במוטיבציה של חיילים אחרים שהרגישו מנוצלים ופראיירים. לרופא צבאי יש היבט צבאי יחד עם ההיבט הרפואי לעומת רופא אזרחי שמאמין לאימא של חייל שבנה החייל כואב לו הבטן ומעניק לו ימי מחלה בקלות''.

ח"כ ענת ברקו (ליכוד) אמרה בדיון ''היום מטפלים במחבלים בכלא טוב יותר מהטיפול הרפואי שניתן לחיילים. התחושה היא שצה''ל מנסה להזדכות על הטיפול בחיילים''.

ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) שאלה ''איך יתכן שלפני חודשיים הרמטכ"ל אמר כאן בוועדה שהנושא לא על הפרק והיום אנחנו שומעים שהנושא אושר ומתקדם. אני מתרשמת שהצבא בורח מאחריות על בריאות חייליו''.

ח"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי) שאלה ''האם מישהו מטשטש את העובדה שהמיקור חוץ בצבא נכשל כישלון חרוץ? נושא אחר נושא הצבא בוחר להוציא החוצה. נציגי קופות החולים תמכו ברפורמה ואמרו שישמחו לקבל את האחריות על בריאותם של חיילי צה"ל''.

יו"ר ועדת המשנה ח"כ אמיר אוחנה (ליכוד) סיכם את הדיון ואמר "מערכת הרפואה הצה''לית זקוקה לטיפול נמרץ. נדרוש לקיים שני דיוני המשך בנושא על מנת לשמוע את דעתו של קצין רפואה ראשי על הרפורמה וכן את דעתם של קציני רפואה ראשיים לשעבר.