20 ל'גוגל' ולאבדן הפרטיות שלנו

המונופול האדיר של 'גוגל' המציינת בימים אלה 20 להיווסדה נותן לנו לא מעט, אבל לוקח מאיתנו המון. פרטיות ועצמאות מחשבתית, לדוגמה.

שמעון כהן , כ"ה באלול תשע"ח

השתלטה עלינו. גוגל
השתלטה עלינו. גוגל
צילום: סרג' אטאל, פלאש 90



טוען....

ביום שישי הקרוב יצוין מלאת 20 שנה להקמתה של חברת 'גוגל'. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם ד"ר נילי שטיינפלד, מרצה בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל, מומחית לפרטיות באינטרנט, על חברת הענק שלטובתה, ואולי גם לטובתנו, איבדנו את פרטיותנו.

"התופעה או המהפכה שנקראת גוגל היא משהו בממדים שקשה לנו לתפוס", פותחת ד"ר שטיינפלד ואומרת. "היופי, התחכום והבשורה האדירה של גוגל נעוצים בעניין המידע האישי. הגאונות של גוגל היא ביצירת מנוע חיפוש שלא רק מאפשר חיפוש מידע, אלא גם לומד אותנו, את מה שמעניין אותנו ואת הכוונות שלנו, ובהתאם הוא לומד כמויות אדירות של שאילתות והופך למתוחכם וכך באמצעות הידע המצטבר הזה הוא יודע יותר מכולנו מה אנחנו מחפשים. כאן נעוץ המודל הבסיסי של גודל במרבית השירותים שהם נותנים".

"אנחנו לא ממש מבינים ויודעים, אבל חלק גדול מהאפליקציות שאנחנו משתמשים הם גוגל, וכל אחת מהפעולות שאנחנו עושים בכלים הללו נאגרת ומעובדת ועוברת תהליכים מורכבים של ניתוח", דברי שטיינפלד וכשהיא נשאלת את שאלתו של המשתמש הפשוט שאינו מבין איך ומדוע הוא ומעשיו מעניינים בכלל את מעצמת גוגל היא משיבה: "מידע הוא כסף והוא המשאב החשוב והיקר ביותר היום. מידע הוא מה אוהבים ומה לא, מה הטרנדים, מה ישראלים אוהבים לשמוע או לחפש, כך שכאשר מבצעים חיפוש מנוע החיפוש משלים את מה שאנחנו רוצים".

כתוצאה מאגירת המידע הזו אודותינו "כיום התוצאה של החיפוש בגוגל מדויקת יותר ממה שאנחנו מחפשים וזה גם מפתיע אותנו לראות איך הוא יודע את כל זה עלינו, וגם נותן לנו תחושה שמדובר באיזה דוד טוב שמכיר אותי ומכוון אותי ולוקח אותי יד ביד בעולם המודרני. התחושה הזו שווה להם הרבה מאוד כסף, והם משיגים את זה באמצעות למידה של המשתמש".

"מצד אחד אנחנו מקבלים שירותים מאוד מתוחכמים ומדוייקים שעוזרים לנו ומקלים עלינו, כמות הזמן שנחסך מאיתנו היא עצומה, אבל המחיר שאחנו משלמים הוא מאוד כבד. היכולת שלנו לקבל החלטות עצמאיות שלנו היא מאוד מוגבלת כי קשה לנו לדעת באיזה תהליך ומתי נכנסו חברות טכנולוגיות לתודעה שלנו ולתהליך קבלת ההחלטות שלנו", אומרת ד"ר שטיינפלד ומציינת את המונח 'רימרקטינג' כדוגמה לכך:

"רימרקטינג אומר שאנחנו יודעים שכאשר לקוחות מחפשים משהו כי הם העלו מילה כזו או אחרת הם רוצים משהו, ואם הם חיפשו מקרר וסגרו את האתר אנחנו נרדוף אותו עם המקרר הזה לכל מקום ובכל מדיה עד שזה יגיע לתת המודע ותיווצר אצלנו התחושה שחייבים לרכוש את המוצר הזה".

ואולי מדובר בסך הכול באותה מציאות שהייתה לאורך כל ההיסטוריה ואם בעבר השפיעו על התודעה האנושיםפרטים שהאדם פגש בדרכו הרי שכעת מה שהוא פוגש ומה שמשפיע עליו אלו הפריטים שגוגל מציב בדרכו. שטיינפלד משיבה וקובעת כי "יש כאן כמה דברים שיוצרים סיטואציה יותר ייחודית. מדובר בחברת ענק שהיא מונופול אדיר. מתייחסים לאינטרנט כמקום של חופש, אבל בפועל יש חמש חברות ששולטות כמעט בכל דבר שאנחנו עושים ברשת. גוגל היא השחקן הגדול בשוק והיא יושבת בכל מקום ומכירה אותנו יותר מאשר אנחנו מכירים את עצמנו, וזה הופך את המניפולציה לבלתי הוגנת. מעבר לכך, יש הבדל בין מפרסם שרוצה למכור משהו לבין מפרסם שמוכר מתוך עצמך, מתוך הידע שהוא צובר עליך במניפולציה שאתה מתקשה לראות לבודד ולהבין".

"מה שמטריד חוקרי פרטיות זו העובדה שאנחנו מהווים במשחק הזה סוג של מוצר, אבל המידע עלינו לא נמחק לעולם והוא נמצא במאגרי מידע של חברות שיכולות להעתיק ולהעביר אותו כמה פעמים ומגיע לשימושים שקשה לשער בעתיד ואנחנו לא יודעים איך לעצור את כדור השלג הזה. כל המידע על כל מה שעשיתי יכול לעבור למקומות שקשה לשער כעת".

ואולי מדובר בסך הכול באבולוציה טבעית של עולם קפיטליסטי שמתקדם באופן הזה וזהו מחיר ההתקדמות? "יש שאומרים שאנחנו בעידן פוסט פרטיות ולכן ערך הפרטיות לא קיים בכלל ושנרד מהעניין, אבל זה לא נכון. אנשים מגלים יותר עניין בפרטיות שלהם כי הם מבינים את ההשלכות. אמנם הגדרות הפרטיות משתנות לפי הדורות המשתנים אבל ערך הפרטיות לא נעלם. במקרה האירופי אנחנו רואים שנעשים צעדים משמעותיים שאומרים שזה לא הכרח וניתן לומר לחברות מה מותר ומה אסור להן, ניתן לחייב לעדכן משתמשים ולהחליט יחד איך תהיה האינטראקציה איתם. המודל שאנחנו נותנים שירות חינם תמורת פרטיות, המודל הזה הוא לא הכרחי לניהול שירותים באינטרנט".

בדבריה מביעה ד"ר שטיינפלד תקווה שהתקדמות מוסרית תהווה איזון ובלם להתקדמות הטכנולוגית החודרת לחיינו. "גוגל כדוגמא מובילה נתנה לעולם הרבה מאוד, אבל אפשר ונכון להסדיר את הקשרים בין האדם לתאגיד ולקבוע מה מקובל ומה לא מקובל".


הצעות והערות ניתן לשלוח לדואר אלקטרוני: computers@inn.co.il