24 שעות לאורך כל השנה לטובת הילדים

בכפר הנוער בית חגי לא הסתיים החופש הגדול, פשוט כי הוא מעולם לא התחיל. צוותי החינוך במקום ניצבים מול אתגר מורכב לאורך כל השנה.

שמעון כהן , כ"ה באלול תשע"ח

הנערים בכפר הנוער. בית חגי
הנערים בכפר הנוער. בית חגי
צילום: כפר הנוער בית חגי



טוען....

שנת הלימודים אמנם נפתחה וילדי ישראל שבו למסגרות השגרה שלהם, אולם יש מי שמעולם לא יצא לחופש הגדול ולמעשה שנת הלימודים שלו כוללת את כל ימות השנה.

אחד המוסדות הללו הוא כפר הנוער בבית חגי. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם חי כהן, מנהל כפר הנוער, ועם הרב אברהם שוורץ, רב הכפר, על ייחודו של המקום, מטרותיו ויעדיו.

להשתתפות בפדיון כפרות לכפר הנוער לחצו כאן

"לנערים שלנו אין להם חופשים מוגדרים. למי שאין לאן לחזור המקום פתוח בשבילו והצוות נמצא עבורו כדי לתת לו את כל מה שהוא צריך. אין חופשים. כל אחד אולי לוקח כמה ימי חופש כדי לאגור כוחות ולהמשיך, אבל אנחנו לא יוצאים לחופש", מספר חי כהן ומיד אנחנו שואלים איך ניתן לגייס צוות למוסד כזה שאינו שולח את אנשיו לתקופת חופש גדול ומנוחה מעבודת השגרה הכל כך מורכבת של כפר הנוער והתלמידים המאתגרים שבו.

"עם ישראל התברך בזוגות ערכיים שנותנים את הנשמה. אלה הזוגות שלנו", הוא אומר בהתייחסו לזוגות הצעירים שחוברים לצוות הכפר כאחראים על קבוצת נערים לאורך היום כולו. "אלו זוגות שלא מחפשים להתעשר. העבודה היא מהלב. הם רוצים לתת מעצמם. זה זוג צעיר שסיים צבא או הסדר ולפני שהוא בונה את הבית שלו הוא בונה את הבית של האחר. אלה הזוגות שיש לנו כאן והם נותנים מעצמם בלי חשבון. רק ככה אפשר להקים את המקום הנפלא שיש לנו פה"

באשר לעבודה עצמה הוא מספר: "כפר הנוער פתח את שעריו בחום ואהבה לנוער שלא נפל במקום הנכון. יש פה סדר וגבולות, אבל יש הרבה חום ואהבה וילד שחש מתוסכל או מתקשה לישון הזוגות איתו. אב המשפחתון חווה לילות שלמים ללא שינה כי כשילד לא הולך לישון אי אפשר ללכת לישון. לא הולכים לישון עד שהנערים הולכים לישון ולשם כך הם צריכים לקבל את כל הצרכים מצחצוח שיניים וביגוד ועד ליווי לבית משפט כשצריך או ביקור בקופת חולים".

על תפקידו של רב הכפר במציאות שבה נערים זקוקים לאלמנטים הבסיסיים ביותר ואולי פחות שיחות רוחניות ושיעורים תורניים, מספר הרב שוורץ: "אני מרגיש זכות ענקים להיות שותף למפעל החסד הנדיר הזה. תפקיד הרב מתחיל בתפקיד כאדם, כל חיוך ואמירת שלום היא משמעותית מאוד. כשמצליחים לגעת בנשמה מצליחים לרומם את האדם מהמקום המורכב שהוא הגיע אליו. אתן דוגמה קטנה: נער לפני בר מצווה הגיע אליי ושאל 'מי צריך לברך עליי ברוך שפטרני מעונשו?'. שאלתי 'למה אתה מתכוון?'. הוא סיפר 'סבא גידל אותי'. אני לא מכיר את הפרטים האישיים בתיקים של כל אחד מהחניכים ושאלתי 'איפה אבא?' והבוא השיב 'גדלתי בלי אבא. האם הסבא צריך לברך במקום האבא?' חיפשתי את התשובה ומכך נוצר קשר עמוק בינינו. מעבר לכך, הרבה פעמים המקום שהגיעו אליו גורם לכעס ומרירות גדולה כלפי הסמכות ההורית ומתוך כך גם כלפי ריבונו של עולם והתורה והתפקיד הוא לאהיב עליהם את התורה. אתמול היה יום השנה של החפץ חיים ודיברנו על היכולת שלו לגעת באנשים הפשוטים".

האם לבני נוער מאתגרים שכאלה אכן יש יכולות להקשיב לדברים אודות תורת החפץ חיים? הרי בדור הנוכחי גם בישיבות תיכוניות רגילות אחרי כמה דקות תלמידים מאבדים עניין? משיב הרב שוורץ: "המפגש שלי איתם הוא ייחודי מאוד. הם פותחים את היום בקדושה ובהמשך יגיע היום המורכב של נגרות, מסגרות ופינת חי. יש להם סליחות מקוצרות, בשבע ורבע כולם עם תפילין ואחרי התפילה יש שיעור שנפתח עם סיפור. אמנם בישיבה תיכונית מתחילים בדבר הלכה, אבל אצלנו מתחילים עם סיפור ואז הלכה מעשית, והשילוב הזה מאפשר להם להתחבר ולהקשיב גם ללא יכולת הקשבה עמוקה, להתחבר מתוך הדברים הלא ארוכים דרך מסרים של טוב, מסרים של סיפור, והם מצליחים לגעת".

על סדר היום של החניכים מספר חי כהן: "סדר היום הוא מובנה. אין סימני שאלה. אנחנו בונים תכנית אישית לכל נער. אין דבר כזה להסתובב בכפר בלי סדר יום. לכל נער יש פתק עם תכנית אישית לכל שעה ביום". ואם נדמה שכולם מקבלים את סדר היום הזה בחפץ לב, מבהיר כהן שהדברים אינם פשוטים כלל ועיקר, "חינוך לא בא ביום אחד. אנחנו מקבלים אותם אחרי 13 ו-14 שנים שבהן הם לא טופלו. מקבלים אותם במינוס. אלו תהליכים שלא ביום אחד. צריך להחזיר להם את האמון בדור המבוגר, שאנחנו נמצאים כאן בשבילם. מדובר בתהליך לפעמים של כמה שנים עם הרבה עליות וירידות, אבל אנחנו מאמינים לכל נער שנכנס לכפר ומנסים שוב ושוב".

בכפר שקיים כבר 28 שנים לומדים כיום כחמישים נערים ומספרם משתנה. חי מספר כי בימים אלה הושלמה בנייתו של מבנה חדש, שישי במספר, ובו ניתן יהיה לקלוט עשרה תלמידים נוספים. כהן מספר על הצלחות רבות של נערים שגדלו בכפר, השתלבו בצה"ל ולאחר שירות הקימו משפחה ומגדלים ילדים, "הם במקום אחר ממה שהם הגיעו אלינו. זו עבודה סיזיפית לזהות את המקום של הנער, לוודא שאנחנו יחד ולקדם אותו".

המבנה החדש אינו החידוש היחיד של המקום בשנה הנוכחית, וכהן מספר על שיפוץ המטבח שמתווסף לבית ספר מובנה שקיים בתוככי הכפר, חוות סוסים, דיר כבשים ועוד שכולם נבנו ומתפתחים לטובתם של הנערים. "הכפר כל הזמן בתהליך של בנייה והתפתחות. העיקרון של העמותה הוא לתת לנערים את ההכי הטוב, ובאמת כאלה הם הבתים שנבנו למענם, וכך גם בית הספר, הדיר והחווה".

הרב שוורץ מספר על קשרים שנמשכים עם הבוגרים גם לאחר תקופת הלימודים. הדברים אמנם אינם מקיפים את כלל הבוגרים, אך אנשי הצוות מוזמנים לחתונותיהם של בוגרים ובוגרים רבים מבקרים במקום. "הדברים שונים מנער לנער. בשנתיים האחרונות הייתי בארבע חתונות של בוגרי הכפר. שניים מהם עברו מהכפר למכינות, משם עברו לישיבת הסדר והתחתנו בתוך השירות הצבאי כבחורי ישיבה. הם עברו תהליך של 4 ו-5 שנים בכפר שבהם השלימו בגרות מלאה ועד להקמת הבתים. זה פשוט מדהים. אנחנו משתדלים לשמור על קשר וזה מצריך לא מעט אנרגיות".

להשתתפות בפדיון כפרות לכפר הנוער לחצו כאן