בשבע מהדורה דיגיטלית

צעד כלכלי

עם נחישות בעד השוק החופשי מחד ומצד שני קריאה למעורבות ממשלתית בהעדפת מועצות חלשות, השיקו אנשי האיחוד הלאומי את מצעם הכלכלי בעכו

יוני רוטנברג , כ"ו באלול תשע"ח

להציב חזון קדימה. ועידת האיחוד הלאומי
להציב חזון קדימה. ועידת האיחוד הלאומי
צילום: שחרית אמסלם

קשה להתעלם מההתעוררות הפנימית במפלגת האיחוד הלאומי. אחרי שנים של קפיאה על השמרים, אנחנו עדים בשנה האחרונה לוועידות התכופות של המפלגה, שבהן מוצגות תוכניות שאפתניות, שמבקשות לקבוע סדר יום חדש בנושאים שונים.

אחרי 'תוכנית ההכרעה' המדינית של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', שעוררה דיון בכלי התקשורת, ואחרי מצע 'דת ומדינה', הגיע השבוע תורו של המצע הכלכלי-חברתי, 'הרגל השלישית' כפי שמגדירים אותו במפלגה. המסמך הושק בוועידה שנערכה דווקא בעיר עכו, לא מקום שנחשב בדיוק למוקד תמיכה קלאסי של האיחוד הלאומי, מתוך רצון לשדר קשר לפריפריה.

על כתיבת המסמך עצמו הופקד ד"ר אמציה סמקאי. סמקאי אומנם אינו חבר המפלגה, ואף לא נמנה על תומכיה באופן רשמי, אך הוא מעיד על עצמו כמי שחש סימפתיה כלפיה. התחום של כלכלה על פי היהדות הוא תחום ההתמחות של סמקאי, שהקים לפני ארבע שנים את מכון החשיבה 'בצדק' כדי לקדם מחקר בנושא. השידוך מבחינת אנשי המפלגה, שחיפשו איש מקצוע, התאים כמו כפפה ליד. יחד עם חברי הכנסת ואנשי מרכז המפלגה ניסח סמקאי את המסמך כולו, ברוח המחקרים של המכון בראשותו.

"אם צריך להגדיר את המצע על רגל אחת, זה הערך של האמון", מסביר ד"ר אמציה סמקאי את תפיסת העולם שבבסיס המצע, "אמון בבני אדם, אמון בקהילה, אמון בחברה ובאנושות כולה, ואמונה בקדוש ברוך הוא. זה שינוי גישה מאוד דרמטי לעומת מדינות הרווחה, שבהן אנשים שבויים בקונספציה של חוסר אמון. במדינת ישראל קיים חוסר אמון ביכולת של בני אדם לעזור זה לזה, ולכן המדינה צריכה לעשות הכול. ברגע שתפקיד המדינה לעשות הכול, תפקידנו הופך להיות מיותר - איזו סיבה יש לי לעזור לשכן שלי אם זה תפקידה של המדינה? זו מערכת שמזינה את עצמה ושוחקת את האמון בבני אדם עד דק".

זאת הסיבה, לטעמו של סמקאי, לדירוג הנמוך והמפתיע של מדינת היהודים בשיעור נתינת הצדקה. בדירוג מדינות ה‑OECD נמצאת ישראל במקום נמוך מאוד, נתון מביך לעם שמצווה על נתינת צדקה. סמקאי נועץ את הסיבה לכך בהשלכת האחריות של היחיד והקהילה על המדינה, שמחזיקה מוסדות רווחה גדולים שלוקחים את כל האחריות על עצמם. "המדינה לא יודעת לעשות הכול בעצמה", הוא מזהיר מפני המציאות הזאת, "היא יודעת לאתר שמות של אנשים, להסתכל על מספרים ולהעביר כספים, אבל רווחה זה הרבה יותר מזה. יש דברים שיכולים לקרות רק במסגרת קהילתית, של אנשים שמכירים את הצרכים ויכולים לעזור. אחת ממשתתפות הפאנל השבוע, אישה מהגרעין התורני בעכו, אמרה שכשאתה רואה שהאדם שלפניך בסופר לא מצליח לשלם את הקנייה, יש קרבת הלב. אתה נרתם לעזור לו, ומלווה את המשפחה בדרך לשיקום. אלה דברים שהמדינה לא יודעת לראות, ובטח שלא לעזור וללוות".

זו מדיניות חברתית מצוינת בשביל אלה שזכו וחיים בקהילה תומכת, אך מה לגבי רוב הציבור שלא חי בקהילות?

"כשאתה מדבר על מצע, אתה מדבר על אידיאולוגיה כלכלית. זה לא מחר בבוקר, אף אחד לא אומר לסגור מחר בבוקר את הביטוח הלאומי, וגם ברור שזה לא יקרה. בניגוד למנהג של פוליטיקאים להסתכל על ארבע השנים הקרובות בלבד, אילו קופונים יוכלו לגזור, כאן אנשי האיחוד הלאומי לא הסתכלו רק קדנציה אחת קדימה, אלא הציבו חזון. וכשמציבים חזון, אנחנו רוצים לשנות את הפרדיגמה. בחזון אנחנו רוצים לאפשר לקהילות ולחברה להיות שם זו בשביל זו".

היתרון של הקהילה

באותו אופן מסביר סמקאי גם את רעיון החינוך שמופיע במצע בכמה מקומות, לפיו יש להטמיע עקרונות ותכונות מסוימות בציבור, כדי ליצור התנהלות חברתית כלכלית נכונה. רבים ביקרו את ההסתמכות על חינוך הציבור, בטענה המתבקשת שציבור לא סר למרות או פתוח להתחנך, אך סמקאי מאמין בתהליכים ארוכים ורואה את השינוי כאפשרי. "לא מדובר פה על מחנות לחינוך מחדש, אלא על להרים את הדגל ולהגיד לשם אנחנו מכוונים. אנחנו רוצים לשנות את הפרדיגמה ולעבור למודל של קהילות וגרעינים, שבהם הפרט מעורב באופן אמיתי, לא שהמעורבות שלו בסיוע לחלש מסתכמת בכתיבת טוקבק למה המדינה לא משקיעה כסף בחלשים. הכי קל זה להאשים את המדינה ולחזור לכוכב נולד שלי בתל אביב, אבל השינוי האמיתי הוא תהליך ארוך וקשה. אנחנו מחפשים לא להיות פופוליסטים, לא להעביר כסף לפריפריה ובזה לסגור את הפינה של המצפון, אלא להתחיל להיות מעורבים באמת".

תפקיד המדינה, על פי תפיסת המצע, הוא קודם כול לא להפריע לקהילות לטפל במי שזקוקים לתמיכה, ולאחר מכן גם לתת סיוע במשאבים שבהם יש לה יתרון על פני הקהילה, כמו מידע על אנשים וחלוקה של משאבים באופן שיסייע לקהילה לטפל. כברירת מחדל, המדינה צריכה לספק רשת הגנה לאלו שלא משתייכים לאף קהילה ולא זוכים לתמיכה אזרחית כלל.

בפן הכלכלי מציג המצע קו נחוש מאוד בעד השוק החופשי והעסקים הקטנים והבינוניים, ונגד הרגולציה וההתערבות הממשלתית. עם זאת, בתחומים מסוימים המצע מעודד התערבות עמוקה של המדינה, כמו למשל בחלוקת המשאבים בין המועצות השונות, והעדפת המועצות החלשות על פני החזקות. הזיגזוג הזה, בין ריכוזיות לשוק חופשי, עורר ביקורת על המצע.

"המצע הוא לא קפיטליסטי ולא סוציאליסטי. התורה – שהיא המקור המוסרי של המצע - לא נכנסת לתוך ההגדרות האלה", אומר חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. "המצע הוא מורכב, יש בו אלמנטים מכאן ומכאן. מצד אחד שוק חופשי ומצד שני חלוקה שונה של התקציבים בין הרשויות השונות. אנחנו מורכבים וחושבים מחוץ לקופסה, ובזה אנחנו באים לאתגר את השיח. זה לא קפיטליזם עיוור ולא סוציאליזם מוחלט, זה לא נתניהו או דרעי, זה מורכב ומאתגר את השיח".

"אנחנו לא מכניסים את העקרונות מהיהדות לסד ערכים שמישהו אחר המציא", ממשיך אותו סמקאי, "מעבר לזה, כשאתה משתמש במושגים האלה, כל אדם מפרש אותם באופן שונה. רוב האנשים לא באמת יודעים מה פירוש המושגים, ולכן אין לנו יומרה להכניס את המצע למושגים כאלה, וגם אם הייתה לנו זה לא היה מצליח. אפשר להגדיר את התפיסה שלנו כשמרנית, אם מתעקשים להכניס למושגים מבחוץ, למרות שגם התנועה השמרנית מקורה ביהדות".

כלכלה מבית המדרש

המצע שהתפרסם מהווה פריצת דרך במובן נוסף, כאשר עולם המחקר התורני שבדרך כלל מתמצה בכתבי עת ודיונים בית-מדרשיים הופך להיות מצע מעשי של מפלגה פוליטית, כשהוא מפורט כמדיניות מעשית. לדברי סמקאי, כל הסעיפים המופיעים במסמך מבוססים על עקרונות שנלמדו מהתלמוד וממקורות אחרים, פרי המחקר שערך במכון 'בצדק' שבראשותו. "אנחנו לוקחים עקרונות מהתלמוד ומקורות יהודיים אחרים, מחפשים מה העיקרון המוסרי העומד מאחוריהם ומיישמים אותו בכלכלה המודרנית", הוא מסביר את תהליך המחקר. "שלושת העקרונות שאנחנו מצאנו לצורך המצע הם חירות, אחריות אישית וערבות הדדית. אתה רואה את הדברים האלה באים לידי ביטוי בעשרות סוגיות בגמרא וברמב"ם. זה הבסיס שממנו גזרנו עקרונות כמו מיעוט רגולציה ועסקים קטנים". סמקאי גם נותן דוגמה לצורת העבודה שלו: בתלמוד מופיע עיקרון בהלכות צדקה, "נגבית בשניים ומתחלקת בשלושה", והסיבה היא שצריך בית דין כשעוסקים בכספי ציבור. העיקרון הזה בא לידי ביטוי במצע בזהירות בכספי ציבור, והוא מתיישם בהפחתת ביורוקרטיה – אחד הגורמים המרכזיים לבזבוז כספי הציבור לשווא.

האיחוד הלאומי הייתה עד היום מפלגה שקידמה נושאים של התיישבות ודת, ובשביל זה באו הבוחרים שלה. מצע כלכלי הוא באמת דבר שמתאים למפלגה כזאת?

סמוטריץ': "זה הכי מתאים לאיחוד הלאומי, כי זה הכי תורה שיש. אצלנו הדגלים הם אידיאולוגיים, כמו שבארץ ישראל אנחנו עקרוניים, ובזמן שבנט מאמץ את תוכנית האוטונומיה של רבין ורוצה לוותר על שטחי B ו‑C כי 'מה יש לנו לחפש שם', אצלנו ארץ ישראל השלמה היא חזון שבא מתוך תורה, ואמונה שלקב"ה יש דרכים לפתור גם בעיות שאנחנו כרגע לא יודעים לתת להן מענה. לומר שלתורה אין אמירה לגבי סוגיות של הנהגת מדינה, זה חוסר אמונה. אחרי אלפיים שנות גלות שעסקנו בהלכות פרטיות אנחנו עוברים לעסוק בהלכות מדינה, וכל העקרונות של היהדות צריכים לבוא לידי ביטוי בחיים המדיניים והציבוריים שלנו. אנחנו באמת מאמינים שאפשר לקיים מדינה מודרנית וכלכלה גלובלית על פי התורה. זה אומנם חדשני וקשה לעיכול בהתחלה, כי התרגלנו לתבניות חשיבה כלכליות מסוימות, אבל התורה נמצאת במקום אחר. זה חלק משלוש הרגליים של המצע שלנו – התוכנית המדינית, דת ומדינה ועכשיו זה".

אבל גם סמוטריץ' עצמו מודע למגבלות הכוח של מפלגתו ביישום המצע. לדבריו, המטרה העיקרית של התוכנית היא יצירת השיח. להניח על השולחן את העובדה שיש לתורה אמירה גם כלפי המדיניות הכלכלית של ישראל. "כשאורי אבנרי דיבר לפני ארבעים שנה על מדינה פלשתינית, חשבו שהוא משוגע. בפועל הוא יצר שיח, והיום הוא משך את כל המפה הפוליטית לכיוון שלו. אנחנו אומנם מפלגה קטנה של שני מנדטים, אבל ההצדקה שלנו היא שאנחנו מביאים סחורה אחרת. יכול להיות שיהיו עוד דעות כיצד צריך להתנהל על פי התורה, ובית המדרש פתוח לדיון, אבל אנחנו ביססנו אמירה שהחשיבות שלה היא קודם כול ביצירת השיח. כמובן שנרצה גם ליישם את זה, בעמדות הכוח שיהיו לנו וככל שנתעצם בקדנציה הבאה, גם אם אני לא ראש הממשלה אני אדחוף ואקדם את האג'נדה שלי מהפוזיציות שאהיה בהן".

בצד ההתלהבות של סמוטריץ' באשר לכינון המדינה היהודית מחדש, הוא מציין גם את הסוגיות המורכבות של התנגשות הכלכלה המודרנית בעקרונות התורניים. כדוגמה לסוגיות שטרם מצאו להן תשובה באיחוד הלאומי, הוא מונה את שאלת הצריכה. על פי התפיסה של הכלכלה המודרנית, צריכה היא המנוע הראשי לצמיחה, בכך שהיא מגדילה את משאבי המדינה ומאפשרת לה להשקיע בתשתיות ולתת הזדמנות לעוד אנשים להתעשר. לעומת זאת, בעיניים יהודיות אין מקום לצריכה מופרזת ויצירת גירויים אינסופיים באמצעות פרסומות, אלא ההדרכה המקובלת היא להסתפק במועט. "זה אתגר גדול, במיוחד בכלכלה גלובלית. אם אנחנו רוצים שמחר ניקח את המושכות לידיים, צריך תשובות לשאלות האלה. זה חלק מהעניין של המצע, לעורר את השיח ולתבוע את עצמנו לברר את כל העניינים האלה".

פרסמתם את המצע בלי לשתף בו את הבית היהודי. זה רמז לריצה נפרדת בבחירות?

"יש ייחודיות לאיחוד הלאומי, והבית היהודי לא יחתום על כל מה שכתוב במצע שלנו", אומר סמוטריץ', "אנחנו מפלגה עצמאית ועם המוסדות שלנו אנחנו מגבשים את המצע שלנו, ורק אחרי זה באים למשא ומתן לשיתוף פעולה עם הבית היהודי, ויש היום משא ומתן כזה. יש מכנה משותף מספיק רחב, והשותפות מוצדקת. ועדיין, אם אני אהיה שר או גם כחבר כנסת, אני אביא לידי ביטוי את האידאולוגיה ואת המצע שלנו, ואקדם את האמונות שלשמן נבחרתי".