בשבע מהדורה דיגיטלית

הטיול המאורגן של עודה

באמצעות סבב פגישות באירופה ובאו"ם, מנסים חברי הכנסת הערבים ליצור רושם של סחף בינלאומי נגד ישראל ונגד הממשלה

ניצן קידר , כ"ו באלול תשע"ח | עודכן: 09:52

בנו מסלול נסיעה, אחר כך יצאו לתקשורת. ח"כ עודה בבריסל
בנו מסלול נסיעה, אחר כך יצאו לתקשורת. ח"כ עודה בבריסל
צילום: תקשורת הרשימה המשותפת

חברי הרשימה המשותפת הסתובבו השבוע בבריסל עם חיוכים רחבים. מבחינתם הם הצליחו לעשות את מה שרצו: הגיעו לפגישה עם שרת החוץ של האיחוד האירופי פדריקה מוגריני, הוציאו הודעות לתקשורת על עוד פגישה מוצלחת עם דיפלומטים אירופים, עוררו רעש ובישרו על תחילתו של מהלך רחב היקף שיביא לפגיעה קשה בישראל.

האם זה באמת עובד או שמדובר בפייק ניוז? תלוי את מי שואלים. אחרי ההודעות הצוהלות על קבלת הפנים של שרת החוץ האירופית, נזעקו באיחוד האירופי להוציא הבהרה, שלא הובלטה יותר מדי בתקשורת הישראלית. מוגריני, הסביר פקיד בכיר באיחוד, קיבלה לפגישה את חבר הכנסת עודה מתוקף היותו ראש מפלגה משמעותית בפרלמנט הישראלי. "מוגריני פוגשת ראשי מדינות וראשי מפלגות משמעותיות בכל מדינה", הסביר הפקיד, "חבר הכנסת עודה הוא ראש המפלגה השלישית בגודלה בישראל כיום, ולכן היא נפגשה עמו, כפי שנפגשה עם ראשי מפלגות ישראלים אחרים בשנה האחרונה".

גם על ההודעה שהוציאה הרשימה המשותפת לאחר פגישת עודה ומוגריני, יש לפקיד האירופי השגות משמעותיות: "אכן הייתה שיחה, ושרת החוץ שמעה את עמדתו של חבר הכנסת עודה. השרה שמעה את עמדתו לגבי נושאים רבים, גם לגבי חוק הלאום, ורשמה בפניה את דעתו של מר עודה".

"רשמה בפניה", זה הכול? הרי בהודעה רשמית של חברי הכנסת הערבים נאמר שמוגריני תומכת בהם. לאחר הפגישה עם מוגריני, עודה טען כי היא הסכימה עם עמדתו: "שמחתי לגלות כי שרת החוץ שותפה לדאגתנו כי החוק פוגע בראש ובראשונה באזרחים הערבים, אך גם בדמוקרטיה, באפשרות להקמת מדינה פלשתינית ובסיכוי לשלום".

חזרנו לפקיד הבכיר האירופי לשאול שוב, אולי חלה כאן טעות. "השרה שמעה את עמדת מר עודה ורשמה בפניה את הדברים, זה מה שהתרחש בפגישה", חזר שוב הפקיד.

אגב, שאלנו את הפקיד גם מדוע לפגישה שביקש יוסי דגן, ראש מועצת שומרון, ולמשלחת של מתיישבים ופלשתינים שבאה לדבר ולקדם חיים משותפים לא היה למוגריני זמן. בנושא הזה, גם הפקיד האירופי משך בכתפיו.

מכל מקום, בנוגע למהלך של חברי הכנסת הערבים, מדובר כנראה בפייק ניוז במיטבו. פרט לכך, הפרובוקציה שלהם הייתה מתוכננת מבעוד מועד: באיחוד האירופי הודו שהפגישה בין עודה למוגריני נקבעה זמן רב מראש. שימו לב שאת הרעש התקשורתי סביב ההליכה לגופים בינלאומיים נגד חוק הלאום החלו ברשימה רק כשהבינו שיש להם מסע בינלאומי - מוגריני בבריסל ועצרת האו"ם בניו-יורק.

שלא יהיה ספק: חברי הכנסת הערבים חזרו שוב ושוב על כך שמטרתם המוצהרת איננה לבקר את החוק, אלא להביא לביטול חקיקה פרלמנטרית בהשפעה חיצונית בינלאומית, ולגרום דה-לגיטימציה לראש הממשלה, לממשלה עצמה ולמהלכיה. אלא שהרשימה המשותפת נסעה בסך הכול לשכנע את המשוכנעים. התיעוב באיחוד האירופי כלפי ישראל הוא סוג של דרך חיים, כל עוד מוגריני היא מנהיגה מובילה באיחוד. לכן לרשימה המשותפת לא היה אכפת להציג גרסה שתרגיז את מוגריני. בשנה הבאה, אחרי הבחירות באיחוד, יהיו שם שר או שרה אחרים, אם בכלל יחזרו על המהלך.

רואי השחורות מנסים למכור לכולנו את האשליה שעוד רגע אירופה מתהפכת עלינו, אבל זה לא באמת קורה. הרשימה המשותפת קיבלה תשומת לב לרגע, אך אינה יכולה להוביל שום מהלך משמעותי בגוף שממילא מגנה את ישראל על ימין ועל שמאל, ומחפש אותה בכל סדק ופינה.

שגבאי יהיה לראש, והשאר לזנב

מפלגת העבודה מחפשת אלטרנטיבה. מעל פני השטח כולם מכחישים שזה המצב, אבל יותר ויותר חברי כנסת במפלגה מבינים שהמצב הוא די חד וברור: או גבאי או הם. הסקרים האופטימיים ביותר מנבאים 14 מנדטים למפלגה, מתוכם שוריינו מקומות לציפי לבני ולכמה חברי התנועה. גם לגבאי עצמו שמורים ארבעה שריונים. זה מותיר אפשרות לכחמישה חברי כנסת מכהנים ממפלגת העבודה להישאר במקום ריאלי ברשימה לכנסת הבאה.

המצב הזה מביא גם חברי כנסת שהיו נאמנים לגבאי להתחיל לחשוב אחרת. הדחה? מהלך קשה מאוד בתוך גופי מפלגת העבודה, בפרט כשכוחו של יושב הראש גבר משמעותית לאחר שדאג לשינויים בחוקת המפלגה. פיצול? לשם פיצול המפלגה דרושים לפחות שמונה חברי כנסת. זו האופציה האחרונה שבה מעוניינים חברי העבודה – הם רוצים לשמור על השם, על המוסדות, על המותג. אם יראו שזה המוצא האחרון, יכול להיות שהאופציה הזאת, שכרגע נראית רחוקה מאוד, תהפוך ריאלית.

נכון לעכשיו, במפלגה שידעה סכינאות פוליטית מכל סוג שהוא מחפשים את ראשו של היו"ר, אלא שהפעם – על פי שיחות עם גורמים פוליטיים שונים בעבודה – עולה רושם שהתחושה מוצדקת. מנהיג שלא ממריא, שמבהיר שמקורביו יומלצו לקראת הבחירות לרשימה ומי שאינם מומלציו יורחקו, שמודע למצב המפלגה בסקרים ובכל זאת העניק ללבני תפקידים ושריונים ולקח גם כמה לעצמו, מזכיר לחברי העבודה קצת יותר מדי את אהוד ברק. אגב, גם הוא עלול להיתפס כמושיע במצב מסוים, אף שרוב חברי הכנסת בעבודה, בוודאי אלה שמכירים את ברק מקרוב, מעדיפים אותו כמה שיותר רחוק מהמפלגה.

גם דרג השטח של המפלגה מודאג. השבוע ערכו כמה פעילים בולטים כנס שבו הובעה הדאגה ממצבה של העבודה. הרי רק בבחירות הקודמות היא הבריקה עם 24 מנדטים בראשות הרצוג, אולי האיש החכם ביותר שידע לנטוש את הספינה בדיוק בזמן.

"מפלגת העבודה חיפשה משיח", מנתח פעיל מרכזי במפלגה בחיוך, "ובמושגים יהודיים - במקום למצוא משיח היא מצאה בקושי גבאי. אין לנו ברירה אלא לנסות קודם כול לשכנע את יושב הראש עצמו לשנות קצת את התנהלותו באשר לרשימה. אם לא יסכים – קשה לנבא מה בדיוק יקרה, אבל מה שרוחש מתחת לפני השטח עלול לבעבע ולסחוף אותנו כמפלגה למקום לא טוב".

גבאי הצליח לריב עם רבים במפלגתו. בתחילת המרוץ שלו הוא דיבר על 30 מנדטים ועל הזזה של כל מי שיפריע לו בהישג מהדרך. בעוד נתניהו מדבר על 35 מנדטים והדבר נשמע ריאלי לכל בר דעת, בעבודה לא יודעים אם לצחוק או לבכות. יושב ראש מפלגתם מדבר על רשימת מומלצים פומבית שעלולה להביך אותו ואותם. הוא מספר תחת כל עץ רענן שהוא לא יישב עם בנימין נתניהו בממשלה הבאה, כשהוא יודע שהאפשרות להיכנס לממשלה יכולה דווקא לסייע לעבודה להיכנס למרכז העשייה ולפעול. הוא מזגזג בדעותיו ומרגיז אותם.

בשורה התחתונה: גם חברי הכנסת שנחשבים נאמנים ומקורבים לגבאי, מנהלים שיחות מאחורי גבו. כשיש כל כך מעט מקומות וכל אחד חושש למקומו, האמון נשחק. במפלגת העבודה מקווים שתכלה שנה וקללותיה, ואחת הברכות שהם מאחלים לעצמם לשנה החדשה היא שינוי הנהגתי.

תוכנית חברתית מימין

באיחוד הלאומי כבר מדברים על בחירות למרות שהן טרם הוכרזו. במפלגה מחממים מנועים, והשבוע ערכו בעכו כנס שבו השיקו את התוכנית החברתית. את התוכנית יזם וחיבר מזכ"ל האיחוד הלאומי אופיר סופר, בליווי מקצועי של ד"ר אמציה סמקאי.

התוכנית עוסקת בין היתר בהקלה ביוקר המחיה, סיוע לעסקים קטנים ובינוניים, קידום צעירים, מדיניות רווחה הגיונית ומתאימה יותר, טיפול שורש בעוני, סיוע לאנשים עם מוגבלויות ועידוד יציאה של אוכלוסיית הנכים לעבודה, סיוע לאזרחים ותיקים, יישוב חבלי ארץ מרוחקים בגליל ובנגב ועוד.

זו לא תוכנית הדגל היחידה של האיחוד הלאומי. בשנה האחרונה הושקו כמה תוכניות דגל בנושאים משמעותיים - תוכנית מדינית ותוכנית בנושאי דת ומדינה. הפעם החליטו במפלגה לסמן את הנושא החברתי, ובכך עקפו כמה מפלגות גדולות יותר שאינן מחזיקות בתוכנית כזאת במצען.

אחת המטרות של התוכנית היא להבהיר שלא רק השמאל בישראל חברתי, וגם בצד הימני של המפה הפוליטית יש מי שדואגים לחברה ורווחה. "הגענו למסקנה שהגיעה העת להילחם לא רק על כל יישוב ביהודה ושומרון, או על ענייני דת ומדינה, אלא בנוסף לעסוק גם במדינה עצמה", אומרים במפלגה, "לעסוק בחברה היהודית שלנו, באנשים, בלוחמים, במילואימניקים, בתושבי הפריפריה, בנכים ועוד".

יו"ר האיחוד הלאומי, השר אורי אריאל, הצהיר שהתוכנית הזאת תהיה בסיס למשא ומתן קואליציוני עתידי. ח"כ בצלאל סמוטריץ' אומר שמדובר בחשיבה מחוץ לקופסה: "אנחנו עם הפנים לפריפריה, לצעירים ולתקווה גדולה להפוך את מדינת ישראל למקום שעוד יותר טוב לחיות בו. מפלגת האיחוד הלאומי הופכת למפלגה עם סדר יום ברור ומקיף, שנותנת מענה לכל הסוגיות שמטרידות את החברה הישראלית ויכולה להוביל את מדינת ישראל מול האתגרים הרבים הניצבים בפניה".

לתגובות: nitsankeidar@gmail.com