איזו זכות יש לנו למכור ולסחור בכותל?

הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, לא חושש מביקורת על מערך הכשרות של הרבנות וקורא גם לנצל את הטכנולוגיה לצרכים חיוביים. ראיון.

ערוץ 7 , כ"ו באלול תשע"ח

הרב דוד לאו
הרב דוד לאו
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

נשיא בית הדין הגדול, הרב הראשי לישראל דוד לאו, אינו מצטער על המאבק נגד 'מתווה הכותל', שהוא נוטל חלק משמעותי בו.

"אני מודה לה' שהייתה לי הזכות לעמוד ביום שאושר המתווה ולומר 'המלך הוא עירום'. יש החלטה של רבנים ענקי עולם שקבעו שהכותל קדוש לכל אורכו, אז איזו זכות יש לנו למכור ולסחור בו?", תהה הרב לאו בראיון לבני רבינוביץ' ומשה מורגנשטרן ברדיו 'קול ברמה'.

הרב לאו רמז שיש רצון לזרמים שאינם אורתודוכסיים לעורר פרובוקציות. "נתבקשתי לדבר בפני יהודים בארה''ב שלא טרחו לשים כיפה אפילו. הם שאלו על זה ועניתי שיום לפני שבאתי לדבר איתם הייתי בכותל ועמד לידי אדם כהה עור שאינו יהודי מניגריה. הוא התפלל. אני לא הפרעתי לו והוא לא הפריע לי. היה ברור לו שנשות הכותל האמיתיות הן אלו שבאות בכל עת לכותל להתפלל לאלוקי ישראל".

"הרפורמים מוזמנים לבוא והתפלל ביחד איתנו", מסכם הרב את הסוגיה.

הרב לאו מתייחס גם למצב העגינות בישראל. ראשית הוא מגלה כי "המושג של עגונות אינו מדוייק, כי יש יותר עגונים מעגונות - בפער משמעותי".

"יש יותר נשים מסרבות לקבל גט מאשר גברים שמסרבים לתת גט. לפי החוק, כדי להפעיל כנגד אישה סנקציות צריך אישורים ואילו כל הרכב של שלושה דיינים יכול לשלוח גבר לכלא. זו סוגיה מאוד לא פשוטה. לצערי אתה נתקל ברוע ונקמה, לפעמים אלו שאלות כלכליות שמי שבדרך כלל מפסיד מהן אלו הילדים. אנחנו יושבים לעשות רצון ה' ולעזור לאנשים להציל את עצמם מעצמם", הוסיף הרב.

הרב לאו עם בני רבינוביץ' ומשה מורגנשטרן
צילום: באדיבות 'קול ברמה'

כמי שיעמוד בשנים הקרובות בראש בתי הדין הרבניים, הרב הראשי מודאג ממצב כוח האדם במערכת.

"מתחילת שנות ה-60 לא גדלה הכמות של הדיונים, בעוד אוכלוסיית ישראל גדלה משמעותית. אמר לי הרב יעקובי, היועץ המשפטי של בתי הדין: 'אתם הדיינים אשמים כי אתם חרוצים מידי ועובדים קשה מידי ואתם לא מוכנים שיישארו תיקים פתוחים. אם הייתה צעקה גדולה שאכן נקבע תור לעוד שנה, המציאות הייתה אחרת'. אני רואה את הדברים בשטח. ניסיתי להתחבר למחשב במוצאי חג מסויים בשביל לעיין בתיק וראיתי 7 דיינים מחוברים שמטפלים בתיקים".

יש לו גם רעיונות לפיתרון המצב. "לכל שופט יש לפחות עוזר משפטי אחד. את החלק הטכני הזה אין לדיין. בכל המערכת של בתי הדין יש שישה עוזרים על 99 דיינים. בינתיים ההשוואה בין בתי הדין לבתי המשפט היא טיוטה של דו''ח. ראוי לציין שבמערכת הדין השרעית יש יותר עוזרים מדיינים".

הרב לאו לא נבהל מהקדמה הטכנולוגית. "ה' ברא את המחשב ואת הרדיו וצריך לדעת להשתמש בזה, בזהירות הראויה ובצורה הנכונה".

הוא גם אינו מתרגש מהביקורת על מערכת הכשרות של הרבנות. "בצניעות רבה אני יכול לומר שאני נכנס ליום הדין - ואחת הזכויות שאני מבקש מהקב''ה היא בזכות מערכת הכשרות. כיום במהדרין של הרבנות הראשית יכול לאכול כל יהודי. כמובן שיש תמיד מקום להידור".

ומה לגבי מערכי הכשרות הפרטיים? "צריך לזכור שיש בעיה קשה בחוק. על פי החוק, הרב מקומי מוסמך לתת כשרות. אבל החוק לא אומר שהרב מחוייב לנהלים של הרבנות. ניסיתי לקדם אפשרות כזו שרבנים מקומיים יהיו מחוייבים, אך חובשי כיפה למיניהם בכנסת לחצו על ח''כ של סיעת כולנו שלא לתמוך בחוק, כדי שיוכלו לזלזל ולומר 'הרבנות' ואז לבוא בתור המושיעים".