בחירות דרמטיות לפרלמנט שייערכו ביום ראשון עשויות לסמן נקודת מפנה היסטורית בפוליטיקה של שבדיה.
המפלגה הסוציאל דמוקרטית – שהיתה הכוח הפוליטי הדומיננטי במדינה במשך מאה השנים האחרונות – עשויה לרדת לשיעור תמיכה של 25% בלבד, שיא שלילי של כל הזמנים.
מנגד, מפלגת הימין "הדמוקרטים של שבדיה", המוכרת בראשי התיבות SD, עשויה לקבל 20% או יותר מהקולות. המפלגה קיבלה 13% בבחירות הקודמות, ב-2014. בעבר נחשבה למפלגה בעלת אופי ניאו-נאצי, אך היא מיתגה עצמה מחדש בתקופה האחרונה ורכשה דימוי מתון יותר.
ריבוי המפלגות ומבנה הגושים הפוליטיים בשבדיה סבוך ומזכיר מעט את מה שקורה בישראל. לכן קשה לקבוע כיצד תיראה הממשלה שתיווצר, והרבה תלוי במשא ומתן הקואליציוני הממושך הצפוי להיערך לאחר הבחירות. ייתכן מהפך, כאשר הסוציאל דמוקרטים יודחו לאופוזיציה, וה-SD תהיה המפלגה השניה בגודלה אחרי הסוציאל דמוקרטים, ותקבל מעמד של "ממליכת מלכים". מאידך, ייתכן שהסוציאל דמוקרטים ימשיכו לשלוט, אך יעשו זאת במסגרת ממשלת מיעוט עוד יותר קטנה מזו שיש היום לראש הממשלה הסוציאל-דמוקרטי, סטפן לופבן.
גוש מפלגות השמאל מקבל כ-40% תמיכה בסקרים, וגוש המרכז-ימין מקבל כ-37%. אולם ראש גוש המרכז-ימין מסרב בשלב זה לשתף פעולה עם ה-SD.
הסיבה להתחזקות ה-SD היא משבר ההגירה. המדינה, שבה כ-10 מיליון תושבים, קיבלה מספר שיא של מהגרים מהמזרח התיכון ואפריקה ב-2015 – 163,000 – וזאת בנוסף למאות אלפים שנכנסו אליה קודם לכן. הגבולות הודקו מאז אולם שבדים רבים מזועזעים מהעלייה באלימות שהביאו עמם המהגרים.