מוניקה, צביעות ועבר פלשתיני - הערות

כמה מילים על ההיסטוריה הפלשתינית, על צביעות והחפצת נשים, על שיאים חדשים בבהלת החגים ועוד כמה הערות בטרם עוד שבוע טוב

שמעון כהן , כ"ח באלול תשע"ח

לפני שבוע טוב
לפני שבוע טוב
צילום: מנדי הכטמן, פלאש 90

חופרים

בעיר דוד התקיים השבוע כנס ובו, בין השאר, הציגו חוקרים מלומדים את עמדותיהם סביב חותם (בולה) שנמצאה בחפירות העיר ועליה הכיתוב 'ישעיהו נבי'.

החוקרים דנו בשאלה הדרמטית האם מדובר בחותמו של ישעיהו הנביא עצמו ורק משום מה נשרה מהחותם האות א', או שמא מדובר בישעיהו אחר, אולי ישעיהו נבירסקי או ישעיהו נביזדה, לך תדע.

הדיון סביב החותם המסעיר מגיע אחרי הבולה שמצאה הארכאולוגית ד"ר אילת מזר ועליה הכיתוב 'לחזקיהו בן אחז מלך יהודה', אחרי הבולה שעליה הכיתוב העברי 'שר העיר' שנמצאה לפני פחות משנה, הבולה 'לנתניהו בן יאש', הבולה העברית 'בית לחם' וממצאים רבים דומים אחרים מאותו תא שטח קטן.

בין אם חותם ישעיהו אכן שייך לנביא ובין אם לישעיהו נביזדה עדיין נותרת השאלה מתי ימצאו סוף סוף מומחי אונסק"ו והוואקף איזו בולה של איזה ערפאת, ג'יבריל או עאבד רבו. וגם אם ימצאו עוד איזה חזקיהו או ישעיהו, לפחות שיהיה כתוב בערבית... בכל זאת מדובר באתרי מורשת פלשתיניים. תמשיכו לחפש.

בכל שנה מפתיעים מחדש

הזהרתי בשבוע שעבר ממתקפת העליהום התקשורתית על החגים, המתקפה הקבועה שמסבירה לנו באינסוף מאמרים וכתבות עד כמה החג התורן המתקרב הוא משמין, מרעיב, מעציב, מדכא, מלכלך, מתסכל, מסכסך וכו' וכו'. אם לומר את האמת כשכתבתי את הדברים בשבוע שעבר ניסיתי לנחש לבדי מה יהיה החידוש של השנה החדשה, ניסיתי ולא עלה במוחי רעיון. אז חיכינו שבוע והוא הגיע:

בבוקר יום שישי, רגע קט לפני השבת שלפני החג, הוזמן לאולפן 'רשת' יהודי נעים סבר וטוב לב שהסביר לנו באותות ובמופתים ש...הדבש שאנו נוטלים כדי לטבול בו את התפוח אינו אלא ניצול דבורים! לא פחות...

ראו הוזהרתם. זוהי רק ההתחלה. יום כיפורים סוכות ושמחת תורה עוד לפנינו. מי יודע מה יגידו לנו בימים הקרובים על התסכול של השופר שמחכה לסוף יום כיפור כדי שיתייחסו אליו, שלא לדבר על הסחרחורות וכאבי הראש שאנחנו גורמים לדגלי שמחת תורה כשאנחנו רוקדים איתם במעגלים. היכונו.

יונית, מוניקה וארבע הערות

מוצדקת כל מילה שנאמרה ונכתבה בגנות התנהלותה של יונית לוי מול מוניקה לוינסקי בכנס ה'משפיעים' של חברת החדשות. יודע כל פרח עיתונות (גם כן פרח...) שלא פעם בטרם ראיון מבקש המרואיין לתחום את גבולות הגזרה של השאלות שיישאל, ובעיקר של אלה שלא יישאל. לא רבים הם המרואיינים שמודיעים למראיין 'תשאל מה שתרצה ואני אשיב מה שארצה', בעיקר לא כאשר מדובר בראיון בפני קהל חי, נושם וצמא דם צהוב.

ועל זאת אוסיף עוד ארבע הערות:

הראשונה לגברת לוינסקי. מה בדיוק חשבת שמעניין בך עד כדי הצדקת זימונך בהשקעה כלכלית לא מעטה לישראל, שיכונך במלון יוקרתי והטרחת מנחת מהדורת החדשות המובילה בישראל, אם לא הסיפור המטונף ההוא עם ביל קלינטון? על מה בדיוק חשבת שידונו איתך שם, בזירת ההתגוששות של יונית? על המפכ"ל הבא? על תהליך השלום? על מצבו הכלכלי של הישראלי הממוצע? נו, בחייאת, על מה ההיתממות?

הערה שנייה ליונית לוי. מעבר לכל מה שנאמר על רמיסת ההסכם שנקבע עם מרואיינת שלך, ראינו אותך בשניות שאחרי פיצוץ הריאיון. תוכלי להסביר את פשר החיוך הזחוח שהתעטפת בו? חיוך שנראה כמו 'אחלה. זה בדיוק מה שרציתי'.

הערה שלישית לחברת החדשות. כמה עוד תמשיכו בצביעות הזו שלכם. לעטות מסכת זעם על כל מה שנראה בעיני כבוד מעלתכם כהחפצת נשים (בעיקר אם מדובר בדתיים), ובמקביל לגרוף מיליונים מהחפצת נשים באינספור פרסומות ותכניות ריאליטי? הרי בדיוק באותה רוח אתם בוחרים לרשימת ה"משפיעים" של ישראל את מי שאין מאחוריה דבר וחצי דבר למעט אותו סיפור מטונף עם נשיא ארה"ב לשעבר. רק אותה מצאתם כראויה להצטרף לרשימת המשפיעים של הכנס שלכם, ולהציב אותה לצד המפכ"ל, שרת המשפטים, הנשיא, רמטכ"לי עבר ואחרים? במה בדיוק היא משפיעה על ישראלי כלשהו? מה מזכה אותה למעמד הזה חוץ מהרדיפה הבזויה שלכם אחר רייטינג זול והחפצת נשים מניבת תמלוגים?

הערה רביעית למרואייני חברת החדשות. ולמרות הכול אתם תמשיכו לרדוף אחרי כל חצי דקת ראיון אצלם? תעמדו מול אותם מראיינים בהכנעה והרכנת ראש כאילו מדובר ביצורים אלוהיים.

הדרך הסודית אל היעד הנכסף

בראיון לאופירה וברקו(ביץ') נשאל שוב השר נפתלי בנט, בפעם המי יודע כמה, אם הוא שואף לכס ראש הממשלה. בנט חייך. מהטעויות של יאיר לפיד הוא למד היטב. התשובות שלו הרבה יותר שקולות ומדודות ואכן הוא מבהיר לצמד המראיינים (שהיה די "מעולף" עליו, יש להודות) שלא אצה לו הדרך וכל עוד נתניהו בשלטון הוא לא שואף להתמודד מולו, אלא רק לדאוג לכך שהדרך בה הוא הולך תהיה הדרך הנכונה והישרה. תשובה נאה וכבדת ראש.

עם זאת הוא דאג להוסיף שביום שלאחר כהונת נתניהו יתמודד על התפקיד, וכאן עולה השאלה שעד היום, גם בראיונות אתו עצמו, לא זכיתי לקבל לה תשובה:

בהנחה שהשר בנט הוא אדם שקול וריאלי הרי שהוא יודע היטב שגם אם יחולל נס אלקטוראלי ויצליח להגיע ל-13 מנדטים, 15, אתם יודעים מה? 18 מנדטים (אם יתכנסו אליו כל מאוכזבי ש"ס, כחלון ואלי ישי ויחליטו שאת האור הם רואים רק דרך 'הבית היהודי') גם אם זה יקרה, עדיין לא ניתן להרכיב ממשלה שבראשה מפלגה של 13 עד 18 מנדטים ולצידה הליכוד (בראשות כץ, סער או כל אדם אחר) עם 30 או 27 מנדטים. הנוהל בארצנו הקטנטונת הוא מאוד פשוט, בעל המנדטים הרבים ביותר הוא זה שמקבל את שרביט הרכבת הממשלה מהנשיא. אז איך בדיוק מתכוון בנט לחולל את הפלא ביום שאחרי נתניהו? לשנות את שיטת ההצבעה? לחבור לליכוד? לשכנע את כחלון, יעלון, ישי, פייגלין, ליברמן, דרעי ואולי עוד כמה, שמומלץ להם להתאגד למפלגה אחת תחתיו (כשעד כה זה עדיין לא קרה אפילו לא עם 'האיחוד הלאומי'?

נשמח להסברים ריאליים ורציונאליים.

שאלה של השקפה

וכה הגיבו בליכוד השבוע לשמועות על כוונתו של הרמטכ"ל לשעבר, בני גנץ, לזכות במקום ברשימת המפלגה: "מדובר בספין שקרי שנועד למטרות פוליטיות בלבד. אין ולא הייתה שום הצעה לבני גנץ, שהשקפותיו רחוקות מהשקפות הליכוד".

טוב לדעת שיש מישהו שיודע מה השקפותיו של בני גנץ, טוב לדעת שיש מי שיודע מה השקפות הליכוד (שתי מדינות (נתניהו)? אוטונומיה (בגין)? הקפאת מצב (שמיר)? ריבונות (לוין, רגב ועוד)?), וטוב שיש מי שיודע מה המרחק בין ההשקפות הללו. ילמדונו רבותינו.

שנה טובה!

(להערות ולהארות שלכם: cshimon2@gmail.com)

לעוד כמה הערות קודמות:

בג"ץ חגים וימות המשיח

סוחרים, מדינאים ומכחישי שואה

עינויים, ליברמן ושיטת מצליח

אופנועים, זעם קדוש ונימוסים

על רוחות, שדים, ריקודים ובהלול

ש"ס, להט"ב, דמוקרטיה ודני רופ

אג'נדות, מעמד נשים ותשעה באב

על מסכים מנהיגים ואריות