הוגש ערעור על עונשם של מביימי החטיפה

הפרקליטות הגישה הודעת ערעור על קולת עונשם של ניב אסרף וערן נגאוקר אשר ביימו חטיפה באזור חברון והקפיצו את מערכת הביטחון.

עדו בן פורת , ג' בתשרי תשע"ט

ניב אסרף
ניב אסרף
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

פרקליטות מחוז ירושלים הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר הודעת ערעור על קולת עונשם של ניב אסרף וערן נגאוקר אשר הורשעו בעבירה של מסירת ידיעה כוזבת וקבלת דבר בתחבולה.

על פי כתב האישום ניב אסרף ניסה להתחמק מתשלום חובות שצבר בהימורים בלתי חוקיים באמצעות יצירת מצג שווא לפיו נחטף ע"י מחבלים וזאת במטרה לגרום לפרסום דבר ''חטיפתו'' בכלי התקשורת באופן שיוודע לציבור וגם לבעלי חובו.

לשם קידום מצג השווא, שכנע אסרף את חברו, ערן נגאוקר, להצטרף אליו לנסיעה למערת המכפלה באמתלה שברצונו להתפלל ולתת צדקה במקום.

ב-2 באפריל 2015 נסעו השניים לקריית ארבע, שם סיפר אסרף לנגאוקר כי בכוונתו להיעלם, וזאת על רקע הפרידה מחברתו ועל מנת שהפרסום יביא לכך שחברתו תדאג לו. לאחר זמן מה בחר אסרף מקום מסתור בסמוך לכניסה לישוב. בהתאם לתכנון, נגאוקר יצא מקרית ארבע הגיע לנקודה שאותרה מראש בכניסה לישוב, ניגש אל שוטר ומסר לו דיווח כוזב בהתאם לתכנון המוקדם.

בעקבות הדיווח הופעל נוהל חירום מחשש לחטיפה, הוקפצו לאזור כוחות ביטחון רבים שכללו יחידות שונות ואמצעים שונים, הונחו מחסומים על צירים באזור והחלו סריקות בכפרים הסמוכים תוך הטלת מגבלות על תושבי הכפרים. במספר מקרים אף התרחשו הפרות סדר כלפי כוחות הצבא שסרקו את האזור בחיפוש אחר אסרף. כל אותה העת הסתתר אסרף, שמע סירנות ומסוק, אך לא זז ממקומו ולא התכוון להסגיר את עצמו לכוחות הביטחון.

לאחר שהשניים הורשעו בבית משפט השלום בירושלים ביקשה הפרקליטות להטיל עליהם עונשי מאסר בפועל, אולם בית משפט השלום גזר עליהם 6 חודשי מאסר ו- 3 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ותשלום קנס. בהודעת הערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי טענה הפרקליטות כי העונש שהוטל על הנאשמים חורג באופן משמעותי מהעונש ההולם את מעשי הנאשמים וביקשה להחמיר בעונשם.



טוען....

בהודעת הערעור נכתב כי "בית המשפט קמא קיבל את טיעון המערערת לפיו מעשיהם של המשיבים הם ייחודיים ובעלי משנה חומרה, וזאת לנוכח הניצול של שניים מהמאפיינים הבולטים של החברה בישראל – ראשית, ההכרח המצער להתמודד עם סיכון בטחוני מתמיד הנשקף לחברה מצד אויביה של המדינה – סיכון שעלול להתממש בכל רגע נתון ולגבות מחיר כבד.

''שנית, ערך הערבות ההדדית של החברה הבא לידי ביטוי בנכונות לסייע לזולת המצוי בצרה, גם במחיר של סיכון ממשי לכוחות הביטחון וגם אם הדבר מצריך שימוש במשאבי הכלל. קביעה זו לא באה לידי ביטוי משמעותי בקביעת המתחם ההולם, וזאת על אף שמדובר, כאמור, בפגיעה קשה בערכים משמעותיים של החברה בישראל על רקע מציאות החיים המורכבת בזירת האירוע ובכלל".

עוד נטען בהודעת הערעור כי "מדובר באירוע בקנה מידה משמעותי ביותר; אירוע אשר עירב כוחות צבא, וכוחות ביטחון נוספים והביא לנקיטה בפעולות צבאיות בפועל, תוך שימוש במשאבים יוצאי דופן לרבות כלי טיס, אמצעי תצפית, מספר סיירות ויחידות מיוחדות בהיקף נרחב (מהמובחרות והיקרות ביותר להפעלה בצה"ל ובמערכת הביטחון בכלל), בהיקפים נרחבים, ומתוך כוונה מודעת מראש להביא לפרסום הדברים בכל כלי התקשורת, ומכאן חומרתם הרבה של המעשיים ואופיים הייחודי וחסר התקדים".