מהומת חוק הלאום מול שתיקת חוק השבות

השמאל מסתער על חוק הלאום ומקבל בהבנה את חוק השבות שלעומתו חוק הלאום פושר. איך זה קורה? הרב בן נון קורא לשיח עמוק, מהותי ומחבר.

שמעון כהן , ג' בתשרי תשע"ט

ההפגנות נגד חוק הלאום
ההפגנות נגד חוק הלאום
צילום: תומר נאוברג, פלאש 90



טוען....

במאמר חריף בעיתון 'ישראל היום' קובע הרב יואל בן נון כי בעוד השמאל מסתער על חוק הלאום היה עליו לנהוג ביושר ולהתנגד לחוק השבות שלעומתו חוק הלאום פושר הרבה יותר.

ביומן ערוץ 7 שאלנו את הרב בן נון אם עצם קביעתו זו אינה עלולה להביא גורמי שמאל לסבור כי אכן נכון וראוי לדון מחדש בסוגיית חוק השבות ולראות בחוק זה חוק מפלה וגזעני הרבה יותר מחוק הלאום נגדו הם נאבקים. הרב בן נון משיב ומספר כי גם בביתו היה דיון סביב השאלה אם נכון לכתוב את הדברים באופן הזה ואם הדברים לא יובילו למסקנה הפוכה אצל הקוראים.

"היה על זה דיון בבית. היו בבית שלי קולות כאלה שאמרו שאולי לא כדאי לשים את הדברים האלה על השולחן, אבל אני לא מסוגל לשתוק ואני אומר שצריך להיזהר. הוויכוח על חוק הלאום מציב סכנת פילוג פנימי בתוכנו".

ואולי דווקא משום החשש מפילוג פנימי נכון שלא לקדם את חוק הלאום? משיב הרב בן נון וקובע כי "חוק הלאום חיוני בחשיבותו, מפני שיש טשטוש בין זכויות אזרח שוות לכל אדם באשר הוא אדם, לבין זכויות לאומיות, מה שנקרא היום נרטיב, ואחת הסכנות הגדולות היא העמדת זכות השיבה, מתוקף פרשנות כזו או אחרת, מול חוק השבות. הפלשתינים נלחמים על זה כל הזמן ולצערי יש להם יותר מדי תומכים בחברה הישראלית למאבק הזה שלהם. לשים קו ברור בין הסיפור של המדינה מבחינת זהותה הלאומית, לבין זכויות האזרח שצריכות להיות שוות לכל אדם. הסיפור הלאומי הוא הסיפור של מדינת ישראל, כך זה גם במגילת העצמאות, ולכן חוק הלאום היה הכרחי, אבל צריך לקיים שיח הגון ומכבד. אני שומע את קולות הייאוש במחנה הציוני הליבראלי – אני לא אוהב את החלוקה לימין ושמאל – ושם יש קולות ייאוש מדאיגים".

באשר לסיכוי לקיים שיח רציני ומהותי שלא שנאת נתניהו מדברת בו מגרונם של אנשי המחנה הליבראלי, אומר הרב בן נון כי אכן שיח כזה הוא קשה מאוד, "אין ספק שהפוליטיקה מתנהלת לטווח קצר ולכן יש בה סכנות גדולות. שיח רציני יכול וצריך להתנהל על ידי אנשים שאינם פוליטיים באופן ישיר, למשל, הצעתי את אנשי המכון לאסטרטגיה ציונית, שיזמו והובילו את חוק הלאום, שישבו יחד עם אנשי המכון לדמוקרטיה, שמיצג את הציונים הליבראליים ויפתחו בשיח עמוק שבו שמים את הדברים על השולחן באופן אמיתי ועמוק והמטרה היא שמירת הלאום היהודי כלאום אחד".

על דבריו אלה של הרב בן נון שאלנו אם יתכן ובכך טמון אלמנט מפלג נוסף, והוא חוסר העניין של מחנה הולך וגדל באחדותו של העם היהודי. נדמה שישנו פלח גדול בחברה הישראלית שרואה כיעד את היותו אזרח העולם והחלוקה ללאומים והשאיפה להיות מחובר לעם היהודי כבר מזמן אינה מעניינת אותו?

"דווקא כדי להתמודד עם הקולות האלה צריך לקיים שיח בין הציונים הליבראליים לציונים הלאומיים ולא לאפשר לקצוות לגרור אותנו לפילוג", משיב הרב בן נון. "יש לזכור שבצד האחר מדברים על חוק הלאום ככזה שמבטל את מגילת העצמאות ומבטא את תום תפקידה של הדמוקרטיה. אלו משחקים מסוכנים של הקצוות שנוהגים שלא ביושר. הדמוקרטיה לא סיימה את תפקידה. זה לא נכון מבחינת התורה לומר זאת. יש קצוות שמושכים למאבק מסוכן ובעידן כזה צריך לשים את הדברים על השולחן בשיח ציוני בין שני המחנות כדי לחזק את הבסיס המשותף שלוקח את חוק השבות, חוק הלאום ומגילת העצמאות ולא חותר לפלג אותנו אלא לחבר אותנו".

הרב בן נון מבהיר כי השיח שהוא מדבר עליו אינו שיח של טשטוש עמדות מתוך מגמה לייצר קונצנזוס מלאכותי אלא דיון עמוק ומהותי במחלוקות. "זה לא עיגול פינות. חז"ל נחלקו בשאלה אם יש מקום לפשרה בדין, ואמרו שבמקום שיש אמת אין שלום ולהיפך, ועם זאת ההלכה אומרת שיש מקום גם לאמת וגם לשלום. זו מחלוקת גדולה בגמרא (סנהדרין ו'). למרות הפער העצום בין האמת והשלום האמת והשלום אהבו. האמת של ריבון העולמים מכילה גרעינים של כוחות שונים. הרב קוק כתב על שלושת המחנות שבמחננו - האורתודוקסיה הלאומיות והליבראליות שלכולם יש מקום בקודש עליון ולכן צריך למצוא את הדרך לנהל את הוויכוח באופן אחר".

"אני לא מדבר על מה לא להגיד ואיך לומר את הדברים בצורה שלא תפגע, אלא על מפגש של האמת והשלום בצורה עמוקה יותר, ואני טוען כבר שנים רבות שללא שלום בתוכנו לא יהיה שלום סביבנו. אויבנו לא יודעים לכבד אותנו כי הם שומעים מאיתנו מהומה. אמרתי זאת פעם אחת בעצרת בכיכר רבין, והייתה מבוכרה ומחיאות כפיים מועטות. שמעון פרס אמר לי בקולו העמוק 'יואל, אתה טועה', ודווקא אהוד ברק אמר לי 'יואל אתה צודק'. אני סבור שנגעתי בנקודה קריטית".

"בלי לטשטש את הוויכוחים הכואבים לחזק מחדש את היחד של החברה הציונית שמאמינה מחוק השבות ומגילת העצמאות ועד חוק הלאום", מסכם הרב בן נון ומבהיר כי בהתייחס לחולקים על חוק הלאום וחוק השבות, הרי ש"מי שהתייאש מחוק השבות לא יגיע למפגשים כאלה ואין איתם בסיס משותף, אבל הבסיס המשותף קיים והוא רחב מאוד וצריך לחזק אותו".