כינה את בית הדין "גוף גוסס". ג'ון בולטון
כינה את בית הדין "גוף גוסס". ג'ון בולטוןצילום: יונתן זינדל, פלאש 90

אחרי שנה שבה התקיימו כמה ברכות במערכת המדינית, ההתרחשויות שאירעו בארצות הברית בזמן שעם ישראל התפלל את תפילות ראש השנה, מסמנות שגם תשע"ט אולי מביאה עמה ברכות.

הממשל האמריקני הלך עוד ועוד לקראת ישראל, ובימים האחרונים עשה צעד נוסף. ההודעה על סגירת משרדי אש"ף בוושינגטון יכולה להעיד על הכיוון שאליו הולך ממשל טראמפ: אם לא תהיה "עסקת המאה", הצד הפלשתיני הוא זה שישלם את המחיר.

זהו הממשל האמריקני הראשון שקובע קו ברור ומוצהר, שלפיו אומנם ישראל היא המבוגר האחראי בסיפור, אבל היא לא צריכה לוותר שוב ושוב כדי לנסות למשוך את הצד הסרבן לשולחן המשא ומתן. במערכת המדינית אצלנו לא מסתירים את שביעות הרצון. "לראשונה הפלשתינים עומדים בפני ממשל ששופט אותם על פי התנהלותם", מסביר גורם מדיני בכיר ל'בשבע', "מי שנלחץ או ניסה להגיד 'אמרנו לכם' כשהנשיא טראמפ אמר שישראל תצטרך ללכת משמעותית לקראת הפלשתינים, לא הבין לעומק את המצב בשטח".

ישראל ציפתה לצעד של סגירת משרדי אש"ף?

"זה היה באוויר", משיב הגורם המדיני, "הצעדים האחרונים בנושא הסיוע לרשות, המסמך שיתפרסם בקרוב בענייני פליטים, הפסקת הסיוע לאונר"א – כל אלה מעידים שממשל טראמפ פועל, לשמחתה של ישראל, בדרך שונה והיסטורית. העולם אומנם לא נוהה אחרי הנתיב שמתווה טראמפ, אבל האמירה האמריקנית חזקה מספיק".

סגירת משרדי אש"ף בוושינגטון הייתה חלק מצעדי ענישה נגד הפלשתינים שמאיימים לתבוע את ארצות הברית בבית הדין הבינלאומי בהאג, לצד הניסיונות לתבוע את ישראל שנמשכים ביתר בשאת בחודשים האחרונים. הדבר הוביל את היועץ האמריקני לביטחון לאומי, ג'ון בולטון, לצאת במתקפה יוצאת דופן בחריפותה נגד בית הדין הבינלאומי בהאג, ולהגדיר אותו "גוף גוסס שמבחינת ארצות הברית נחשב כבר למת".

"בית הדין הוא התקפה בינלאומית על החוקה האמריקנית. באפשרותו להגיש כתבי אישום נגד כל אחד, גם נגד אנשי צבא", הצהיר בולטון ורמז שהאג היא המטרה הבאה של הדיפלומטיה האמריקנית. "נפעל נגד כל מי שיסייע לבית הדין לקדם חקירות נגד אמריקנים, ונשקול לפעול גם במועצת הביטחון של האו"ם כדי להגביל את סמכויותיו. הייתה הצעה שבית הדין הבינלאומי בהאג יחקור את הבנייה בהתנחלויות. לעולם נעמוד לצד ישראל ונהדוף את הניסיונות לפגוע בה בהאג".

כדאי להזכיר שרק לפני חודשיים יזם בית הדין הבינלאומי בהאג צעד חסר תקדים נגד ישראל, וקרא מיוזמתו ל"קורבנות המצב בפלשתין" לפנות אליו ולספר על פשעים שבוצעו נגדם. מדובר בפעם הראשונה בהיסטוריה שבה בית הדין פונה לאזרחים, לפני שבכלל נפתחה חקירה כלשהי. אפילו התובעת של בית הדין, שאינה ידועה כאוהדת ישראל, חוששת שאין כל בסיס לחקירה כזאת.

חשוב מאוד לציין שהאמריקנים אינם חברים בבית הדין, והיחסים בינם לבינו ידעו עליות ומורדות. בתקופת הנשיא לשעבר אובמה היחסים פרחו יחסית, ואילו הנשיא המכהן טראמפ זיהה בגוף הזה יותר פוליטיקה ממשפט. הדברים של בולטון, שמצטרפים למעשים של הממשל, מלמדים על מגמה: ארצות הברית עומדת לצד ישראל באופן מוחלט, תוך דריסת מוסדות בינלאומיים שאינם מתפקדים כראוי, בניסיון ליצור סדר עולמי חדש.

הממשל האמריקני משתמש בפלשתינים בתור תירוץ, אבל גם מנצל הזדמנות לסגור איתם חשבון. אם עד עכשיו הם ניסו לחזר אחרי הפלשתינים בניסיון לקדם ישיבה משותפת עם ישראל, או אולי אפילו מיזמים כלכליים משותפים, עכשיו הגיע שלב הלחץ. סגירת הברזים האמריקנית, גם אם מדינות ערביות והאיחוד האירופי הודיעו שיסגרו מכספם את הפער, מלמדת שהאמריקנים החליטו להפעיל לחץ בדרך הכואבת ביותר. להפסיק את הזרמת הכספים ולהפנות אצבע כלפי אבו מאזן וחמאס, אולי אפילו בניסיון לעורר את הפלשתיני הממוצע לצאת לרחוב ולמחות נגד האנשים ששולטים בחייו ואינם מאפשרים לו חיים אחרים. ימים יגידו לאן יוביל המהלך הזה, אבל אין ספק שהקשחת העמדה הפלשתינית, והניתוק המכוון מהאמריקנים, הובילו את טראמפ חסר הסבלנות לקצה גבול ההכלה.

עצרת האו"ם מתקרבת בצעדי ענק ושם ינסו הפלשתינים לעשות עוד מהלך, הפעם בשילוב ידיים עם חברי הכנסת הערבים מהרשימה המשותפת. אלא שהמגמה האמריקנית עלולה להתהפך על ראשם גם שם. ניקי היילי, שגרירת ארצות הברית באו"ם, יחד עם דני דנון השגריר הישראלי, פועלים בעת האחרונה באופן אינטנסיבי כדי לסכל כל צעד פלשתיני. גם הנאום של הנשיא טראמפ בעצרת עלול להיות קשה מאוד כלפי הפלשתינים, במיוחד אם ינסה אבו מאזן לעורר פרובוקציה בנאום שלו. בעצרת הכללית נראה שישראל קצת תשקיף מהצד על העימות הפלשתיני-אמריקני, מפני שראש הממשלה נתניהו מתכנן לעסוק שם בנושא מרכזי אחר – איראן.

גרינבלט: הפעם אנחנו ריאליים

אם מחפשים עוד מדד לייאוש האמריקני מהפלשתינים, אפשר למצוא אותו אצל השליח האמריקני המיוחד למזרח התיכון, ג'ייסון גרינבלט. בריאיון שנתן ערב החג לאתר 'The land of Israel network' ולא זכה לתהודה מספקת, הוא ציין שהייחוד של הניסיון האמריקני הנוכחי לקדם שלום בין ישראל לפלשתינים הוא מבט ריאלי על המציאות.

גרינבלט מודה, ולא בשמחה, שהפלשתינים אינם חלק מההתייעצויות. לדבריו, מאז ההחלטה על ההכרה בירושלים אין שיחות אמיתיות עם הפלשתינים ואף הגישושים הופסקו. "המנהיגות הפלשתינית אינה מדברת איתנו", הוא מצהיר.

הוא גם מציין שהסכסוך הישראלי-פלשתיני צריך להיפתר, אבל יש גדולים ממנו שזקוקים לפתרון. "יש לא מעט סכסוכים באזור וזה בוודאי לא הסכסוך המרכזי, בניגוד לדעות אחרות. עם זאת, יש כעת נסיבות ייחודיות שמצדיקות ניסיון לבדוק האם נוכל לקדם שלום. הנשיא טראמפ מסור למדינת ישראל ולעם היהודי ולצד זאת מקדיש זמן וכוח בניסיונות לסייע לעם הפלשתיני. אנחנו מנסים לחבר בין שני הדברים באופן שיוביל לשלום".

מדבריו עולה שהאמריקנים, למרות הכול, נאלצים להשליך את יהבם על אבו מאזן – ומבחינתם שיח שלום עם חמאס אינו אופציה בכלל. עם זאת, גם גרינבלט, האיש שאמור לנסות לשמור על פאסון, יודע לעקוץ את יושב ראש הרשות הפלשתינית. "עבודה עם ממשל טראמפ היא ההזדמנות הטובה ביותר של הנשיא עבאס להשיג הרבה מהמטרות שהציב לעצמו ולעם שלו. אם לא יעסוק בכך, לא רק שיחמיץ הזדמנות היסטורית אלא הוא גם יפגע בבני עמו עוד יותר ממה שהוא פוגע היום".

הוא גם מסביר את הצעדים האחרונים של הממשל. "קיזוז הסיוע האחרון הוא חלק מקו עקבי, שמשתלב עם העברת חוק טיילור פורס המגביל את הסיוע לרשות הפלשתינית, אלא אם תפסיק את המהלך הבזוי של תשלום כספים למחבלים הכלואים בישראל ולבני משפחותיהם".

המפתח, לדברי גרינבלט, נמצא בשינוי המצב של הפלשתינים, בעיקר מבחינה כלכלית – ולכן האמריקנים מתנערים מאונר"א: "ארצות הברית גם מאמינה שהפלשתינים ראויים למשהו הרבה יותר טוב מסוכנות שדואגת להנצחת מצבם ולהותרת המשבר על כנו, במקום לחיות טוב יותר ולתכנן את העתיד שלהם ושל ילדיהם. אנחנו נשמח לחזור ולהשקיע בשיתוף פעולה בינלאומי בפלשתינים, אם נוכל להעביר את הפעילות של אונר"א למודל אחר עם גורמים אחרים".

הווידוי של האיחוד האירופי

בשבוע שעבר תהינו כאן מדוע סירבה שרת החוץ של האיחוד האירופי לפגוש משלחת משותפת למתיישבים ופלשתינים, שהגיעה לכנס בפרלמנט האירופי כחלק מפעילות המועצה האזורית שומרון להסברה ולמלחמה בדה-לגיטימציה ובחרם. מוגריני בחרה שלא להגיב כלל לבקשת המשלחת לפגישה, אבל נפגשה עם יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ עודה. מאוחר יותר הסבירו באיחוד שהיא נפגשה איתו כי הוא ראש מפלגה בישראל.

גם אחרי ההסבר, יותר ויותר חברים בפרלמנט האירופי תוהים לפשר הצעד של מוגריני. לא שכולם הפכו לחובבי ציון, חלקם בכלל חסידי פתרון שתי המדינות, אבל גם מבחינתם האבסורד זועק לשמיים. ברניסלב שקריפאק, חבר פרלמנט, חושב שפדריקה מוגריני שכחה עיקרון חשוב: הגינות. "באיחוד האירופי יש תמיכה גדולה מדי באידיאולוגיות השמאל הקיצוני בכל הנוגע למדינה פלשתינית", הוא אומר ל'בשבע'. "זה בסדר שמוגריני נפגשת עם המחוקקים הערבים, אבל כדאי שנהיה קצת יותר אובייקטיביים ונדבר עם כולם ולא רק עם צד אחד".

חבר פרלמנט נוסף, בסטיאן בלדר, מחדד את הדברים. "כשהאיחוד האירופי אומר שהוא בעד פתרון שתי המדינות, כדאי שידבר עם שני הצדדים באופן שווה. לא סביר לסרב או להתעלם מאנשי עסקים ישראלים ופלשתינים שבאים יחד עם מתיישבים, ובאותו זמן לחייך במפגש עם חברי כנסת אחרים שפועלים נגד ממשלתם".

סטיבן וולפי, חבר פרלמנט תומך ישראל, הרבה יותר חריף: "המהלך הזה רק מראה היכן עומד האיחוד האירופי כלפי ישראל. אם האיחוד היה קצת יותר מאוזן, מוגריני בוודאי הייתה פוגשת את הקבוצה המייצגת את כל מגוון הקשת הישראלית, ולא את הערבים המייצגים רק את עצמם".

אין כאן שינוי מגמה, אבל זו עמדה שמחלחלת אצל חלק מנציגי המדינות באיחוד האירופי ובפרלמנט האירופי. יש אומנם מדיניות דיפלומטית ממשלתית, אבל יש גם אמת ועובדות. האיחוד האירופי מוכן לפעמים לוותר על העובדות לטובת פרשנות מוטה נגד ישראל. נסו לספור כמה פעמים השנה פרסם האיחוד הודעות המביעות "דאגה" על מעשים של ישראל, וכמה פעמים הוא היה מודאג מצעדיהם של הפלשתינים.

ברור לכולם שלאיחוד האירופי יש אינטרסים. אבל כשאינטרסים הופכים למדיניות, וכשההעדפה זועקת לשמיים בניסיון לאזן את שינוי העמדה האמריקנית כלפי הפלשתינים, כל פעילות שחושפת את פרצופם האמיתי של הדיפלומטים הבכירים באיחוד – מבורכת.

לתגובות: [email protected]