"לא להיבהל ממשחקי מחשב"

גיימרים שרובצים שעות מול מחשב הם לא חזות הכול. למשחקי מחשב יש תועלות שאין במקומות אחרים. מפתח משחקי מחשב חינוכיים מנסה להרגיע.

שמעון כהן , ז' בתשרי תשע"ט

אילוסטרציה
אילוסטרציה
צילום: גילי יערי, פלאש 90

משחקי מחשב כבר לא מדביקים את הילדים לשעה או שעתיים בלבד, אלא ללא פחות מעשרות שעות משחק רצופות. הארוחות צריכות להיות מוגשות אל השחקן שמא יבולע לו על המרקע מול אויביו הוירטואליים והפסקות לשירותים מתקבלות רק במצבי חירום של ממש.

על השיגעון שמכניס מיליארדים ליצרני המשחקים רוויי הקרבות והדמים הללו, על ההתמכרויות למשחקים, על בתי ספר לגיימרים ברחבי העולם, על מפגעי המשחקים ואולי גם על התועלות שלש בהם ועל האפשרות שהמשחקים הממכרים הללו יזכו ליחס של ספורט תחרותי לכל דבר, שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם רועי אברמוט, מעצב משחקים במט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית).

בניגוד לרבים אחרים מוצא אברמוט במשחקי המחשב יתרונות לא מבוטלים: "אני רואה את המשחקים כמוצר שיש הרבה מה ללמוד ממנו ברמה הבינ-אישית והפדגוגית. משחקים הם כלי נהדר ללימוד מגוון גדול של כישורים שאנחנו לא למדים אותם בחוץ או בבית הספר".

על עבודתו שלו כמעצב משחקים, שהוא מעין בימאי של משחקים ממוחשבים, המבקש למצוא את הדרך שתוביל ילדים למשחק שימגנט אותם אליו ועם זאת יקנה להם תוך כדי משחק ערכים נלווים, הוא מספר: "כל משחק מתחיל מחזון רגשי כלשהו שמאוד קל לתקשר ולהעביר אותו, והחזון הרגשי הזה הוא מה שמחבר בין השחקן-תלמיד למשחק עצמו. אנחנו משתמשים במגוון מערכות לוגיות שבתוך המשחק כדי לבצע למידה אגבית. כלומר שתוך כדי שכיף לך מהמשימות במשחק שבו אתה עובר משלב לשלב, אתה גם לומד הרבה מידע וכישורים שלא בהכרח היית לומד ממשחקים אחרים".

באשר לטענות על ה"חינוך" לאלימות שמקבלים ילדים הרובצים מול המסך שעות ארוכות, הוא סבור כי מדובר בלא יותר מאשר פופוליזם. "יש הרבה מאוד משחקים שאין בהם שבב קטן של אלימות אלא חוויות רגשיות וסיפוריות שיש בספרים, סרטים או סדרות טובות. אמנם נכון שיש שחקנים שיושבים שעות רבות, אבל הם מעטים למרות שהם אלה שמעוררים את קול הזעקה".

לטעמו של אברמוט השחקנים שהתמכרו לשעות רבות של משחק אינם משפיעים על הכלל, למרות העיסוק התקשורתית המוגבר בהם. "כל התמכרות היא התנהגות אובססיבית. זו לא מחלה אלא סימפטום לבעיה פסיכולוגית חברתית או פיזיולוגית של אותו אדם. ברגע שיש לאדם מסגרת חיים תקינה מגוונת ופעילה אין לו סיבה להתמכר למשחקים, לקניות או לפלאפון. מדובר ביצירת מסגרת פעילה ומגוונת".

דוגמא לאחד המשחקים שהוא עצמו פיתח כשילוב בין הרגש לבין הלמידה מציג אברמוט במשחק 'פיד זה מאסטר': "מדובר במשחק פאזל חמוד לגילאי 5-9 שיכול ללמד לקרוא כל שפה בעולם, גם מתמטיקה. המשחק זכה בתחרות יוקרתית של משרד החינוך הנורבגי ומטרת התחרות הייתה ללמד פליטים סוריים קריאת ערבית. כיום עשרות אלפי ילדי פליטים סורים שלא היו בבתי ספר משתמשים באפליקציה הזו כדי ללמוד לקרוא ערבית. ההצלחה הגדולה של המשחק הזה היא כשארגונים ללא מטרות רווח לקחו לעצמם לתרגם את המשחק למאה שפות".

"מדובר במשחק פאזל פשוט לכאורה, אבל שבו, תוך כדי לימוד הקריאה בשפה המסוימת, עוזרים למפלצות חמודות לגדול ולחזור לבית שלהן. נוצר כאן סוג של סיפור של מפלצות שאיבדו את הבית שלהן וצריכות לגדול ונוצר חיבור רגשי ביניהן לבין השחקן", מספר אברמוט.

ומה באשר לניתוק שלעיתים הוא כמעט הכרחי בין המתרחש על המסך לבין החיים הרגילים? שאלה שעולה בעיקר לנוכח לא מעט מקרים שבהם שחקנים צעירים לא ידעו להבדיל בין העולם הווירטואלי לעולם האמתי ולעיתים הדברים הסתיימו בסונות. על כך משיב אברמוט כי "הניתוק צריך לבוא בשלושה מרכיבים – כשמדובר בקהל צעיר ההורים צריכים לדאוג לאורח חיים פעיל ומגוון. בנוסף, בתי הספר והחברה צריכים להסביר שמשחקים זה נהדר אבל צריכה להיות מסגרת זמן. הגורם השלישי הוא יוצרי המשחקים שצריכים להיות אתיים, כמו בתחומים אחרים, ולגרום לכך שהתוכנה תאותת על זמן רב מדי של משחק, שהתוכנה תקרא לשחקן לצאת ולשאוף אוויר".

באשר למוטיבים האלימים שקיימים במחשקים לא מעטים והם אלה שמטרידים הורים ואנשי חינוך, סבור אברמוט כי מספרם של אלה אינו גדול באופן יחסי. "יש משחקים אלימים פיזית ומילולית, אבל המשחקים הללו פונים לקהל יעד בוגר יותר והם מוגנים בחוק במספר אזהרות מקדימות". לעומת זאת, האלימות שמופיעה במשחקים לילדים היא יותר 'קרטונית', כלומר דומה ליריות בין דמויות בסרטים מצויירים מבית היוצר של וולט דיסני והמראות שם אינם קשים במיוחד לצפייה, בעיניו.

"המשחקים היא אחת מחמשת התעשיות המרוויחות ביותר, יותר מהקולנוע והמוסיקה ביחד, ותעשיית המשחקים האלימים באמת היא קטנה מאוד יחסית".

עוד מעיר אברמוט ומבקש להרגיע גם את ההורים המבועתים אל מול הקושי לנתק את הילדים מהמסך: "כשמסתכלים על ילד שנראה דבוק למשחק כמו זומבי זה קצת מבהיל מהצד, אבל הילד עובר באותו רגע מגוון תהליכי למידה מאוד ייחודיים. במשחק מבצעים עשרות ומאות פעולות בדקה, עוברים דרך תהליך של קבלת החלטות, תיעדוף משימות, מתן פתרון יצירתי לבעיות, וכל זה תוך כדי חיבור רגשי ומוטיבציה, ואלו ערכים שקשה ללמוד במגרש הכדורגל בחוץ, בבית או בבית הספר".