בשבע מהדורה דיגיטלית

סובול היה הרוח החיה של החזנות בדורנו

ד"ר מרדכי סובול, מי שחיבר מאות יצירות חזנות, הופיע בכל רחבי העולם ונחשב למחייה החזנות בדורנו, נפטר השבוע כשהוא בן 67 בלבד

יוסף ארנפלד , י"א בתשרי תשע"ט

תרומה ענקית לחזנות ולתפילה. ד"ר מרדכי סובול ז"ל
תרומה ענקית לחזנות ולתפילה. ד"ר מרדכי סובול ז"ל
צילום: באדיבות המשפחה

עולם החזנות איבד השבוע את אחד מהסמלים המובהקים שלו, ד"ר מרדכי סובול שנפטר בגיל 67, לאחר שלקה באירוע מוחי בעודו בארצות הברית.

אומנם תפקידו הרשמי היה המנצח של האנסמבל הישראלי לחזנות ולמוזיקה יהודית 'יובל', אבל בפועל הוא דאג להרים את קרנה של החזנות בישראל ואף למסד אותה במהלך שלושת העשורים האחרונים.

סובול הפיק מדי שנה סדרה מרשימה של קונצרטים בהיכל התרבות בתל אביב עם גדולי החזנים. במקביל טיפח את הדור הבא של עולם החזנות, חלקם נחשבים כיום לחזנים בולטים, ביניהם חיים אדלר, ליפא גלנץ, יצחק מאיר הלפגוט, צבי וייס, נתנאל הרשטיק, ישראל רנד ואחרים. במשך למעלה מעשרים שנה הגיש מדי יום שישי בצהריים את התוכנית 'לפני התיבה' ברדיו קול חי, שבה השמיע מגוון של יצירות חזנות והיא נחשבה לתוכנית הוותיקה ביותר בתחנה.

סובול נחשב למחייה החזנות בדורנו ולמומחה עולמי בתחום החזנות, כאשר את תורת החזנות ורזי נוסח התפילה, כמו גם סולפג' והרמוניה, למד מגיל שמונה אצל החזן שלמה רביץ ז"ל. יחד איתו למד גם החזן יעקב מוצן. השניים הכירו קרוב לשישים שנה ואף הופיעו יחד ברחבי העולם. "לדבר על מרדכי בלשון עבר, זה פשוט לא ייאמן", אומר מוצן, "מרדכי היה גאון בחזנות. מעבר לידע וההבנה שלו בנוסח, בחזנות ובמוזיקה, הוא הבין איך לחדש וגם ידע לבצע. החוכמה שלו הייתה לכתוב את העיבודים בצורה שהקהל יוכל להבין. גם התלמידים שלו ידעו איך להבין יצירה ולבצע אותה כמו שצריך, וזה היה הכוח הגדול שלו".

יותר מ-500 יצירות חזנות חיבר ותזמר ד"ר סובול, והיה מוזמן דרך קבע לפסטיבלים למוזיקה בארץ ובעולם. על דרך תזמורו ודבקותו בשיטת ההרמוניה על בסיס הנוסחאות היהודיים קיבל את פרס החינוך מידי נשיא המדינה דאז, יצחק נבון. בשנת 2006 הוענק לו פרס ירושלים על תרומתו המיוחדת להחייאת החזנות בישראל. את הכישרון שלו הוא אף הצליח להעביר הלאה אל הדור הבא, לבנו אופיר שמפיק ומעבד.

"סובול היה הרוח החיה של החזנות בדורנו ומגדולי חוקרי המוזיקה הליטורגית-יהודית והחזנות", קובע המפיק יהודה קלמן. כחובב חזנות מושבע, במהלך השנים הגיע קלמן לרוב הקונצרטים שהתקיימו תחת שרביטו של סובול בהיכל התרבות בתל אביב. מה שהחל כקונצרט הצדעה של חוג ידידי אסף הרופא, המשיך כקונצרטים של 'יובל'. ימים ספורים לפני ראש השנה הפיק בעבורו קונצרט חזנות תחת הכותרת "מרדכי סובול מארח" במוזיאון תל אביב לאומנות. "לא תיארתי לעצמי שזה יהיה הקונצרט האחרון שלו. אי אפשר לתאר את תרומתו הענקית לחזנות ולתפילה".

מבחינת עו"ד שוקי דיאמנט, חברו הקרוב של סובול שאף סייע לו בהקמה של 'יובל', גולת הכותרת בפעילות של סובול הייתה בכך שבעצם הקים בשביל הציבור הדתי והמסורתי תרבות חדשה שלא הייתה, וחלק ממנה נשכח ונכחד. "הן בבתי הכנסת והן באולמות הקונצרטים", הוא מדגיש, "לאף אחד מגדולי החזנים של הדור הקודם לא היה רבע תזמורת. הוא הציב סטנדרטים חדשים של תזמורת פילהרמונית ועיבודים. מעבר לזה, לקונצרטים הגיעו גם לא דתיים שהחזנות קירבה אותם למסורת וליידישקייט. זה הזכיר להם את הטעם והריח של בית אבא. גם שבתות החזנות שארגן קירבו אנשים אל בתי הכנסת והכול עומד לזכותו".