זוכרים את אבא שהוצא להורג לשווא

70 שנה אחרי שסרן מאיר טוביאנסקי הוצא להורג באשמת שווא של בגידה לאחר משפט שדה, יתקיים אירוע להנצחתו סמוך לאתר הירי. בנו מספר.

שמעון כהן , י"א בתשרי תשע"ט

אתר ההוצאה להורג. בית הקשתות
אתר ההוצאה להורג. בית הקשתות
צילום: יעקב שנקמן

בקיבוץ הראל יצוין מחר (שישי) מלאת 70 שנה להוצאתו להורג של סרן מאיר טוביאנסקי ז"ל, שהואשם על לא עוול בכפו בריגול במהלך מלחמת העצמאות והוצא להורג לאחר משפט שדה. לימים כתב בן גוריון כי "לא היה כל יסוד להאשימו בריגול" ולאלמנתו של טוביאנסקי הוא כתב כי בעלה "היה חף מפשע ופסק הדין וביצועו הם טעות טראגית". הוא קיבל דרגת כבוד של סרן ושמו טוהר.

לקראת האירוע אליו חברו המכון למורשת בן גוריון ומכון ז'בוטינסקי לצד יד לבנים, מסדר יוצאי ההגנה וקיבוץ הראל, שוחחנו עם בנו של טוביאנסקי, יעקב בנטוב, המספר על האירוע בו נורה אביו למוות כשהוא עצמו כבן 12. "בשלב הראשון ידעתי שאבא נעלם ולא היו פרטים. לקח עד נובמבר שבן גוריון כתב מכתב. לפני כן אמא שלי פנתה אליו".

על הקורות את אביו באותו יום בו נשלף על ידי אנשי הש"י (שירות הידיעות), נשפט ונורה למוות הוא מספר, אך ראשית לדברים מציין דברי רקע על אביו ועל התקופה: "אבי התנדב בשנות השלושים להגנה ושירת בתפקידים שונים, הוא היה מפקד ימין משה במאורעות 36', באותה תקופה עבד בחברת החשמל וקודם לכן היה במשטרה הבריטי ובמאורעות 29' הרג ערבי בחיפה. במרץ 48' מונה למפקד מחנה שנלר, הבסיס של ההגנה בירושלים. לקראת סוף חודש מאי מינו אותו למפקד שדה התעופה בירושלים בגן סאקר. עם המינוי הוא התחיל לתכנן את שדה התעופה החדש שיוכל לקלוט מטוסים גדולים יותר, בדיר יאסין, כיום רחוב כנפי נשרים".

ביום ה-11 לשישי הוכרזה ההפוגה הראשונה. ירושלים במצור. הועברו אליה רק מצרכים בסיסיים על פי הסכמת האו"ם. עקב צמצום בדלק צומצמה אספקת החשמל רק למוסדות חיוניים והוכנה רשימת מוסדות חיוניים שיזכו להקצבת החשמל.

על הפגישה שבעקבותיה הופלל אביו בזדון כאילו היה מרגל, הוא מספר: "שבוע לאחר תחילת ההפוגה נערכה ישיבה במשרד של חברת החשמל בירושלים ובה עבר אבא שלי עם המנהל הבריטי של חברת החשמל על רשימת הלקוחות שנמצאו ברשימה. באותו חדר היו עוד כמה עובדים של חברת החשמל. ביניהם עובד אחד שחשק בתפקיד של אבא שלי שהיה מהנדס צרכנים, שכנראה היה נחשב לתפקיד מכובד, ואותו אדם חשב שהתפקיד מגיע לו וכדי לזכות בתפקיד הוא סיפר לנציג הש"י שאבא שלי העביר את הרשימה. עשרה ימים לאחר מכן היה בעמק המצלבה טקס השבעה שבו אבי השביע חיילים לצה"ל. למחרת אבא שלי נסע לתל אביב וביום השלושים לחודש, יום רביעי כמדומני, צדו אותו בשוק הכרמל בתל אביב, כשקנה מצרכים לפני שעלה חזרה לירושלים. הם אמרו לו שמפקד ירושלים, דוד שאלתיאל, מזמין אותו לפגישה. לקחו אותו לבית ג'יז ובמקביל הכינו כיתת יורים ובתוך שעה וחצי נגמר כל התהליך".

על ה"משפט", משפט השדה המהיר שנערך לאביו, ניתן ללמוד מהרכב הנוכחים בו ומהמהירות שבה בוצע, לבד מעצם העובדה שכיתת היורים הוכנה עוד קודם להכרעת הדין בו. "אחד השופטים שימש גם כתובע. לא היה כמובן סנגור. השניים האחרים היו חברים של ראש הש"י שנקלעו לשם במקרה. מפקד הש"י בירושלים, בנימין ג'יבלי, הוא שרקח את המזימה. כשהוא קיבל את התפקיד לפני ההפוגה הראשונה, הוא אמר לקודמו שיש מרגל בירושלים שמכוון את ירי התותחנים הירדנים בירושלים והוא יתפוס אותו. הוא רק שכח שכל בעל התפקידים בסוללות התותחנים היו קציני צבא בריטי והכירו את ירושלים טוב יותר מאחרים...".

על הרשימה שכללה את שורת המוסדות החיוניים והירי כוון אליהם, אומר בנטוב כי מדובר בלא יותר מאשר עלילה שניתן להפריכה בקלות שכן היא נמסרה כביכול לירדנים לאחר ה-16 לשישי, כלומר שבוע אחרי שהחלה ההפוגה וברור שלא נעשה בה כל שימוש בזמן ירי התותחנים. מעבר לכך, תוהה בנטוב תהייה נוספת: "במשפט בנימין ג'יבלי נופף בדף וטעם שזו הרשימה, אם אכן אבא שלי מסר רשימה לבריטי וממנו היא עברה ללגיון וממנו לתותחנים, איך היא הגיעה לידיו בבית ג'יז ביום ה-30 לשישי?".

על משפט השדה עצמו אומר בנטוב כי "אף אחד לא יודע מה היה שם. כל הארבעה שהיו שם לא איתנו. איסר בארי, ראש הש"י, מת מוות טבעי כשנתיים אחרי שנשפט על הריגה. ג'יבלי עבר מכלול תפקידים והסתבך במכלול פרשיות עד שנפטר לפני כעשרים שנה. השניים האחרים, קדרון שירת במשרד החוץ מבלי שדיבר ואברהם קרון, חבר קיבוץ כפר מנחם, גם הוא לא דיבר".

לאחר שהתבררה העלילה וההוצאה להורג של חף מפשע הוצאה ביולי 49' פקודת מעצר לאיסר בארי על מה שהוגדר כגרימת מוות שלא כחוק, ועל גזר הדין המבזה מספר הבן: "היה דיון בראשות השופט אליעזר מלחי שהעביר את העניין לבית משפט מחוזי. חודשיים לאחר מכן הרשיעו שלושת שופטי המחוזי ברחובות, בראשות הנשיא בר-זכאי, את איסר בארי בהריגה והוא נידון ליום מאסר וקנס של לירה... היות והיו לו הקשרים המתאימים הוא פנה ליגאל אלון שפנה לרמטכ"ל יגאל ידין שיבקש חנינה מהנשיא ויצמן והוא אכן נחון...".

לקראת האירוע שיתקיים מחר לציון 70 לפרשה ההיא מציין בנטוב כי מאחורי השבת הפרשה לתודעה הישראלית ומאחורי אירוע ההנצחה עומד גדעון מיטשניק, מנהל מכון ז'בוטינסקי, שגם ינחה את האירוע שיחל בשעה 10:00 בהתכנסות בקיבוץ הראל ויכלול תערוכה קטנה המגוללת את קורותיו של טוביאנסקי ז"ל, דברים שיישאו אישים שונים ובהם גם שופט העליון בדימוס אליקים רובינשטיין שירצה ורב שיח בו ייקח חלק בנטוב עצמו.

סרן טוביאנסקי ז"ל
צילום: באדיבות המשפחה
טוביאנסקי משביע טירונים בעמק המצלבה
צילום: יעקב בנטוב
סרן טוביאנסקי ז"ל
צילום: באדיבות המשפחה
הלווייתו של טוביאנסקי ז"ל בירושלים
צילום: באדיבות המשפחה