"העליון מעולם לא היה סניף של מרצ"

נשיאת העליון בדימוס מרים נאור: גם לאחר המינויים של השרה שקד בג"ץ לא סניף של מפלגה שמרנית. על חוק הלאום: מוטב שלא היה בא לעולם.

ערוץ 7 , י"ב בתשרי תשע"ט

מרים נאור
מרים נאור
Photo by Marc Israel Sellem/POOL

נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, מרים נאור, מגיבה לדבריה של שרת המשפטים איילת שקד ולפיהם בית המשפט העליון היום "כבר לא סניף של מרצ".

בראיון לעיתון ''ידיעות אחרונות'' עונה נאור כי "בית המשפט העליון מעולם לא היה סניף של מרצ, או של כל מפלגה אחרת.

''גם היום, לאחר ששת המינויים בתקופת כהונת שקד, הוא לא הפך סניף של מפלגה שמרנית כלשהי", טוענת נשיאת העליון לשעבר.

לגבי חוק הלאום אומרת נאור כי "חוק הלאום בעיניי הוא חוק מיותר. לא היה שום צורך לחוקק אותו, והוא מעורר תחושות קשות של ניכור בקרב אזרחי ישראל שאינם נמנים עם האזרחים היהודים. לבני המיעוטים השונים - דרוזים, ערבים, צ'רקסים ועוד - ישנה תחושה קשה ולפיה החוק הפך אותם לאזרחים מסוג ב'.

''גם אם בחיי המעשה לא יחול שום שינוי, עדיין חזקות מאוד תחושות הניכור והעלבון. איני סבורה שיוזמי החוק השיגו באמת משהו שלא היה בידיהם קודם לכן. מדינת ישראל נוסדה כמדינתו של העם היהודי, בארץ ישראל, שהיא מושא הכיסופים של העם היהודי בשנות גלותו. חוק השבות הוא החוק המרכזי המבטיח בלעדיות ליהודים בכניסה לישראל. גם חוק הדגל והסמל מבטיח סממנים יהודיים למדינה.

"באחד הגלגולים של החוק, שלא התקבל בסופו של דבר, נעשה ניסיון ליצור זכות להקים יישובים על טוהרת היהודים בלבד, בניגוד לפסיקתו של בית המשפט העליון. הדבר, כאמור, לא צלח בנוסח הסופי של החוק. לדעתי מוטב היה שהחוק לא היה בא כלל לעולם, ואני מבקשת לא לעסוק בשאלה המשפטית התלויה ועומדת בבית המשפט העליון, האם יש לבית המשפט העליון סמכות לבטל חוק יסוד''.

לדבריה, הסיכוי לבטל כליל את החוק הוא קטן. ''לדעתי, המעט שניתן וצריך לעשות הוא לתקן את החוק ברוח עקרונות מגילת העצמאות, כך שיובטח שוויון לכל אזרחי המדינה. יש להרגיע את הרוחות ולהבטיח שוויון לכל בני המיעוטים. זה המעט שצריך לעשות".

נאור לא מתחרטת על פסיקות הדין בנושא המסתננים שמנעו מהממשלה לגרשם מישראל. "בכל פסקי הדין בנושא המסתננים פסק בית המשפט על פי הדין. שמענו את תושבי דרום תל־אביב, הבנו את סבלם. תושבי דרום תל־אביב גם ערכו הפגנות ליד ביתי והייתה לי הרבה אמפתיה אליהם, אולם סבלם אינו יכול להיות סיבה לכך שנפסוק שמעשים שאינם חוקיים הם חוקיים.

''בית המשפט קבע, וחזר וקבע, כי מותר לפזר את השוהים שלא כחוק ברחבי הארץ. אין סיבה שאחוז כל כך גבוה מהם ישהה דווקא בדרום תל־אביב. קשה להבין מדוע הממשלה לא פיזרה את המסתננים ברחבי הארץ, כפי שנקבע בפסקי הדין שהיא זכאית לעשות. בשלב מסוים הציע ראש הממשלה בתיאום עם האו"ם מתווה שלפיו ניתן יהיה לשלוח בחסות האו"ם פליטים למדינות מערביות שונות, ואילו החצי האחר יקבל רישיון שהייה לחמש שנים בישראל. מצער שתוכנית זו בסופו של דבר לא יצאה לפועל. לדעתי, אם ניתן הדבר, כדאי גם היום לחדש אותה.

"אגב, חלק מפסקי הדין בעניין המסתננים הם דוגמה יפה לכך שהשופטים אינם באים להשליט את השקפותיהם הפרטיות, אלא הם פוסקים לפי הדין. בית המשפט העליון קבע שעל דרך העיקרון מותר להרחיק מהארץ את מי שנכנסו שלא כדין, אלא שבשל ההסכמים עם מדינה אפריקאית שלישית לא ניתן היה לעשות כן.

''כאזרחית במדינה עמדתי על כך בפסיקתי, הייתי רוצה לראות את מדינתי שלי פועלת באופן הומני יותר. ניתן, לדעתי, להכיל בארץ מספר סביר של מסתננים, אולם לא ראיתי זכות לעצמי לקבוע שיש על הממשלה חובה להשאיר את המסתננים בארץ, אם ניתן להרחיקם באופן חוקי".

על יחסיה עם שרת המשפטים שקד סיפרה נאור, "יחסיי עם שרת המשפטים היו ועודם מצוינים, והידידות מקיפה גם את משפחותינו שנפגשות מדי פעם. חילוקי הדעות לא עמדו במוקד. עסקנו יחד בקידום מערכת המשפט, דהיינו בעשייה חיובית. נפגשנו לשם כך לפחות פעם בשבוע ועמדנו בקשר יומי מתמיד.

''שרת המשפטים ואני סיכמנו בתחילת הדרך המשותפת כי כשנחלוק – נחלוק בכבוד. מעט מאוד מהמחלוקות יצאו החוצה. בניגוד לרושם שהצטייר לעיתים בציבור, מעולם לא היינו 'ברוגז'. מעולם חדלנו לדבר זו עם זו, גם בעיצומן של מחלוקות קשות. שרת המשפטים אמרה פעם בראיון עיתונאי לקראת פרישתי, שרק דבר אחד משמח אותה בפרישתי הצפויה, והוא שנוכל להיות חברות בלי המחלוקות.

''על כך גם אני שמחה. למותר לציין שגם היום יש בינינו מחלוקות, אך הן לא מעיבות על יחסינו הטובים. אני תמיד מזכירה שקיבלתי בבית הוריי חינוך 'מעורב'. אבי המנוח היה איש ה'הגנה' ולימים הצביע למפלגת מפא"י. אמי המנוחה הייתה באצ"ל ולימים הצביעה 'חרות'. הוויכוחים בבית היו קשים ונוקבים, אך הכל נעשה באהבה ובכבוד. גדלתי על הסיפורים שבתקופת ה'סזון' הסתירה אמי בבית אנשי אצ"ל בידיעתו ובהסכמתו של אבי. בתקופה בה גדלתי קיבוצים נקרעו לשניים ומשפחות התפרקו בגלל חילוקי דעות אידיאולוגיים. דבר מזה לא השפיע על בית הוריי.

''אני סבורה שאפשר וגם צריך להפריד בין מחלוקות לבין יחסים אישיים. השרה שקד אמרה בטקס שערכה לכבודי לשכת עורכי הדין עם פרישתי, כי היא למדה ממני. היא אמרה זאת, לא אני. אינני חושבת שהייתי יכולה ללמד אותה דבר או שניים מתוך מריבות והשתלחויות", כך נאור.