ראיתי את המצרים נערכים מולי

מוטי אשכנזי, מוביל המחאה שאחרי מלחמת יום כיפור, שומע את הקצונה הבכירה בטוחה בכוחו של צה"ל מול כל תרחיש ורואה בכך סיבה לדאגה.

שמעון כהן , י"ז בתשרי תשע"ט

לא הפנמנו. מלחמת יום כיפור
לא הפנמנו. מלחמת יום כיפור
צילום: יוסי גרינברג. לע"מ

מדי שנה בימים אלה שסביב יום הכיפורים מתקיים בחברה הישראלית דיון נוקב ותקשורתי סביב המלחמה ההיא. כמעט בכל שנה נחשפים עוד ועוד פרטים, וביומן ערוץ 7 שוחחנו עם מוטי אשכנזי, מוביל המחאה האזרחית שאחרי המלחמה לתובנות שנאספו אצלו ברבות השנים.

בפתח השיחה אתו שאלנו את אשכנזי אם משהו מהגילויים הנחשפים בכל שנה הביא אותו לתובנות שונות מאותן תובנות שהניבו את המחאה ההיא שהביאה לנפילת הממשלה. "הפרטים המתרבים רק מאששים את מה שבאופן אינטואיטיבי שיערתי אותם כבר אז, למרות שלא הייתי מקורב לשלטון ולא ידעתי את הדברים כעובדות", משיב אשכנזי ומחדד: "הזמן שחלף אינו משנה את התובנות המוטעות שהושתלו בקרב הציבור".

על ההטעיות הציבוריות שלדבריו מתבצעות עד היום הוא מרחיב: "יש מאמץ אדיר להנציח את כישלון המודיעין בשעה שהכישלון הזה היה משני לעומת הכישלון האג"מי המבצעי. צה"ל לא היה מוכן למלחמה כפי שהוא היה אמור להיות עורך לה, למרות שהוא ידע לפרטי הפרטים את האויב ואף על פי כן הוא לא היה מוכן לו. מכאן גם ההפתעה האדירה שחרצה את התפתחויות הקרבות לאחר מכן".
בערב ראש השנה ידעו גם הדרג המדיני וגם הדרג הצבאי שיש אפשרות לפרוץ מלחמה. זה לא נפל עליהם פתאום. הם היו במו"מ עם מצרים באמצעות קיסינג'ר, ובכל זאת במודעות הבחירות היה כתוב 'אתה יכול לישון בשקט אנחנו שומרים עליך'.

כשנשאל ברוח דבריו של מרואן אשראף, האם ההנהגה להערכתו הייתה יהירה או תמימה, מוסיף אשכנזי נדבך נוסף והוא הרכיב הפוליטי שלדבריו היה לו חלק משמעותי מאוד בהכנות שלא היו למלחמה. "הרכיב השלישי הוא הרכיב הפוליטי. בערב ראש השנה ידעו גם הדרג המדיני וגם הדרג הצבאי שיש אפשרות לפרוץ מלחמה. זה לא נפל עליהם פתאום. הם היו במו"מ עם מצרים באמצעות קיסינג'ר, ובכל זאת במודעות הבחירות היה כתוב 'אתה יכול לישון בשקט אנחנו שומרים עליך'. צריך לראות גם את הרכיב הפוליטי הזה. ישראל אמרה למצרים שלא ניכנס לדיון על הפרטים לקראת הסדר אפשרי עד לאחר הבחירות".

לדבריו "שיקולים פוליטיים קובעים גם היום", והוא מוסיף: "היה אז מאמץ להרדים את הציבור הישראלי וגם היום יש מאמץ כזה".

באשר לדבריה של גולדה שטענה כי כשעמדה מול גנרלים מכובדים שקבעו שאין צורך לגייס מילואים בהיקפים אותם דרש הרמטכ"ל דדו, לא יכלה להתנגד להם בהיותה אזרחית, אומר אשכנזי: "תבעתי מגולדה אחריות מיניסטריאלית כמי שהייתה זו שבחרה את האנשים. זה העיקרון בדמוקרטיה".

"גולדה הייתה במו"מ שבו הייתה הצעה לאי לוחמה עם מצרים. גולדה, פוליטית, לא רצתה להתקדם לכיוון הזה וגררה רגלים, כמו גם בתחומים אחרים", אומר אשכנזי המעדיף לחזור מהזירה הפוליטית לזו הצבאית: "אנחנו חוזרים לצד הפוליטי ואני רוצה להתמקם בצד המבצעי. צה"ל לא היה מוכן לסוג המלחמה ולהיערכות של הצד השני, למרות שידע כל פרט".

ואולי, שאלנו את אשכנזי, יש ממש בתיאוריית הקונספירציה, זו שטוענת לקשר בין דיין, סאדאת וקיסינג'ר, קשר שנועד לאפשר מלחמה שתניב רווחים למצרים ובעקבותיה יהיו אלה מוכנים לשבת אל שולחן המו"מ המדיני בדרך להסכם שלום. את האפשרות הזו דוחה אשכנזי ומבהיר: "לא נוח לנו לדעת שגם בצד השני יש אנשים אינטלגנטים ואפילו חכמים, ואז באה תיאוריית הקונספירציה שמסבירה שהיינו שותפים למשהו שגרם לתוצאות האלה. בזה אנחנו בורחים מהדיון האמתי ומהסקת המסקנות האמתיות".

על הימים שקדמו למלחמה, ימי הצטברות המודיעין על ההולך ונרקם בצד המצרי, הוא מספר: "בקווים העברנו מידע שלא יכול היה להתפרש אלא כמלחמה. אני אישית עשיתי זאת וברור לי שעשו זאת מפקדים בקו מצפון ומדרום. הם העבירו מידע מדויק על ההכנה המצרית והסורית למלחמה".
ראיתי את המצרים מולי – אני מזכיר שבינינו לא חצצה תעלה. הייתי מול פורט פואד והמצרים היו במרחק אלף ומאתיים מטרים ממני - וראיתי פלסים שלהם מפנים את שדות המוקשים שמולי, אחר כך ראיתי שהם חותכים את גדרות התיל ואחר כך אני רואה שהם פותחים פתח בסוללה בגודל של מעבר שריון. כל אלה הבהירו בבירור שהצד השני לא מתרגל אלא מבצע פעולות ממשיות.

על המידע שהוא עצמו העביר הוא מספר: "ראיתי את המצרים מולי – אני מזכיר שבינינו לא חצצה תעלה. הייתי מול פורט פואד והמצרים היו במרחק אלף ומאתיים מטרים ממני - וראיתי פלסים שלהם מפנים את שדות המוקשים שמולי, אחר כך ראיתי שהם חותכים את גדרות התיל ואחר כך אני רואה שהם פותחים פתח בסוללה בגודל של מעבר שריון. כל אלה הבהירו בבירור שהצד השני לא מתרגל אלא מבצע פעולות ממשיות. בנוסף היו גם חדירות של חוליות מודיעין. דיווחתי עליהם והיה לי ויכוח עם אנשי שקד שהיו צריכים לבדוק אותם, אם אלו אנשי מודיעין, והם טענו טענות של מי שאינם מבינים עניין. הם טענו שאלו אנשים שלנו לפי עקבות הנעלים, ואני טענתי שאם אני בצד השני אני יודע באילו נעליים משתמש צה"ל ואני דואג לכך שלא יישארו עקבות אחרים".

"היינו יהירים, היינו שטחיים בהבנת הצד השני. כל מי שלמד, הבין את הדוקטרינה הרוסית לחציית מכשולי מים, יכול היה לדעת שהדבר הראשון שהם עושים זה לסנן לתוך השטח חוליות חי"ר וציידי טנקים ובכמות. שלא לדבר על כך שהיו צריכים לדעת שהדבר הבולט ביותר שיהיה זו ארתילריה מאסיבית על הקו ולכן לקו לא תהיה אפשרות לעשות דבר. כל זה הועבר הלאה והיה ידוע. מדברים שוב ושוב על כשלי המודיעין ומזכירים את אשרף מרואן. התוצאות היו יכולים להיות 180 מעלות מכך אילו היינו קוראים נכון את שדה הקרב".

עוד מוסיף אשכנזי ותוהה "האם צה"ל ערך תחקירי אמת של מה שהיה? התשובה שלי היא לא. על כך אנחנו נאבקים עד היום הזה. אנחנו גוררים משגים שנעשו בעבר עד לרגע זה. לא צריך להזכיר את תוצאות מלחמת שלום הגליל ומלחמת לבנון השניה, שבהן גם יזמנו וגם היינו ביתרון מספרי אדיר, ובכל זאת התוצאות היו כפי שהיו. זה אומר שלא למדנו את המסקנות של המלחמות הקודמות ולא יישמנו אותן נכון. לכן כשאני שומע היום קצין בכיר שאומר שאנחנו מוכנים לכל תרחיש ברור לי שהיהירות לא נעלמה מצה"ל. לא לוקחים בחשבון את גורם ההפתעה שצריך להילקח בחשבון בכל מבט קדימה לגבי אפשרות של קרב או מלחמה".

ואולי אמירה כזו של היערכות צה"לית לכל תרחיש אינה מיועדת לציבור בישראל אלא לאויב שיבין שיתקל בקיר ברזל וכך אולי יחשוב שנית על אופציית המלחמה ויוותר עליה? אשכנזי אינו מקבל את האפשרות הזו והוא מבהיר: "אם מציגים קיר ברזל כלפי הצד השני אנחנו צריכים לראות תוצאות של הרתעה, אבל אנחנו לא רואים הרתעה, גם בצפון וגם בדרום. בצפון אנחנו במצב של מאזן הרתעה מול החיזבאללה, ומיהו החיזבאללה? הוא שלוחה איראנית. לכן כשאנחנו מדברים על החובה למנוע התבססות איראנית בסוריה, אז האיראנים עד צוואר בלבנון ויש כבר מאזן הרתעה הדדי מול חיזבאללה, כלומר מול איראן בגבול הצפון. אנחנו לא אומרים אמת לאזרחים".

"בדרום יש לא רק מאזן הרתעה, אלא שהממשל שלנו פועל כדי לקיים את החמאס, ואמנם יש לו פתרון
שאלתי את משה דיין מה הייתה מטרת המלחמה שהדרג המדיני העביר לצה"ל ב-73', והתשובה הייתה 'למנוע מהערבים כל הישג'. אז לא מנענו, ואם לא מנענו זה אומר שהפסדנו במלחמה גם אם ניצחנו בקרבות.
צבאי כמו שהיה במלחמת יום כיפור על חשבון דרגי הביניים ומטה, אבל מלחמה צריכה להיות עם יעד מדיני, שתהיה מטרה למלחמה שנוכל לבחון אם הצעדים האופרטיביים משרתים את מטרת המלחמה". בהקשר זה שב אשכנזי למלחמת 73' ולמפגש שלו עם משה דיין: "שאלתי את משה דיין מה הייתה מטרת המלחמה שהדרג המדיני העביר לצה"ל ב-73', והתשובה הייתה 'למנוע מהערבים כל הישג'. אז לא מנענו, ואם לא מנענו זה אומר שהפסדנו במלחמה גם אם ניצחנו בקרבות. לכן כשאני שומע שאנחנו ערוכים לכל תרחיש עובר בי רעד. המסקנה היא שהרהב נשאר וזה דבר מסוכן בפני עצמו".

עוד מוסיף אשכנזי ואומר כי כיום "הדרג המדיני בישראל אינו מגדיר בצורה ברורה לצבא מטרות מלחמה. הרמטכ"ל הנוכחי זרק כפפה לדרג המדיני כשהוא אמר שהם לא נותנים לו והוא צריך לחשוב במקומם. איפה נשמע דבר כזה? דרג מדיני הוא האחראי ליעדי המלחמה". ואולי, שאלנו את אשכנזי, חרג הרמטכ"ל מסמכויותיו הביטחוניות אל המדיניות, והוא משיב כי לטעמו לא הייתה לאייזנקוט ברירה אלא לזרוק כפפה אל הדרג המדיני, כלשונו.

באשר לזירה מול איראן הוא אומר: "בעשור האחרון מישהו הכריז שאיראן היא אויב קיומי, והנה בעשר השנים הללו חל שינוי דרמטי, איראן הרחוקה יושבת לנו על הגדרות. בעשר השנים הללו איראן התבססה. כשאומרים שפגענו במאתיים מטרות, מה זה אומר? פתאום יש מאתיים מטרות? אגב, יש פי כמה מטרות איראניות בשטח וכל זה קרה בעיקר בעשר השנים האחרונות. לכן, כשמרדימים את הציבור הישראלי אני חש שלא למדו את המסקנות של 73' ואני חרד לדור הבנים והנכדים".