'תנועת העבודה זנחה את בעיות הבסיס'

מוביל המחאה לאחר מלחמת יום כיפור "מחיה" את מפלגת 'צדק חברתי'. האם היעד הוא הובלת מצביעי ליכוד שמאלה? לטעמו ממש לא.

שמעון כהן , כ"ג בתשרי תשע"ט

ועידת מפלגת העבודה. ארכיון
ועידת מפלגת העבודה. ארכיון
צילום: חזקי ברוך

מוטי אשכנזי, מי שפיקד במלחמת יום כיפור על מעוז בודפשט והוביל לאחר המלחמה את תנועת המחאה האזרחית שהביאה להתפטרות הממשלה והעומדת בראשה, גולדה מאיר, מחיה לקראת הבחירות הבאות את מפלגת המדף 'צדק חברתי'.

בראיון ליומן ערוץ 7 סיפר על הסיבות שהביאו אותו להחלטה לעזוב את תנועת העבודה לטובת מפלגה חדשה. אנחנו מנגד תהינו אם לא מדובר ב"מפלגת גשר" שנועדה להעביר מצביעים מהימין הליכודי שמאלה.

"הסיבה שבחרנו בבחירות הקרובות לא להיכנס לנושא המדיני-ביטחוני היא פשוטה: השלטון הקיים הוא שלטון שנתמך על ידי אזרחים מוחלשים. זה לא חדש בהיסטוריה הבינלאומית ששלטון מבסס את עצמו על ציבור שבו הוא פוגע. כדי שהאזרח מהשורה יבין מה הוא עושה כשהוא הולך לקלפי, צריך להעניק לו את הכלים האזרחיים כדי שיוכל להבין מה הולך סביבו, ואזרחים מוחלשים לא מודעים ולכן קל להפחיד אותם ולזכות בתמיכתם. לכן אנחנו פונים לאוכלוסיות חוצות מפלגות".

אשכנזי מספר על ההתמקדות באזרחים ותיקים שלדבריו 30-40 אחוז מהם נמצאים סמוך או מתחת לקו העוני "והראש שלהם לא נתון לשאלות ביטחון ומדיניות חוץ". כמו כן אוכלוסיית הנכים שחלק גדול ממנה תומך בממשלה שמולה היא נאבקת כדי להתקיים. "מכיוון שאין להם ארגון יציג אחד הממשלה נוהגת בהפרד ומשול", אומר אשכנזי. "ניתן לראות איך אוכלוסיות מוחלשות לא מגיעות למצב שבו הן יכולות להקדיש זמן לעתידה של המדינה".

"החלטנו שאנחנו מתרכזים במה שהוזנח במשך כל השנים, פניה של החברה הישראלית", אומר אשכנזי וכשהוא נשאל אם האזרח הממוצע, בין אם הוא אזרח ותיק או נכה, מעוניין לדעת מה תהיה הצבעתו בשאלות מדיניות כדוגמת השאלה אודות המדינה הפלשתינית, הוא משיב: "את המונח שתי מדינות אמר מי שמנהיג את הימין. זה עדיין שם". לזאת הוא מוסיף ואומר כי בהקשר זה ניתן לומר שבשאלות הקרדינאליות לעתיד המדינה יבוצע משאל עם בו תתברר עמדתו של העם.

"אני שומע שהעם מתנגד לשתי מדינות, אז אדרבה, אם אתם בטוחים בכך בואו נלך למשאל עם. אם העם רוצה סיפוח, כמו שמתקיים היום באופן זוחל, אז בוא נלך עם העם, אבל אני לא חושב שאותם שמדברים בשם העם אכן מדברים בשם העם".

ומדוע לא ניתן היה לקדם את כל אותם עקרונות חברתיים שעליהם הוא מדבר מתוך תנועת העבודה? "יצאתי נגד מפלגת העבודה כשהיא התחילה להשחית את עצמה. מה שקרה הוא שהגיע שלטון שבפרק זמן קצר בהרבה השחית את עצמו פי כמה, ועכשיו צריך לשנות שלטון. השלטון נתמך על ידי אנשים שסובלים ממנו".

ועם זאת מדבריו של אשכנזי ניתן לשמוע קולות הרומזים לשאיפה לראות את המפלגה החדשה כמפלגת גשר שדרכה יעברו מצביעי ימין מסורתיים להצבעה שבבוא היום תביא גם להצבעה שמאלה. כשהוא נשאל אם הטענות להשחתתה של תנועת העבודה כוללת אישים שעל פניו נראים כנקיי כפיים כדוגמת חברי הכנסת יחימוביץ', בר לב ואחרים, והאם לא ניתן לחבור אליהם, הוא משיב בשאלה: "מי אמר?".

"אנחנו פונים לאוכלוסיות שמתקשות להצטרף ל'מחנה הציוני', אוכלוסיות שהיו תומכות ימין ולא יעשו את הקפיצה ישר אל מפלגת העבודה. אנחנו פותחים את הפתח לאוכלוסיות שמבינות שכל עוד יש שחיתות לא יהיה צדק חברתי והן תישארנה דפוקות".

על האפשרות של מפלגת גשר מימין לשמאל הוא משיב: "אנחנו מנסים לשבור את המיתוג של ימין ושמאל ולהתבונן לבעיות החברה הישראלית ישר לעיניים. החלוקה בין ימין ושמאל יצרה מצב שבו לא מתייחסים לבעיות האמתיות של ישראל".

אשכנזי גם אינו מקבל את מיתוגה של מפלגתו כמפלגת מרכז, וכשהוא נשאל אם הניסיונות הקודמים של מפלגות מרכז כדוגמת 'הדרך השלישית', 'המרכז', 'קדימה' ואחרות, הוא משיב: "המונח מרכז היה אמורפי לחלוטין לגופן של הבעיות ולא בא עם פתרונות. אני בא לעם ואומר שחלוקת ההכנסה הלאומית היום מעשירה את העשירים ומרוששת את מעמד הביניים הנמוך. החלוקה הזו חייבת להשתנות אם רוצים לעצב לבנים ולנכדים שלנו מציאות אחרת. אני מזכיר שלפני שישה עשורים זוג צעיר יכול היה להגיע לדירה ללא בעיה, והמדינה הייתה גם עוזרת במענקים והלוואות, והנה היום זוגות צעירים מתקשים ולא יכולים להגיע לרכישת דירה. בחלוקת ההכנסה הלאומית העוני נשאר ויוצר דור רביעי וחמישי של עוני ושל בורות ותסכול".

"בהפגנות נגד השחיתות היו רבים מהימין. הניסיונות להציג זאת כתנועה של השמאל נכשלו. המבנה הקיים והחלוקה בין ימין שצריך להגן על הנהגה מושחתת לא מקובל", אומר אשכנזי וכשהוא נשאל אם הנהגת 'המחנה הציוני' מבקשת ממנו לוותר על ההתמודדות שתנגוס במנדטים העגומים שכבר כעת מלמדים על מצבה העצוב של המפלגה, הוא משיב: "השאלה איננה אם הם בעד שתי מדינות, אלא איזו מנהיגות הם מצמיחים. אני רואה את המנהיגות של 'המחנה הציוני' ורואה מנהיגות שהתמקדה במשך כל השנים בנושא שתי המדינות ופחות בנושא העוני הגובר.

אני בוחן אותם לאורך השנים ומה הם עשו בתחומים האלה כשיכלו לעשות ואני לא רואה שהם מגיעים לבסיס. הבסיס הוא שלא יתכן מצב שבו יעשו קיצוצי רוחב בכל הנושאים החברתיים המהותיים ובאותו זמן מסבסדים את הון הפיננסי. כשלא גובים מס אמת אין לך עבור אותם רבדים חברתיים. אם לוקחים את דו"ח ה—OECD ורואים ש-23 אחוזים מהתוצר המקומי לא ממוסה אנחנו שואלים למה? למה אנחנו בתחתית הדו"ח מבחינת הטיפול בהון השחור? כנראה יש מי שמרוויח מכך, אבל אנחנו, אזרחי מדינת ישראל, רק מפסידים ממנו. זה לא היה שונה בתקופת שלטון מפא"י. הבעיות לא התחילו עם עליית ליכוד לשלטון. הן רק השתכללו".