למה לא מדברים על הכיבוש האיראני?

עיתונאי סעודי תוקף את הצביעות בעולם הערבי התוקף את "הכיבוש" הישראלי בעוד מול הכיבוש התורכי והאיראני מעדיפים לעצום עין ולהתעלם.

שמעון כהן , כ"ז בתשרי תשע"ט

שתיקת הכיבוש האיראני
שתיקת הכיבוש האיראני
ISTOCK

העיתונאי הסעודי חוסין שובכשי פרסם בימים האחרונים מאמר ביומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט.

במאמר הוא תקף את ציר ההתנגדות - איראן, סוריה, חזבאללה וחמאס – הנוהג לדבריו בצביעות כאשר הוא מדבר בשם ההתנגדות לכיבוש האדמות הערביות בידי ישראל, אך מתעלם מכך שאיראן עצמה כובשת שטחים ערביים, בהם מחוז אל-אהואז.

את הדברים, שתורגמו בידי חוקרי מכון ממר"י, כתב העיתונאי בעקבות הפיגוע שבוצע ביום ה-22.9.18 במחוז אל-אהואז באיראן, נגד מצעד צבאי של משמרות המהפכה האיראניים.

שובכשי טען במאמרו כי ציר ההתנגדות צמצם את המונח "האדמות הערביות הכבושות" אך ורק לאדמות הערביות שכובשת ישראל למרות שישנן אדמות ערביות הכבושות גם על ידי איראן, תורכיה ואף ספרד. הוא הדגיש כי כל האדמות הערביות הכבושות הן בעלות אותה חשיבות ואסור לעשות הבחנה ביניהן, והוסיף כי שיח כפול זה של ציר ההתנגדות רק מזיק לרעיון ההתנגדות המכובד.

לדבריו מונח "הכיבוש" "צריך לכלול גם את חבל אלכסנדרטה הסורי שתורכיה סיפחה לאדמותיה בכוח על תושביו הערבים, וכן את שלושת האיים של איחוד האמירויות הערביות: אבו מוסא, טנב הגדול וטנב הקטן שהמשטר האיראני כבש בכוח. זהו אותו משטר איראני שממשיך לכבוש גם את אזור אל-אהואז שהרוב המוחלט של תושביו הם ערבים המשתייכים לשבטים ערביים. בנוסף, ישנה גם ספרד שכובשת את הערים המרוקאיות מלייה וסאוטה".

"כל האדמות הללו הן ערביות... אך, למרבה הצער המונח האדמות הערביות הכבושות צומצם רק לאדמות שכבושות על ידי ישראל על ידי הנוכלים המשתייכים לציר הסירוב ההתנגדות (איראן, סוריה, חזבאללה וחמאס), אשר אינם יכולים לדרוש את שחרור האדמות הערביות מידי הכיבוש האיראני והתורכי, זאת משום שהאינטרסים שלהם קוברים את העובדות וגוברים עליהן, לא משנה עד כמה המציאות ברורה".

שובכשי קובע כי "הצביעות בשיח התקשורתי של ההתנגדות הפכה למושא של לעג וסלידה. על פי שיח זה הכיבוש של ישראל 'שונה' מהכיבוש של איראן ותורכיה, זאת למרות שכל האדמות הכבושות הן ערביות במאה אחוז. כמה עלובה, מעציבה ומביכה היתה האיגרת ששלח הארגון הפלסטיני חמאס למשטר האיראני, בו הביע את צערו על המתקפה נגד משמרות המהפכה. כיצד ארגון החמאס משכנע את עצמו שהוא ארגון התנגדות בעוד הוא נמצא באותה שוחה עם גורם פושע ותוקפן (קרי, איראן) המתפאר בכך שהוא כובש ארבע בירות ערביות ושהוא סיפח אדמות ערביות בכוח שהפכו להיות כבר חלק מן המפה האיראנית, ואין לו שום כוונה לנהל מו"מ או להכיר בזכותם של הערבים על אדמות אלה?".

לדבריו "חמאס, וכמוהו משטר אסד וארגון הטרור חזבאללה, מדברים בשם ההתנגדות כאשר הם בחיקו של משטר הכובש אדמות ערביות. זהו סוג של שיח כפול וצבוע שמהווה את אחת הסיבות החשובות להחלשת שיח ההתנגדות המכובד".

במכון ממר"י מציינים כי אין מדובר במאמר ראשון מסוגו ובעבר כבר פורסמו מאמרים בעיתונות הערבית, ובמיוחד המפרצית, המותחים ביקורת על העיסוק הנרחב בעולם הערבי בכיבוש הישראלי למול האדישות ביחס לכיבוש חבלי ארץ ערביים אחרים בידי איראן ותורכיה, וכן מאמרים רבים שהדגישו את היותו של חבל אל-אהואז שטח ערבי הכבוש בידי איראן.