זיו חג'בי הי"ד שנרצח אתמול (ראשון) בפיגוע הירי במפעל "קבוצת אלון" באזור התעשייה בברקן, מובא כעת למנוחות.
חג'בי, תושב ראשון לציון, מובא למנוחות במושב ניר ישראל שבדרום. מאות חברים, בני משפחה ואזרחים מכל רחבי הארץ הגיעו לחלוק לו כבוד אחרון. בני משפחתה של הנרצחת השניה בפיגוע, קים יחזקאל-לבנגרונד, ההורים השכולים והגיס, הגיעו מראש העין להשתתף במסע הלוויה.
התקשורת איננה מצלמת את ההספדים לבקשת משפחתו של חג'בי.
דודתו של זיו, אורלי, ספדה לו, "אחיין יקר שלי, התעוררתי ליום הכי קשה בחיי. אני לא מאמינה שנכנסנו למשפחת השכול. נצטרך להיות חזקים, וכמו שזיו היה רוצה, שנבחר בחיים. אוהבת וכבר מתגעגעת".
האח איתי נפרד בדמעות, "זיו, האח, אני לא יודע איך בכלל להתחיל לתאר מה היית בשבילנו כאח. כמה כל העיניים היו נשואות אליך תמיד, האח המוצלח. הייתי מתייעץ איתך. אני לא יכול לתאר איך זה להתחיל לחיות בלעדיך. אני לא מאמין אפילו שאני עומד פה. אנחנו אוהבים אותך זיו, תמיד. כמה שמחה ואהבה הענקת, צחוקים ומוזיקה. והשיחות . . . זה לא נתפס. זה יום קשה קשה קשה ועצוב מאוד מאוד. עצוב לי וקשה לי מאוד".
האח טל שהגיע מארה"ב להלוויה, סיפר בדמעות, "אני עומד פה ובוכה, המילים לא יוצאות. אני כל כך רוצה להתעורר מהסיוט הזה ולא מצליח. לא ביקשתי להיות חלק ממשפחת השכול, אני לא רוצה את זה! אני מתגעגע אליך כל כך. תכננו ערב גיבוש אחים, זה לא הגיבוש שרציתי! איך הלכת לי, איך?! בטיסה הארורה עכשיו היה לי חלום עליך, לא רציתי להתעורר! כשנחתנו בשדה התעופה, לא היית שם! חיפשתי אותך! לא היית שם! איפה אתה? איך ממשיכים מפה? די, מיציתי את הבדיחה הזאת, תתעורר בבקשה.
בבקשה תשמור עלינו מלמעלה, אני מבטיח לשמור על המשפחה מלמטה. עד שנתאחד אח".
איריס, אמו של זיו, ספדה לו, "אני לא מאמינה שאני נמצאת בסיטואציה הזאת, אני לא מאמינה שאני בסרט הזה. אני לא יודעת איך מתמודדים עם זה, אני לא יודעת מה עושים במצבים כאלה. הוא היה ילד מדהים מדהים מדהים. זיו, אתה לא יודע כמה באו לחלוק לך כבוד אחרון. אבא שלך עומד לידי והוא לא יכול לדבר. אני אוהבת אותך, אתה חסר לי".
האלמנה נטלי סיפרה, "אנחנו 18 שנה ביחד. אהבת חיי. האהבה שלי הראשונה והאחרונה בעולם. אני לא יכולה להגיד 'תשמור עלינו מלמעלה' כי אתה פה. אבל תעזור לי. אהבת חיי, מגיל 17 וחצי אנחנו ביחד. זיוי שלי, אני אוהבת אותך, לעולם".
רב המושב, הרב אריה סלומון, ספד לחג'בי, "כולנו היום המומים שבורים ודואגים. היום הכאב שלנו גדול גם בגלל שהיכרנו את זיו וגם בגלל שהוא היה אדם מיוחד, עם מידות טובות. אח מסור, בן דואג. אני זוכר אותו במיוחד, המשמעת העצמית שלו הייתה מופלאה. זה כמו שמש ששוקעת באמצע היום, זה לא טבעי. כך נגזר עלינו, כך אנו מקבלים את הגורל ואומרים 'יתגדל ויתקדש שמיה רבא'. תמיד נראה את הזיו המיוחד הזה והאור הזה תמיד יהיה בביתכם".
נציגת המושב ספדה גם היא, "לפני 30 שנה הגיעה למושב משפחה שמחה. זיו הכיר את שבילי המושב. המשפחה והחברים מבכים היום את זיו, היה לו אופי מיוחד. כמדריך הוא היה מלא ברעיונות ותמיד רצה להנחיל ערכים. זיו לא רב עם אף אחד".
אחיעד, חברו של זיו, אמר, "אנחנו מנסים להגיד מילים למשפחה שאנחנו מרגישים חלק ממנה אבל לא מוצאים את המילים. הבית שלכם היה תמיד ביתנו ונישאר אתכם תמיד".
אלון, שהיה גם הוא חברו של זיו, הוסיף וספד לו, "היית זה שיודע לחבר את כולם. תמיד מחייך וצוחק. זיו איש של משפחה וחברים ותמיד ליכד את כולם סביבו. אתמול, יום ארור, ברגע אחד לקחו אותך מאיתנו. היינו חמישה (חברים קרובים - י"ק) ועכשיו נשארו ארבעה".
שרון אלון מקבוצת אלון סיפר, "ראיתי בך חבר קרוב, לא עובד. הכל עשית בענווה ובצניעות. תראה כמה הגיעו לחלוק לך כבוד אחרון. יעדנו אותך לגדולות בחברה. אני בטוח שאתה בעולם שכולו טוב, תמיד נזכור אותך".
מאיר סבג, סמנכ"ל קבוצת אלון, סיפר בדברי ההספד, "מהר מאוד כולם זיהו אותך ורצו להיות סביבך. כל דבר אצלך נעשה בחיוך גדול. כמו קים, חברתך לעבודה. החיוכים שלכם יחסרו לנו מאוד".
רפי אלון, בעלי קבוצת אלון, ספד לזיו, "זיו היקר. בדרך לכאן הייתי בטוח שאני אפגוש אותך, ושזה סתם היה חלום בלהות. אני אוהב אותך מאוד זיו. אתה איש יקר וטוב. התכנון שלנו היה וכבר היית מעמודי התווך העיקריים של החברה. והנה לפתע, גדעו לנו שניים. אנחנו כמו משפחה אחת גדולה. יהיה קשה להמשיך בלעדיהם. שהשם יקום דמו!"
ראש המועצה יאיר פרג'ון, אמר בדברי ההספד, "זיו נרצח על ידי רוצחים בני בליעל על היותו יהודי בארצו. זיו האמין בשיח בין בני אדם, באשר הם בני אדם. זיו יקר, עומדים אנו כאן, ברגליים כושלות, מסרבים להאמין שזה אכן קרה. הגוף של כולנו כאן רפה מעוצמת הכאב. הצער מצמית".