אבנים מספרות

חפירות ההצלה לקראת הרחבת ציר התנועה לבית שמש חושפים את מאבקי תקופות השופטים והמלכים: האבנים מספרות סיפור חי.

שמעון כהן , כ"ט בתשרי תשע"ט

מממצאי עתיקות בית שמש בעבר
מממצאי עתיקות בית שמש בעבר
צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

היסטוריה שמתעוררת. ד"ר אסטר

ד"ר זלג אסטר, מרצה בבר אילן ללימודי ארץ ישראל, חוקר ההיסטוריה והגיאוגרפיה של התקופה המקראית, מספר בראיון ליומן ערוץ 7 על חשיבות חפירות ההצלה הארכיאולוגיות המתבצעות על ידי רשות העתיקות בתל בית שמש ועל הסיכוי לאתר במקום ממצאים שילמדו על תמורות משמעותיות בקורותיו של עם ישראל בארץ ישראל בתקופת השופטים והמלכים.

בראשית דבריו מזכיר ד"ר אסטר שלושה סיפורים מקראיים חשובים שהתחוללו באזור בית שמש: סיפורי שמשון וסיפור שיבתו של ארון ה' החוזר מעקרון הפלישתית דרך תמנע לעבר בית שמש, מראה שגורם לעם בבית שמש לשמוח אך גם להיענש על שלא נהגו כבוד בארון. סיפור נוסף מתייחס למאבקיהם של מלכי יהודה וישראל על השליטה במקום.

ד"ר אסטר מציין כי שני הסיפורים הראשונים מלמדים על היות המקום מעין נקודת גבול בין ההר היהודאי לבין השפלה הפלישתית, עובדה שהפכה גם היא את האזור לנקודה חשובה עליה נאבקים מי ישלוט בה. עוד הוא מציין כי גם הממצאים הארכיאולוגיים שנחשפו במקום מלמדים על היות העיר בעל חשיבות מנהלית.

בעקבות התכנון להרחבת הכביש המוביל משער הגיא לבית שמש הוחל בהרחבת חפירות ההצלה גם לכיוון מזרח. "כעת חופרים כעת מעט מזרחה, ומכך אני מבין שיש שם ממצאים קצת יותר מאוחרים, לא רק מתקופת השופטים והמלכים אלא מתקופה שבה השפלה הייתה פחות יהודאית. זה היה בתקופת המאורעות הדרמטיים כאשר בשנת 701 לפני הספירה עלה סנחריב מלך אשור על יהודה וכבש ערים רבות ביהודה. מהארכיאולוגיה הכללית באזור השפלה אנחנו מבינים שהפגיעה העיקרית ביהודה על ידי סנחריב הייתה באזור שפלת יהודה, כלומר מהכביש לבית שמש מערבה כל מה שהיה שייך ליהודה באזור הזה נהרס. כך העיר גת, העיר לכיש שהיא הגדולה מכולן, תל בורנא ודרומה יותר, הרבה מאוד אתרים נוספים שהיו בשליטת יהודה שנהרסו".

כעת מגיעה השאלה מה עשו אנשי יהודה שהיו באזור הזה אחרי חורבן סנחריב? החפירות שמתגבשות באזור שליד הכביש של תל בית שמש עשויות לתת לנו תשובה לשאלה הזו, איך התמודדו אנשי יהודה עם כיבוש סנחריב והעברת השליטה על האזור למלכי פלשת הנותרים, מלכי עקרון, עזה ואשדוד. פתאום אנשי יהודה הם לא עם חופשי בארצו אלא עם משועבד בארצו".

ד"ר אסטר מקווה שהממצאים יחשפו פרטים אודות ההתמודדות הזו אל מול התמורות שהתחוללו בחייהם. על אופיים של ממצאים שחושפים מידע מסוג זה הוא אומר: "גולת הכותרת שכל ארכיאולוג מחפש אותה היא הממצא הכתוב. אם מוצאים טקסט כתוב שמתאר ממשל של מלך כזה או אחר זה מאוד מעניין. לכך שואפים הארכיאולוגים, אבל לא בטוח שנגיע לממצא כזה. בהיעדר ממצא כתוב אנחנו מתייחסים לממצא החומרי כמו המכלול הקרמי. לא מדובר בכד אחד או קערה אחת אלא במכלול שמלמדים על זיקה תרבותית לאזור כזה או אחר. במידה ונלמד ממכלול קרמי על התנתקות תרבותית יתכן והדבר ילמד גם על התנתקות פוליטית. נקודה נוספת היא ניתוח העצמות מהחי, איזה בהמות אכלו, אם זה קשור ליהודה או לא. כך גם בצמחיה שעשויה ללמד על קשרים תרבותיים".

"החוק בישראל, שמגבה את החפירה הארכיאולוגית, הוא חוק טוב שמכריח כל מי שבונה באזור ארכיאולוגי לדאוג לחפירה ארכיאולוגית מסודרת. החפירות האלה מפרסמות את המידע בעולם המחקרי. מה שנותר הוא להביא את המידע והממצאים הללו לידיעת הציבור הרחב כדי שהציבור יוכל לבקר בחפירות ולא לראות אבנים מבודדות אלא אבנים שמספרות סיפור על התמודדות עם ישראל בתקופות הקדומות עם התמורות הפוליטיות הרבות של תקופת המקרא שהייתה תקופה סוערת עם הרבה אתגרים פוליטיים. אני בספק אם הכותרות אז היו פחות מסעירות מהכותרות של היום".