מורי דרך ללא בקרה משניאים את ישראל

מורי דרך מוטרדים מהצעת חוק הנשקלת בימים אלה ועשויה להתיר הדרכת תיירים ללא בקרה ופיקוח של תכנים, ידע ויכולות הכרחיות.

שמעון כהן , ב' בחשון תשע"ט

מה הם מספרים להם שם. כנסיית הקבר
מה הם מספרים להם שם. כנסיית הקבר
צילום: יעקב לדרמן, פלאש 90



טוען....

בעוד ימים אחדים יתקיים בועדת הכלכלה של הכנסת דיון מיוחד בהצעת חוק שעלולה להתיר בחוק הדרכת תיירים בלתי מפוקחת, כזו שיכולה לכלול בתוכה לא מעט הכפשות כלפי ישראל עד כדי עידוד ה-BDS.

על המציאות הקיימת בתחום הכמעט פרוץ הזה, על הנסיבות שהביאו להצעת החוק החדשה ועל ההצעה עצמה ומשמעויותיה שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם רוני פלד, חבר באגודת מורי הדרך בישראל.

"החוק החדש ביותר נקבע ב-76'. החוק הזה מדבר בעיקר על תיירות חוץ, אבל במסגרת ההידוק שהממשלה החליטה עליו כשראתה שהשטח פרוץ הוסיפו תקנות שמסדירות גם את ההדרכה בתיירות פנים", אומר פלד ומסביר כי החוק קובע שכל הדרכה של תייר חוץ מחוייבת בהדרכת מורה דרך רשמי. זאת במידה ומדובר בהדרכה רשמית. כאשר מדובר בהדרכה משפחתית או מקרית ללא תשלום הרי שאירוע כזה אינו נכלל בחוק. עם זאת, לזה הוא מוסיף ומציין כי "הפרקטיקה היא שכאשר יש חוק אנשים רוצים לשמור את החוק ולכן לוקחים מורה דרך".

פלד מציין את חשיבותה של תיירות החוץ עוד מנקודת מבטו של דוד בן גוריון בימי ראשית המדינה, כאשר הורה אז בן גוריון לעודד תיירות בהיותה מקור למטבע זר הנכנס לקופת המדינה הצעירה. "זאת הייתה החשיבה גם בתקופת הבריטים שהוציאו את חוק מורי הדרך הראשון". מאז הימים ההם ההיקפים השתנו, "כיום אנחנו קרוב לארבע מיליון תיירים הודות לשר התיירות, יריב לוין. שלטי חוצות בהולנד מזמינים לירושלים ותל אביב, כלומר נעשית עבודת שיווק מדהימה, העניין הוא שהחליטו שתיירות פנים לא צריכה הדרכה רשמית ופתאום מחריגים כמרים ורועים רוחניים למיניהם, מה שיתן מכה אנושה לכל נושא הרישיון והתכנים", אומר פלד.

"לגבי הכמרים החוק הנוכחי לא אומר שמותר להם להדריך. החוק אומר בפשטות שכל תייר חוץ צריך מורה דרך, אבל מטעמים שלה המדינה יכולה להחליט שהיא מחריגה כמרים ורועים רוחניים במידה והם מדריכים במקומות קדושים, כי להם לכאורה יש את הידע הדתי והתיאולוגי הרלוונטי, למרות שגם למורי הדרך יש ידע תיאולוגי נרחב מאוד.

״לאחר שהוחלט כך הוגש בג"ץ פעמיים אבל בית המשפט דחה את העתירה התיר למדינה להחריג את הכמרים והרועים הרוחניים. מובן שמדובר מלכתחילה בסיורים באזורים הקדושים לדתות, אבל בפועל זה לא קורה. האמירה הפכה להיות אמירה סתמית כי אחרי ההיתר הזה הדבר מותר בכל מקום כי הארץ כולה היא ארץ קדושה ובכל פינה יש אתר ארכיאולוגי שיוכלו להגדיר אותו כקדוש".

מתוך תפיסה כזו ניתן לראות קבוצות רבות שמגיעות למצדה ללא מדריכים רשמיים ומאושרים. "הם גם ממשיכים ממצדה לאילת שאותה לא ניתן להגדיר כמקום קדוש".

באשר לרוח המסרים שמועברים בסיורים הבלתי מפוקחים מספר פלד: "אי אפשר לעשות הכללות, אבל מהעדויות שאנחנו מקבלים – אנחנו לא מבינים את כל השפות – הגישה כלפי מדינת ישראל היא בהכללה לא גישה אוהדת. הם מגיעים טעונים במסרים שהם שומעים במדינות שלהם, ואנחנו יודעים איך הדברים נראים שם. הבעיה היא שכאשר אין מישהו מאצלנו שהוא מדריך מקצועי על ההיסטוריה והגיאוגרפיה, אין מי שיאזן אותם והם ימשיכו באותם מסרים בעייתיים".

"בכל נושא הסכסוך הישראלי-ערבי יש לנו בעיה קשה מאוד. לצד הערבי יש הצלחה רבה מאוד בהחדרת מסרים. הם מקבלים במה נרחבת במערב אירופה ושם הבעיה קשה במיוחד. שם יש גם מדיניות של השתקה בתקשורת וכל מה שמוצג מוצג באופן לא הוגן ולא אובייקטיבי. אנחנו שומעים את הדברים ויש לנו ויכוחים עם המיטען שאתו הם מגיעים וטענות שאנחנו שדדנו וגזלנו, מעבר לבורות".

למסרים שכאלה מוסיף פלד כי בין השאר נשמעות אמירות שמחייבות איזון וייצוג של מדינת ישראל מול תיירים המושפעים ממסרים בעייתיים כדוגמת אותה פרופסורית שציינה בפניו שישראל נמצאת במקום ה-51 בטבלת החינוך כשקמרון לפניה, ונדרשה הייתה במקום תשובה כתשובתו שלו: 'מה כבר קמרון תרמה לעולם עם כל המקום ה-50 שלה? על מה מדובר בכלל?'. לדבריו מורי דרך המייצגים את האינטרסים של ישראל נצרכים מאוד מול גל שטיפת המוח בעולם, וביטול החובה להיעזר בשירותיהם יפגע קשות בהסברה הישראלית. "צריך להציג את העובדות והאינטרסים של ישראל מול התיירים. מישהו צריך לאזן את התמונה".

עוד הוא מציין את פעילות ארגוני ה-BDS ש"מארגנים את הסיורים לעצמם עם מורי דרך שתומכים בעמדותיהם. מורי הדרך נמצאים בחוד החנית של ההסברה ופתאום אומרים להם שלא צריכים אותם".

באשר להצעת החוק החדשה ומה שהיא באה לתקן קובע פלד כי בפועל "הצעת החוק החדשה לא מתקנת שום דבר". לטעמו "החוק הישן באופן יחסי הוא עדיין מהודק מספיק כדי לאפשר מלחמה בתופעות האלה". בהקשר זה הוא מציין כי "יש מחלקת אכיפה במשרד התיירות ובראשה עומדת אישה מסורה שפועלת ככל יכולתה כדי לבלום את התופעה. הבעיה היא דרגי היועצים המשפטיים: הקנסות שמשרד התיירות נותן לא נאכפים בהרבה מקרים ויועמ"שים מעדיפים לעשות שימוע לחברות סוררות ולוותר להם".

החוק החדש כולל בתוכו החמרת ענישה, מספר פלד. "לתוך החוק הזה מכניסים החמרה בקנסות. במקום 3000 שקלים על הדרכה לא חוקית, העונש יהיה 9000, ולחברות הדבר יעלה 15,000 שקלים".

פלד מוסיף לדבריו ומציין את חשיבות תיירות הפנים: "למה שלתייר ישראלי לא תגיע הדרכה מקצועית? למה שלא ידע אם מדובר באדם שמחזיק בתעודת יושר? כשייפרצו הסכרים השוק יוצף באנשים שמיעוטם טובים למרות שאין להם הסמכה, אבל מצד שני נקבל במרבית המקרים אנשים ללא ניסיון וידע, לא מכירים את כל המסלולים, אין להם רגישות לקשישים וכו'".

באשר להצעת החוק החדשה מודה פלד כי נוסחה המלא עדיין אינו מונח בפניו, אך ניתן להבין את השינויים המתוכננים מהצהרות הפקידות במשרד התיירות, ועל פי הצהרות אלה "הכוונה היא לבטל את הצורך במדריכי תיירים בתיירות הפנים".

מדבריו של פלד ניתן לשמוע רמז לכך שלהערכתו שר התיירות, יריב לוין, מתנגד למציאות שבה מדריכי תיירים מכפישי ישראל יקבלו חופש פעולה ללא בקרה, אך מאחר ומשרד ראש הממשלה העביר בקשה למשרדי הממשלה לבטל רגולציות ולאפשר שירותים ללא ביורוקרטיה, נאלץ השר לקבל גם את השינוי הזה כחלק מהשינוי הכולל. "הוחלט ש-15 משרדים צריכים לבטל רגולציות וגם משרד התיירות הוצרך לכך, קיצר קורס מורי דרך, לצמצם תכנים ועוד. אלו שינויים מבורכים, אבל לגבי צמצום הגדרת מורי הדרך נראה שהכוונה היא לביטול מוחלט של רישיון מורי הדרך ויתכן שהשר לוין פשוט מחויב מבחינת הביצוע לבצע את מה שמורים לו במשרד ראש הממשלה. אני מבין אותו, אבל זה פוגע במדינה בסופו של דבר".