בשבע מהדורה דיגיטלית

ועדת הפסל

פרשת ברט קבאנו לא יכולה להתרחש בישראל, למזלנו, כי אנחנו לא ארצות הברית. אנחנו מדינה בהשגחת הבג"ץ

דביר שרייבר , ג' בחשון תשע"ט

מדינה נחשלת שעדיין מעניקה לנבחרי הציבור את הכוח להחליט. העדות של קבאנו
מדינה נחשלת שעדיין מעניקה לנבחרי הציבור את הכוח להחליט. העדות של קבאנו
צילום: POOL New, רויטרס

"שלום אדוני, ברוך הבא לוועדה הזמנית לאישור מינויים בשירות הציבורי".

"זמנית? למה זמנית?"

"כי תוך יומיים-שלושה יעלו על זה שמישהו מאיתנו עבד, עבר או נשם פעם ליד ראש הממשלה, ואז בג"ץ יפסול אותו".

"את ראש הממשלה?"

"הלוואי. לאיזה תפקיד אתה מיועד?"

"ראש הממשלה רוצה למנות אותי ל..."

"חבל, לצערנו אנחנו נאלצים לפסול אותך".

"מה? למה?"

"כי אנחנו שומרי הסף, תפקידנו לסכל את המזימות הנכלוליות של הפוליטיקאים".

"אני לא מבין. אתם לא מוניתם על ידי הממשלה?"

"הממשלה לא מוסמכת למנות, רק להמליץ".

"אז מי ממנה?"

"בג"ץ".

"סבבה, הבנתי. אני אנסח את זה מחדש: אומנם ראש הממשלה רוצה למנות אותי, אבל הוא עושה את זה מחוסר ברירה אחרי שפסלתם לו את כל המועמדים האחרים".

"או! עכשיו אתה מדבר! בוא נתחיל את הריאיון מההתחלה".

"מעולה".

"באיזה גיל התחלת להטריד?"

"סליחה?"

"בוא, תחסוך לוועדה את זמנה היקר. הרי שתי דקות אחרי שנאשר – אם נאשר – את המועמדות שלך, תצוץ מישהי שתדרוש לפסול אותך כי משכת לה בצמה בגן דליה".

"אני הייתי בגן שולה".

"זאת מילה שלך מול מילה שלה".

"של דליה?"

"אני במקומך לא הייתי מתבדח. אל תשכח שאתה בחזקת אשם עד שתוכח חפותך, אם בכלל".

"למה, כי אני מינוי מטעם ראש הממשלה?"

"כי אתה גבר לבן פריבילגי, זה למה. על ברט קבאנו שמעת?"

"נו כן, המועמד של טראמפ לבית המשפט העליון בארצות הברית".

"שאנס נערה כשהוא היה בן 16".

"הוא לא אנס אותה, אפילו היא לא טענה את זה".

"היא הרגישה מאוימת".

"הוא טען שהוא בכלל לא היה שם".

"זה לא משנה מה הוא טוען. הוא גבר פריבילגי, ויותר גרוע – מועמד של טראמפ".

"אוקיי, אבל אני לא מועמד של טראמפ ואף אחת לא התלוננה שהטרדתי אותה".

"עוד לא".

"ונגיד שתבוא מישהי שתגיד שמשכתי לה בצמה. ונניח שזה נכון. נראה לכם הגיוני לפסול אותי בגלל משהו שעשיתי כשהייתי בן חמש?"

"תפקידנו לפסול, לא לחפש היגיון".

"אבל ככה אנשים מוכשרים לא יהיו מוכנים למלא תפקידים למען הציבור".

"הכישרון לא קובע".

"אז מה קובע?"

"בג"ץ".

"את ברט קבאנו אישרו בסוף".

"כי ארצות הברית היא מדינה נחשלת שעדיין מעניקה לנבחרי הציבור את הכוח להחליט. אנחנו דמוקרטיה אמיתית, לנו יש ועדת מינויים בהשגחת הבג"ץ, ללא יכולת השפעה של המונים ניאנדרטליים".

"טוב... אז מה עושים?"

"יש לך שתי אפשרויות. האחת, לצאת בהצהרה פומבית שאתה רואה את עצמך כשומר סף שתפקידו להגן על העולם מפני הפטריארכיה הניאו-פאשיסטית ואיילת שקד".

"ומה האפשרות השנייה?"

"שתיקח אחריות ותפסול את עצמך לפני שתהפוך לקבאנו. קבענו?"

"תקשיבו, אתם מובילים פה קו מאוד מסוכן".

"אתה פסול".

"למה?"

"כי דרכת על הקו. עכשיו צא בבקשה, יש לנו המון עבודה. אנחנו עוד צריכים להספיק לפסול שלושה מנכ"לים, שני מפכ"לים ולפחות רמטכ"ל אחד".

מילה זאת מילה

ליברמן: המציאות הזאת בלתי נסבלת. אם אני שר ביטחון, תוך 48 שעות צה"ל מוחק את הכפר של המחבל, היישוב ברקן מכפיל את עצמו והנייה מת.

אני: אבל אביגדור, אתה שר הביטחון.

ליברמן: כמו שאמרתי, המציאות בלתי נסבלת.

כיפה אדומה בחולון

אם אתם גרים בחולון, או אם אתם סתם מחוברים לאינטרנט, אולי יצא לכם לראות את סרטון הבחירות של אילן גזית, המועמד לראשות העיר מטעם יש עתיד.

"תושבי חולון שלום, אני אילן גזית", מציג את עצמו גזית למצלמה, זאת אומרת לציבור, "יום הבחירות הקרוב ב‑30.10 הוא יום שבתון. אתם (כאן מופיע בפינה הימנית של המסך ציור צבעוני של ילד עם גלשן) קרוב לוודאי תיהנו מיום חופש. אבל הם (בפינה השמאלית של המסך מופיעה תמונה בשחור-לבן של צעירים חרדים, ברקע שומעים צפצוף צורמני) – ילכו להצביע. אתם ביום הבחירות אולי תלכו לים (בפינה הימנית – ציור של אבא-אמא ושני ילדים על החוף), אבל הם (בפינה השמאלית – התמונה של החרדים בשחור-לבן בליווי באזר) – ילכו להצביע. ביום הבחירות אולי תיהנו מפיקניק ותעשו על האש (ציור צבעוני של אנשים בפארק מלבלב), אבל הם (שחור-לבן, באזר) – ילכו להצביע".

וככה זה נמשך הלאה: "אתם" בצבעים ססגוניים על רקע מוזיקה קלילה, "הם" בשחור-לבן ופסקול מאיים. "להם", מזהיר המועמד גזית על רקע תמונת החרדים המפחידים, "יש כבר חמישה נציגים במועצה היוצאת (אוי געוואלד) ומן הסתם יהיו הרבה יותר אם לא נתעורר. אנחנו, יש עתיד, נהיה הקול השפוי שלכם ונשמור על חולון".

ממש כיפה אדומה בגרסה חולונית, שלא לומר חולנית. "אתם" הילדה התמימה שרק רוצה לחיות בשקט, "הם" הזאב הרע שרוצה לטרוף אתכם, "אנחנו" הצייד השפוי שיציל את העיר. שפוי היא מילה שאני אוהב במיוחד, כי למה לנהל דו-שיח, למה להתאמץ לחיות ביחד, כשאפשר פשוט לומר ש"הם" הזויים ו"אנחנו" שפויים, ועוד לעשות מזה סרטון מגניב כדי להשתלט על העיר. סליחה, "הם" משתלטים. "אנחנו" בעלי הבית.

אחלה סרטון, אילן גזית ויש עתיד. ננצור אותו עמוק בליבנו בפעם הבאה שיאיר לפיד יזדעזע מהפלגנות של נתניהו והערבים שנוהרים לקלפיות.

לתגובות: dvirshrayber@gmail.com