חברי קהילת פלשמורה מאתיופיה, בגונדר
חברי קהילת פלשמורה מאתיופיה, בגונדרצילום: מרים אלסטר, פלאש 90

"הממשלה מדברת בשני קולות. האחד מדבר על שימור הזהות היהודית והצורך בחוק הלאום, בזמן שבפועל היא מביאה לכאן אנשים שאין להם שום נגיעה ליהדות. בהחלטה האחרונה הממשלה מביאה לכאן נוצרים שפוגעים בזהות היהודית של המדינה, והכול מאינטרסים פוליטיים. לצערי הבית היהודי, ש"ס ויהדות התורה נפלו בפח הזה", כך אומר איינאו פרדה סנבטו, עיתונאי ופובלציסט, שעלה לארץ מאתיופיה לפני 27 שנים. "לצערנו צבע העור שלנו מפחיד את נתניהו ואת השרים. נפגשתי עם שר בכיר שאמר לי 'אני מפחד להתנגד להחלטה, יגידו שאני גזעני'". ההחלטה שסנבטו מדבר עליה התקבלה בתחילת השבוע בממשלה, ולפיה בשנה הקרובה יובאו לישראל כאלף מתוך 8,000 אזרחים אתיופים אשר ממתינים להיכנס ארץ במחנות בגונדר ובאדיס אבבה.

מההחלטה הזאת של הממשלה, איש אינו מרוצה. המצדדים בהבאת הממתינים לעלייה חושבים שזה מעט מדי ובאיחור רב. המתנגדים, כמו סנבטו, מרגישים שיש כאן פגיעה עמוקה בציבור. "נתניהו מבזה אותנו ומזלזל בנו. הוא אמר בטקס הזיכרון לנספים בדרך מסודן לישראל 'אני מעלה את שארית יהודי אתיופיה', זה כמו שהוא יגיד, במחילה מכבוד השואה, 'אני מעלה את כל מי שסייע לנאצים'. לקרוא לנוצרים האלה יהודים, זה מבזה את היהדות שלנו שמסרנו עליה את הנפש כל השנים. הציונות הדתית, שחטאה כלפינו בתחילת הדרך, מנסה לתקן בצורה יסודית, אבל מקלקלת כשהיא תומכת בהחלטה הזאת".

השיח על העלאת הממתינים לעלייה מורכב ורגיש. אפילו הסמנטיקה מעוררת רגשות עזים. אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בישראל בנויה מכמה מעגלים. המעגל הראשון הוא ביתא ישראל, יהודים ששמרו על יהדותם תוך חירוף נפש במשך דורות, ועלו ארצה במבצע משה ובמבצע שלמה. המעגל השני הוא הפלאשמורה - ויש שנפגעים מהכינוי הזה - צאצאי יהודים מצד אמם שהתנצרו במהלך 150‑200 השנים האחרונות, בגלל הקושי לשמור על היהדות. אלו הועלו לארץ במהלך השנים שאחר כך ועברו גיור. המעגל השלישי הוא של הממתינים לעלייה היום, שהם קרובים של מי שעלה לישראל ואמורה להיות להם זיקה ליהדות מצד האב. סנבטו טוען כי "אלה נוצרים במסווה של פלשמורה", ולעומת זאת פעילי העלייה טוענים כי "הם קרובים של יהודים מדרגה ראשונה".

תקדים בעייתי

כבר לפני שמונה שנים החליטה ממשלת ישראל להעלות את יתרת בני הפלשמורה. במסמך שעליו חתמו הרב ולדמן וח"כ אברהם נגוסה נאמר כי לאחר העלאת 7,486 האנשים המדוברים, לא יהיו יותר מחנות המתנה, ולא תהיה יותר דרישה לעלייה מאורגנת. אגב, זו הייתה הפעם השנייה שבה דובר על העלאת אחרוני העולים מהתפוצה הזאת. כך או כך, בקיץ 2013 הכריזה העיתונות בחגיגיות על הטיסה האחרונה שהביאה לישראל 450 עולים. ואולם, למרות האמור, הפעילות המשיכה. עוד ועוד אנשים ממשיכים להגיע למחנות האלה. הדרישה להביא אותם לארץ היא על רקע הומניטרי, כלומר איחוד משפחות. הטענה היא שאנשים עלו כפלשמורה לפני שנים, ומאחור נותרו הורים מבוגרים או אחים. מניע נוסף הוא המצב הכלכלי הקשה שם, והסיוע שמקבלים עולי אתיופיה בארץ.

לדעתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לסוגיה עשויה להיות השפעה על אוכלוסיות נוספות. בחוות דעת שהציג לשרים קבע כי איחוד משפחות שכזה מחדד את השוני בין האוכלוסייה הזאת ובין "זרים שנכנסים לישראל לצורך איחוד משפחות עם ישראלים, וגדל הקושי המשפטי להצדיקו". מנדלבליט לא קבע כי יש בעיה משפטית עם העלאת הממתינים, אולם טען כי יש לדבר ההשלכה המשפטית על קרובי יהודים מתפוצות אחרות או זרים. יש שפירשו את המושג "זרים" כפלשתינים המבקשים להתאחד עם בני משפחותיהם ערביי ישראל. מכיוון אחר היועמ"שית של משרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית ברנע פרגו, כתבה כי המגיעים לארץ מאתיופיה ואינם זכאי חוק השבות מקבלים תנאים מועדפים. לדבריה הדבר עלול להוות תקדים. "ככל שמתרבות החלטות בעניין כניסתם לישראל של בני הקהילות מאתיופיה, בין השאר מטעמים הומניטריים... עשוי להתחדד השוני בין היחס כלפי קבוצה זו לבין קבוצות אחרות המקבלות מעמד בישראל מטעמים הומניטריים", למשל מבקשי מקלט.

סנבטו אומר שטענת איחוד המשפחות היא אחיזת עיניים. הוא מצטט מספרו של אורי קונפורטי, שליח הסוכנות היהודית באתיופיה בשנים 2004‑2008. קונפורטי הביא דוגמאות למשפחות שמבקשות לעלות: "למישהי היו ארבעה ילדים, כל אחד מאבא אחר. כשהגיעה למחנה הוכיחו שהיא מזרע ישראל וזכאית להיכנס לארץ. היא הכירה נוצרי, הם נישאו, והוא עלה איתה לישראל. עכשיו היא רוצה להעלות ארצה את הילדים הנוצרים מנישואיו הקודמים של בעלה, וגם כל אחד מילדיה מבקש שיעלו את אבא שלו לארץ, ואת האחים שלו מהאבות ההם". אם אחד מהילדים הוא גם חייל, שזועק 'אני רוצה את אבא', זה מצטלם טוב ונוגע בלב של כולם".

"אין חיה כזאת, אין דבר כזה, אנשים מבלבלים את המוח", אומר גבי וורקו על המקרים שמתאר קונפורטי בספרו. "אני מכיר אישה שגרה בחדרה. היא עלתה לכאן ב‑98', אחרי שהתחתנה עם יהודי והתגיירה כאן. יש לה בן מהנישואים הקודמים שלה, ומ‑98' לא מקבלים את הבקשה שלה להביא אותו ארצה. מה שמתאר קונפורטי הוא לא נכון".

וורקו הוא יו"ר ועד המאבק לעליית יהודי אתיופיה, וגם עוזרו של ח"כ נגוסה. הח"כ עצמו נמצא בחו"ל ולא הצלחנו לשוחח איתו, למרות שהוא המחולל והמנוע של כל העלייה הזאת. וורקו, שעלה בעצמו לפני 25 שנה מאתיופיה, מאשים את מדינת ישראל בגזענות. "יש כמעט 500 אלף לא יהודים שעלו מאירופה. אף אחד לא מדבר על זה. אלה אנשים שלא מוכנים לעבור גיור, אפילו ברית מילה הם לא עושים, אבל ממשיכים להביא אותם ולא שואלים שאלות. אנחנו פשוט בצבע הלא נכון. אם הטענה הייתה קשורה ליהדות, מי אני שאדבר על זה. אבל זה לא המצב. וכשיש כל כך הרבה עולים לא יהודים, 8,000 איש, זה מה שמפריע?".

העולים ממדינות אחרות, גם אם לא יהודים, הם זכאי חוק השבות. כאן מדובר על אנשים שצריך בשבילם אישור מיוחד, חוק כניסה. הם לא זכאים.

"לפני חצי שנה הגיעו נציגי משרד הפנים למחנות ועשו פילוח של הממתינים. הם אמרו של‑80 אחוזים מהם יש קרובים מדרגה ראשונה, אחים, אחיות אבא או אמא בישראל. גם ליהודי אתיופיה לקח הרבה שנים עד שאישרו להביא אותם לארץ, וגם אז אחרי כל התלאות וההתערבות של הרב עובדיה, עדיין יש מחלוקות".

הבעיה במבקשי העלייה ממוצא אתיופי, היא שמכיוון שאין באתיופיה רישום אוכלוסין, חוק השבות, שהולך בדרך כלל לפי רישומי האוכלוסייה במדינת המוצא, לא יכול לתפוס. הידע באשר לשאלה מי הוא יהודי נמצא אצל הקייסים, חכמי העדה, ואולי גם אצל השכנים הנוצרים, משום שהיהודים והנוצרים לא חיו ביחד. "האנשים האלה שמרו על היהדות שלהם", דוחה וורקו את הטענות של סנבטו, "רק עכשיו, במחנות המעבר הם התחילו להתחתן עם נוצרים".

איפה הדברים עומדים היום?

"שר הפנים דרעי צריך ליישם את החלטת הממשלה. עד היום הוא גרר רגליים וגרם סבל מיותר. יש כאלה שחושבים שהאנשים יחזרו לכפרים שלהם, אבל הם כבר עזבו, והשכנים הנוצרים שרפו להם את הבתים. אנשים לא ייעלמו ולא יתאדו, הבעיה הזאת תמשיך להתקיים". וורקו מציע "שיעלו 8,000 איש וזהו. יסגרו את הסיפור ויסגרו את המחנות. אנחנו מדברים על אנשים שמחכים במחנות 18 שנה. זה סבל נוראי. לא הגיוני שמחפשים בכל העולם אנשים שיעלו לארץ, אבל כאן לא מסכימים להביא אותם. כנראה שלא רוצים יותר מדי שחורים".

תמיד זה 8,000 איש

אביה ריש, כתבת תוכן באתר ערוץ 20, ערכה תחקיר מקיף על הנושא במשך שנתיים וחצי. לדבריה, חלק משמעותי מאוד בפאזל, והוא הגיור, בכלל לא יתרחש. "אחרי החלטות הממשלה האחרונות, שקשורות לעלייה הזאת, הודיע הרב יצחק יוסף שהרבנות לא תסכים לגייר אותם כי מדובר בגיור מותנה, גיור על מנת לקבל אזרחות, ולכן הוא לא תופס". ריש פורשת יריעה רחבה של הארגונים שעומדים מאחורי העלייה הנוכחית, וטביעת האצבע של הקרן החדשה נמצאת גם כאן. אחד המממנים העיקריים הוא ארגון יהודי צפון אמריקני.

קונפורטי אמר לריש כי "או שאותם יהודים הם תמימים וחושבים שבגלל שכולם חלמו כל השנים על ירושלים, הם ממשיכים לחלום, או בגלל הזעקה ההומניטרית, הם ממשיכים לממן את המחנות ואת העולים". אופציה אחרת, שבה קונפורטי נוטה יותר להאמין, היא ש"הארגון יושב על משכורות גדולות, יהודי צפון אמריקה רוצים להמשיך לתרום וכך הארגון ממשיך לפעול".

ריש מצביעה על נקודה נוספת: "צריך לשים לב שלמרות שמעלים עוד ועוד אנשים, המספר 8,000 אף פעם לא משתנה. זו פשוט יכולת התפוסה במחנות האלה". כבר ב‑2008 נכתב בדו"ח המבקר כי לעלייה הזאת לא יהיה סוף. הרי לכל אדם יש קרובים ולהם קרובי משפחה. "הדבר יאפשר להעלות לארץ אלפים ואף עשרות לאפים מבני הפלשמורה וקרובי משפחותיהם הנוצרים". זה, כנראה, מה שאנחנו רואים היום.

"ראש הממשלה הוא גאון, אבל מניח שהקהילה האתיופית טיפשה", אומר הרב שרון שלום, רב קהילת קדושי ישראל בקריית גת, מרצה בקריה האקדמית אונו ובאוניברסיטת בר אילן. "הוא פועל בשיטה של הפרד ומשול. הוא רוצה שקט תעשייתי. מה פתאום עכשיו הוא נזכר להעלות אלף איש?". לדברי הרב שלום, מדובר בתגובה לתחושות הקשות שעברו בני הקהילה אחרי הסיפור של הרב הבלין בקריית גת, שאסר על נשים ממוצא אתיופי לבשל בקייטרינג. "זה היה חודש לא קל לקהילה האתיופית, זה פגע בתחושת השייכות לחברה הישראלית. אני שומע את הכאב והבכי של הצעירים בקהילה". לדברי הרב שלום, נציגי העדה אמרו לנתניהו "תעשה משהו", אז הוא החליט לעשות, אבל בדרך שלו. "הממשלה יודעת שבעניין הזה האתיופים חלוקים. הוא זורק פצצה ואז יש לו שקט תעשייתי. ככה הוא ממסמס את העניין של יקבי ברקן. את כל הנושא של הסדרת מעמד היהדות של עולי אתיופיה, מה שכבר תקוע 30 שנה, הוא לא מסדיר".

לדברי הרב שלום, יש כאן פטרנליזם. "הממשלה מחליטה דרך הנציגים שלה את מי מביאים, אבל מי שיודע מי יהודי ומי לא, זה אנחנו. בקהילה, גם אלה שבעד וגם אלה שנגד, רוצים שיעלו לכאן האנשים הנכונים. אתם, הלבנים, שמים מומחים גדולים לנושא, אתם חושבים שאתם יודעים הכול, אבל אתם מעלים את האנשים הלא נכונים". הרב שלום מציע לטפל בכל הנושא באופן אחר: "להקים ועדה עם נציג של הרבנות הראשית, נציגיה הרוחניים של קהילת ביתא ישראל, הפלשמורה ונציגי הסוכנות. הוועדה תדון ותחליט החלטות פרטניות. היא תביא את מי שצריך".