המטרה: לקבע את רעיון שתי המדינות כפתרון היחיד. כנס המכון למחקרי ביטחון לאומי
המטרה: לקבע את רעיון שתי המדינות כפתרון היחיד. כנס המכון למחקרי ביטחון לאומיצילום: חן גלילי

המכון למחקרי ביטחון לאומי הציג השבוע תוכנית מדינית חדשה תחת הכותרת "המתווה האסטרטגי לזירה הישראלית-פלשתינית".

בכנס מרשים הוצג המסמך שמטרתו המרכזית היא קודם כול לבצר את פתרון שתי המדינות כאפשרות היחידה שתהיה על השולחן, ולהוריד מסדר היום את אפשרות הקיום של מדינה אחת בין הים לירדן.

זו תוכנית שקוראת למעשה למהלך חד צדדי ביוזמה של ישראל, שבו אומנם תישמר השליטה הביטחונית של ישראל ממערב לירדן, אבל המדינה תייבש תקציבית יישובים שאינם בגושי ההתיישבות, ותמנע את התרחבותם. המהלך כולל גם מסירת שטחים (בעיקר שטחי C) לידי הפלשתינים, כדי לאפשר להם מעבר חופשי בשטח הפלשתיני בלי שיצטרכו לעבור במחסומים.

על פניו עוד תוכנית מהצד השמאלי של המפה, אבל העניין הוא שהתוכנית הזאת, בהסתייגויות כאלה ואחרות, מזכירה מאוד את מדיניותו של בנימין נתניהו לאורך הקדנציה הנוכחית. אולי אפילו יותר מדי. גם הממשל האמריקני לא יתנגד לכך. יש סבירות לא רעה שגם מדינות ערב המתונות, עד כמה שהן מעורבות בעניין, יתמכו ברעיון.

בעיה מרכזית אחת אופפת את התוכנית: הראשונה היא הביקורת החדה, לא רק מימין אלא גם מהמרכז (יאיר לפיד) ומשמאל (ציפי לבני, באופן רפה יחסית), על העובדה שמדובר בפתרון חד צדדי. כולנו יודעים איך נגמרים מהלכים חד צדדיים מבחינה ביטחונית, ועד כמה המציאות והעבר הוכיחו שכדאי לא לנהוג כך בעתיד. הסיכויים להצליח ליישם תוכנית משמעותית כשהפלשתינים עלולים להתנגד, ולא רק באופן מילולי או דיפלומטי, הם בין נמוכים ללא קיימים.

נקודת האור היא שלמרות שבמכון קיוו שהשמאל יאמץ את התוכנית לחיקו, זה עוד לא קרה. אבל אם זה יקרה, אנשי הימין צריכים להיות מודאגים. אנשי השמאל-מרכז שיאמצו תוכנית כזאת עלולים לשבת בממשלה הבאה של נתניהו, שכפי שכבר הדגשנו, התוכנית די מתאימה למידותיו.

גם יאיר לפיד, כהרגלו, לא היה נחרץ. הוא הסביר את הבעיות, אבל גם הסביר את הצדדים החיוביים. תחשבו על הממשלה הבאה: לפיד כנראה יהיה בה, ובקונסטלציה מסוימת גם לבני עלולה להיות שם. ויתורים חד-צדדיים עלולים להיות לגיטימיים בהינף יד. חומר למחשבה.

גם להיילי יש תחליף

במערכת המדינית והפוליטית הישראלית גמרו השבוע את ההלל על ניקי היילי, שהודיעה על התפטרותה מתפקיד שגרירת ארצות הברית באו"ם. אי אפשר להפחית ממשמעות השינוי המחשבתי שנעשה באו"ם בתקופה שבה כיהנה היילי. היא זו שיעצה לנשיא טראמפ לעזוב את אונסק"ו ואת מועצת זכויות האדם. היא זו שיעצה לטראמפ שכאשר דעתו לא נשמעת באו"ם, אפשר בהחלט להפסיק להיות פוליטיקלי קורקט ולאיים בהפחתת תקציבים לארגון.

והעיקר, היילי הייתה ידידת אמת של ישראל. כזאת שיכולה לזרוק הערה במסדרון לנציג או שגריר כזה או אחר בגלל יוזמה אנטי ישראלית או הצבעה מיותרת. כזו שנרתמת למען העמדה הישראלית ומגייסת את כל כוחה הדיפלומטי של ארצות הברית באו"ם לשם כך. זה היה ניכר במועצת הביטחון, שבתקופת כהונת ארצות הברית כיושבת הראש שלה, הפכה את סדר יומה לחלוטין – לראשונה היא התמקדה בבעיות בסוריה ובאיראן ופחת בה העיסוק בישראל. זה היה ניכר בסיכול יוזמות שונות ומשונות באו"ם, כולל היוזמה האחרונה שניסו להוביל חברי הכנסת של הרשימה המשותפת נגד חוק הלאום.

אף שאין להפחית בחשיבותה של היילי, אני נוטה לאמץ את דבריו של יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, שאמר השבוע כי עזיבתה של היילי עצובה אך אינה מדאיגה. השגרירה אומנם עוזבת את התפקיד, אבל יש להניח שאם מדיניות הממשל היא פרו ישראלית מובהקת, גם המחליף או המחליפה שלה בתפקיד ימשיכו לנהוג באותו אופן.

האם מי שיבוא במקום היילי יהיה נחרץ, אמיץ וחזק כמוה? ימים יגידו. במערכת המדינית שלנו לא מודאגים במיוחד. כמובן, יש תקוות שיהיה זה מישהו שימשיך את אותו קו, באותה עוצמה בדיוק, אבל כל שגריר שיישם את מדיניות הממשל כלפי ישראל יסייע בהמשך המגמה. אגב, זה יכול להיות מעניין, מכיוון שמעט אחרי עזיבתה של היילי ימונה גם שגריר ישראלי חדש באו"ם. זמן טוב לנסח אסטרטגיות משותפות בין שגרירים חדשים.

שתיקה כהודעה על בחירות

נדמה שלמרות שראש הממשלה התחמק השבוע באופן ברור מלתת תשובה בנושא הקדמת הבחירות, הפור כבר נפל. באירוע שבו הכריז על שמו של נגיד בנק ישראל החדש, עשה נתניהו את מה שנתפס אולי כהכרזת בחירות יותר מכל הכרזה אחרת – הוא פתח את האירוע לשאלות. בכל תקופת הממשלה האחרונה, מעט מאוד פעמים איפשר נתניהו שאלות של עיתונאים, בוודאי שלא בצורה ספונטנית. השבוע הוא לא רק איפשר מבול של שאלות, אלא גם הודיע לעיתונאים להתקשר למערכות ולהביא עוד ועוד שאלות.

"הקואליציה עושה מאמץ לפתור את בעיית הגיוס וסוגיות אחרות", אמר נתניהו לעיתונאים, "המאמץ הזה יימשך. אם נמצא דרך, נשמח להמשיך עד סוף השנה. אם לא - ניאלץ ללכת לבחירות". בשפתו של נתניהו: החלק הראשון לא נכון, והחלק השני, בלי האילוצים, לא יהיה.

נתניהו לא עושה שום מאמץ לפתור את בעיית הגיוס. מישיבת ראשי סיעות הקואליציה שהתקיימה ביום ראשון נעדרו באופן מופגן שני האחראים למשבר – סגן השר יעקב ליצמן מחד ושר הביטחון אביגדור ליברמן מאידך. ראשי מפלגות אחרות ניסו להעלות הצעות שונות ומשונות לפתרון המשבר ולהותרת הממשלה על כנה. בדרך כלל כשנתניהו חדור רוח לחימה לשמור על הקואליציה, הוא מורה לבדוק את האפשרויות, נותן לוחות זמנים ומאפשר לבדוק פתרונות ריאליים. בישיבה הזאת זה לא קרה. נתניהו שמע עוד ועוד רעיונות, גם מראשי מפלגות חרדיות, לפתרון המשבר ולפשרה. כמה מיושבי הישיבה ראו את ראש הממשלה שאנן מול בעיות העומדות לפתחה של הממשלה, ואמרו אחריה כי המסר של מדיניות השב ואל תעשה של נתניהו הוא אחד: הולכים לבחירות. אי אפשר להגיד שהם הופתעו, אבל כל היושבים בחדר באמת ובתמים האמינו לנתניהו בשנים האחרונות, כשאמר שוב ושוב שהוא שואף שממשלתו הנוכחית תוציא את ימיה, ואף פעל לשם כך ללא לאות.

לפחות שלושה שרים ששוחחנו עמם השבוע אמרו כי בחירות בתוך ארבעה או חמישה חודשים הן עובדה מוגמרת, והודו כי רגע אחרי הבחירות לרשויות המקומיות יחלו מפלגותיהם במרתון הכנות לקראת בחירות מוקדמות. אכן השאלה שהסתמנה השבוע היא לא אם, אלא מתי. נתניהו ימתין לפחות עד לאחר הבחירות לרשויות המקומיות שיתקיימו בסוף החודש. הערכה נוספת היא שראש הממשלה התיר את הפלונטר בוועדת המינויים בשירות הציבורי, כדי להביא למינוי רמטכ"ל ומפכ"ל חדשים עוד לפני שיכריז על הקדמת הבחירות.

בכיר בקואליציה הסביר ל'בשבע' שמערכת הבחירות הבאה תהיה מעט שונה. "הבחירות הבאות כמעט שלא יהיו על ראשות הממשלה, כי די ברור מי יהיה ראש הממשלה הבא. הן בעיקר סביב זהות השותפות העיקריות והגדולות בממשלה הזאת". הקרב יהיה לא פשוט. בבית היהודי יחדדו את המסרים כדי לשתות בחזרה את המנדטים שנתניהו לקח ביממות האחרונות שלפני הבחירות הקודמות. ביש עתיד, שמסתמנת כמפלגה השנייה בגודלה, ינסו להפסיק את מדיניות התאמת המסרים לכל אירוע ולייצר אג'נדה ברורה וחד משמעית. במצב הנוכחי קשה לחזות מה יעשו במחנה הציוני.

נתניהו עומד להיתקל בסיטואציה שכבר היה בה. יש עתיד, ככל הנראה, תגיע למעמד שיקבע איך תיראה הממשלה, והיא תהיה כנראה פחות ימנית מהממשלה הנוכחית. במפלגות המזוהות יותר עם הימין בונים על הבידול. כשברור מי ראש הממשלה, אפשר לנסות להציג באופן ברור איך מפלגה ספציפית תוכל לשנות או לעמוד על דברים שמפלגת השלטון, קרי הליכוד, לא תעשה. האם הממשלה הבאה תהיה טובה יותר להתיישבות? לצורכי הביטחון? לחיזוק הלאום היהודי? ספק גדול. הפעם הבוחר הימני יצטרך לקחת הרבה יותר אחריות כדי שתורכב כאן ממשלה שתמשיך את הקו של קודמתה ואף תחדד אותו.

המרכז תוסס, אבל יאשר

ביום ראשון יתכנס מרכז מפלגת הבית היהודי וידון בכמה שינויים בחוקה, שעליהם סיפרנו כאן בשבועות האחרונים. אחד מהם מאפשר ליו"ר המפלגה, השר נפתלי בנט, לבצע שריון נוסף בעשירייה הראשונה, ואחרים מגדילים את כוחו בתוך המפלגה. בין חברי המרכז הייתה אומנם תסיסה משמעותית, אבל זה לא ימנע מהשינויים הללו לקבל את אישורם.

אנשיו של בנט, בניסיון להרגיע את הביקורת, מסבירים שאומנם מזכירות המפלגה (בשליחותו של היו"ר כמובן) מובילה מהלך שיוסיף לבנט עוד שריון, אבל כלל לא בטוח שבסופו של דבר ייעשה שימוש בשריון הזה. לתהייה מדוע אם כן נדרש בכלל שריון נוסף, הם עונים כי אפשר להסתכל על מפלגות אחרות שבהן היו"ר דורש שריונים. מפלגת העבודה, למשל, מלאה בשריונים. "אצלנו מדובר בשני שריונים בעשירייה הראשונה ועוד אחד בשנייה, זה בגדר הסביר והמקובל", אומרים בסביבת היו"ר.

בנט עצמו חושב שההצעות שיובאו לאישור המרכז הן סבירות ביותר. "בסופו של דבר יש פה איזונים נכונים שצריכים להתבצע בבואנו להרכיב רשימה", אומר בנט בשיחה עם 'בשבע', "שני שריונים זה לא דבר מופרך. לתת משקל למרכז זה חשוב". בנט מתייחס לביקורת כלפי הצעדים שיאושרו ואומר: "המהלך הזה מגיע אחרי הרבה התייעצויות עם כל הרבדים במפלגה. בכל פעולה שאתה עושה בפוליטיקה יש ביקורת".

ומה לגבי הטענות שהמהלכים הללו נועדו כדי לחזק יותר את כוחו של היו"ר במפלגה?

"אני כפוף לפריימריז, ונבחרתי בהם אחרי שחרשתי את כל הארץ והתאמצתי בהם מאוד. יש מכלול של דברים שנותנים לי אפשרות לפעול".

לתגובות: [email protected]