יש לו אינטרס להקדים את הבחירות. ראש הממשלה בנימין נתניהו
יש לו אינטרס להקדים את הבחירות. ראש הממשלה בנימין נתניהוצילום: יונתן זינדל, פלאש 90

חבל להקדים את הבחירות. חבל לוותר בלי סיבה של ממש על עוד קרוב לשנה של ממשלה בהרכב הקואליציוני הנוכחי.

ככל הנראה לא תהיה קואליציה טובה מזו לערכיו ולהגשמת מדיניותו של המחנה הלאומי-שמרני-מסורתי. להפך, קיים סיכוי לא מבוטל שבקדנציה הבאה תקום קואליציה עם 'יש עתיד' שתהיה ממורכזת יותר, גם במובן הדתי וגם במובן המדיני.

הקואליציה הנוכחית חזקה ולא נתקלת בבעיות מיוחדות בכנסת. האופוזיציה נבוכה, מפורדת וחסרת מנהיגות, ולא מסוגלת לאיים על הקואליציה. המצב המדיני והכלכלי טוב, המצב הביטחוני נסבל. אז למה לא למצות את המנדט של הממשלה הנוכחית עד תומו? לא חבל?

הרי זה לא שמעבר לאופק מצפה לנו ממשלה אחרת, למשל כזו שתצא למלחמת חורמה במחבלי עזה ויו"ש עד לתבוסתם הסופית. הרי אין סיבה לחשוב שבממשלה הבאה, יותר מאשר בזו הנוכחית, יימצאו כוחות חדשים שיעבירו הילוך ויובילו לתנופת התיישבות במרחבי יו"ש. הרי במשרד המשפטים מכהנת שרה שמובילה מהלכים חשובים במערכת המשפט, ומי לידינו יתקע שבקדנציה הבאה התיק המשפיע הזה יישמר בידיים טובות ולא יימסר למשל, כפי שעשה נתניהו בעבר, לידיה של ציפי לבני?

המחלוקת על חוק הגיוס לא צריכה להביא לפירוק הקואליציה. לחרדים כדאי מאוד להעביר את החוק בקואליציה הנוכחית. בקדנציה הזאת הם צריכים להסתדר עם ליברמן. בקדנציה הבאה, אם בכלל יהיו בקואליציה, הם יצטרכו כנראה להסתדר עם יאיר לפיד - משימה קצת יותר מסובכת. גם לליברמן עדיף להגיע להבנה עם החרדים מאשר לצאת לבחירות, שבקואליציה שתקום בעקבותיהן לא בטוח שיוכל לשמור בידיו את תיק הביטחון המשפיע, הבכיר והיוקרתי. גם לכחלון אין סיבה לשעוט אלי בחירות. הסקרים צופים ירידה בכוחו, ובקואליציה עתידית הוא עלול לאבד את תיק האוצר הבכיר. וגם לבנט אין סיבה למהר. הוא אומנם שואף להתמנות בקדנציה הבאה לשר הביטחון, אבל עלול גם למצוא את עצמו ואת מפלגתו במקום פחות מרכזי בקואליציה ועם תיקים פחות בכירים, או בכלל להישאר באופוזיציה.

אז למי יש אינטרס להקדים את הבחירות? בעיקר לנתניהו. ובעיקר מסיבות משפטיות. כי אם צודקים הסקרים שמנבאים עלייה בכוחו של הליכוד, אז אולי מנדט מחודש ומשודרג שנתניהו יקבל מהבוחר ירתיע את היועץ המשפטי לממשלה מלהגיש נגדו כתב אישום. ואולי לא. אולי היועמ"ש ייצמד למה שיעלה מחומר הראיות, יהיו תוצאות הבחירות אשר יהיו. ואם היועמ"ש מתחשב במידת התמיכה הפוליטית שמקבל ראש הממשלה, אז ייתכן שגם הוא קורא סקרים ודי לו בכך.

בהתנהלותו בימים ובשבועות האחרונים, נתניהו נותן להבין שהוא מעוניין להקדים את הבחירות, אבל בתנאי שהאחריות לכך תוטל על החרדים ועל ליברמן שלא מצליחים להגיע להבנה ביניהם. מכיוון שמלבד נתניהו אין בקואליציה מי שיש לו אינטרס אמיתי להקדים את הבחירות, כדאי מאוד שהחרדים וליברמן ינטרלו לנתניהו את התירוץ. שיכבשו את יצר המחלוקת והקיצוניות ויגיעו לפשרה על חוק גיוס מוסכם.

את הבחירות לכנסת ה-21 אפשר לקיים בזמנן, בסתיו הבא. ואם ממש בוער לח"כים להקדים את סיום כהונתם, אז שיקדימו את הבחירות לקיץ. ישראל לא זקוקה למערכת בחירות בחורף הקרוב. תנו לנו שקט לפחות עד פסח. במקום חורף סוער של מערכת בחירות, תנו לנו חורף של שקט תעשייתי בהרכב הקואליציוני הנוכחי.

השופט שלהם, השר שלנו

מינויו של ברט קוואנו לשופט עליון בארצות הברית לא צריך לגדוע את תנופת המאבק ההכרחי בעבריינות המינית, אבל יש בו אמירה חשובה לגבי סימון גבולותיו. עם כל החשיבות של הדברת העבריינות מהסוג הזה, גם המאבק בה צריך להתנהל במסגרת כללים של צדק וביושר.

במקרה של קוואנו היה ברור שפרשיות מלפני יותר מ‑30 שנה הועלו נגדו מתוך מניע פוליטי - למנוע רוב שמרני בבית המשפט העליון. אי אפשר לומר שחקירת הטענות הותירה אותו בלי עננה של חשד, אבל התוצאה הפרקטית היא נכונה: אי אפשר לפסול אדם על סמך טענות ישנות מאוד ולא מוכחות, שהוא מכחיש אותן. בוודאי לא כאשר הטענה היא למעשים שנעשו בגיל 17 כשהיה שיכור, ולא נטען שחזר עליהם בבגרותו.

גם במקרה של השר והאלוף רחבעם זאבי הי"ד הועלו נגדו האשמות שאינן ניתנות לבירור משפטי, על עבירות שלפי הנטען נעשו לפני יותר מארבעים שנה. זאבי אומנם לא היה בן 17 בזמן המעשים שיוחסו לו בתוכנית 'עובדה'. הוא היה אדם בוגר, בשיא כוחו ומעמדו. מצד שני, בניגוד למקרה של קוואנו, המעשים המיוחסים לזאבי נמסרו בעדות אנונימית, בלי חקירה נגדית מטעם המואשם ובלי שניתנה לו אפשרות להכחיש ולהפריך אותם. המניעים הפוליטיים קיימים גם כאן. מחנה השמאל בישראל מתקשה כבר שנים לחלוק כבוד לזכרו של יריב מהקצה הכי רחוק של המתרס הפוליטי, שנרצח בידי האויב הפלשתיני. תחקיר 'עובדה' רק נתן לו את התירוץ.

השופט קוואנו נבחר לבית המשפט העליון בהליך פוליטי לחלוטין, בתמיכת 50 סנאטורים רפובליקנים נגד 48 סנאטורים דמוקרטים. חבל שאצלנו יש מי שמתרשמים מטענות נגד "פוליטיזציה" של הליך מינוי השופטים.

הדמוקרטים עוד ינסו אולי לפסול את בחירתו של קוואנו באמצעים משפטיים. אם המסלול הזה לא יצלח, הם ייאלצו לציית לפסיקותיו עד יומו האחרון, כי בארצות הברית שופטי בית המשפט העליון מכהנים עד יום מותם. ביחס לרחבעם זאבי הי"ד, השמאל הישראלי לא נדרש לעשות דבר מלבד לכבד את זכרו של שר בממשלת ישראל שנפל מכדורי מרצחים ערבים שהתנקשו בחייו בגלל דעותיו.

אנחנו יודעים שזה קשה לכם, אבל כמו שאנחנו מצליחים לכבד את זכרו של רבין, גם אתם יכולים.

חוששים להנהיג

הבחירות המקומיות בירושלים יוכרעו ככל הנראה בסיבוב השני. תהיה זו הפתעה מרעישה אם בסיבוב הראשון מישהו מארבעת המועמדים יצליח לגייס תמיכה בשיעור המינימלי של ארבעים אחוזים שנקבע בחוק.

הפיצול בין המועמדים שאינם חרדים יצר הפעם הזדמנות לציבור החרדי להתאחד סביב מועמד מטעמו שייבחר בסיבוב הראשון ביותר מארבעים אחוז. אבל ההזדמנות הזאת ככל הנראה לא תמומש. גורמים מרכזיים בהנהגה החרדית ויתרו על ראש עיר חרדי בעיר הקודש, ומעדיפים לתמוך במועמד דתי-לאומי.

הפילוגים הפנימיים בתוך הציבור החרדי וחוסר הנכונות של חלק מהחוגים לפרגן לנציגי חוגים אחרים, הם רק חלק מההסבר לתופעה המוזרה הזאת. הוויתור של חלק מההנהגה החרדית על ראשות העיר נובע כנראה גם מתוך רתיעה מלקיחת אחריות על ויתורים לתושבים החילונים בנושאים דתיים. מצד אחד החרדים מבינים שיש פשרות שאין מנוס מלקבלן, ומצד שני הם לא רוצים שנציג שלהם, אדם חרדי, יהיה חתום על אותן פשרות. הם מעדיפים לתמוך מן הצד בראש עיר דתי-לאומי, שייקח את האחריות על עצמו.

זאת ועוד: נראה שלא רק החילונים חוששים מפני התחרדות של עיר הבירה. גם החרדים מצידם, למרות יתרונם הדמוגרפי, לא ממש מתאמצים להפוך את ירושלים לבני ברק. החולשה הכלכלית והריחוק מתחומים שונים של "עולם המעשה" מביאים את החרדים להשלמה עם צביונה של ירושלים כעיר חילונית-למחצה. אין להם תוכנית איך לנהל את בירת ישראל כעיר שומרת שבת בלי מצעדי גאווה, אז הם מעדיפים לא לנהל אותה בכלל.

גם הציבור הדתי-לאומי לא יכול להתגאות יותר מדי בכך ששניים מהמועמדים המובילים באים מתוכו למרות היותו קבוצת מיעוט בעיר. זאב אלקין ומשה ליאון מנהלים מרוץ אישי, שהם לא באים אליו מתוך שיוך מגזרי דתי-לאומי. אם ייבחר אחד מהם, רק העתיד יוכיח אם תפיסת עולם המשלבת קודש וחול תסייע לו להנהיג את ירושלים אל תיקונה בחול ובקודש, או שמדובר בעוד סרוג שזכה בתפקיד ממלכתי ומבצע אותו באופן לא שונה בהרבה מאחרים.

לתגובות: [email protected]