בשנים האחרונות מתמודדת מדינת ישראל עם פיגועי טרור שמבצעים מחבלים שלקחו את רכבם או נטלו סכין ביתית והחליטו להרוג יהודים.

יש הסבורים, שבפיגועים מסוג זה מדובר בהחלטה אישית של המחבל בלבד ואין גוף או אוכלוסייה אליהם ניתן לבוא בטענות. לכן מגדירים זאת – "מחבל בודד". אולם האם ההגדרה הזו לא מסירה אחריות מהאחראים האמיתיים לפיגועים הללו? נבחן את הדברים, במחשבה שנייה.

טרור מוסלמי החל כבר עם הופעת האיסלאם. מאז, במשך 1400 שנה, מתקיימת בחברות מוסלמיות שונות אידיאולוגיה קנאית, הנתמכת בשיטתיות ובעריצות על ידי תשתית תקשורתית, דתית וחינוכית – מגן ילדים ועד האוניברסיטה. השקפה זו מקדשת ערכים של שנאת האחר, ורואה בחופש דת, דיבור והתארגנות – ובמיוחד בשוויון מגדרי – איום ברור ומיידי ואף חילול הקודש. ומצורף גם השכר: לכל טרוריסט מוסלמי מובטח שיקבל מעמד של שאהיד, שהקריב חייו למען האסלאם, ובכך יזכה לחברתן של 72 בתולות בגן עדן.

אחד המוקדים לאידיאולוגיה הרצחנית הזו, מתקיים בעוצמה בקרב החברה הפלשתינית בישראל.

הטרור הפלשתיני החל לפחות בשנות ה-20, עוד לפני הקמת המדינה ובוודאי לפני השיבה ליו"ש ב1967. מטרת הטרור, בעבורה שיתפו הפלשתינים פעולה עם הנאצים, הייתה להילחם ברעיון המדינה היהודית. עם כישלונם והקמת המדינה, קבעו הפלשתינים מפת דרכים סדורה הקובעת את עקרונותיו של הטרור הערבי עד להגעה ליעד - חיסולה של ישראל. מפה זו מוצגת במסמכי היסוד של ה"פתח" ושל אש"פ, שהם מקור הסמכות של הרשות הפלשתינית.

בהתאם לעקרונות אלו, הקימה הרשות, בהובלתו של אבו מאזן, מערכת חינוך סדורה, המטיפה מגיל אפס ועד לאוניברסיטה – למלחמת ג'יהאד נגד ישראל, עד לחיסולה המוחלט. על פי מחקר שפרסם "מרכז המידע למודיעין ולטרור", בספרי הלימוד הפלשתיניים ישנן האשמות ועלילות דם רבות נגד ישראל ואילו היהודים מוצגים בהם כ"זאבים ונחשים", עוזרי השטן, המשמשים לאויבי הנביאים הנערצים באסלאם. באחד מספרי התיכון, אף מוצגת השמדת היהודים על ידי המוסלמים, כאחד התנאים המוקדמים לאחרית הימים.

אם זה לא מספיק, הרשות הפלסטינית דואגת להנציח את שמות המחבלים ברחובות, בכיכרות ובאירועי ספורט גדולים ואף מעניקה למשפחות המחבלים סיוע כלכלי קבוע, שגודלו נקבע לפי מספר הנרצחים ועוצמת המעשה.

על פי כל הדברים שהזכרנו, טרוריסט מוסלמי פלשתיני, אינו "מחבל בודד", אלא הוא חלק מאוכלוסייה רחבה המונעת מתוך אידיאולוגיה רצחנית בת 1400 שנה ואשר מטפחת ומעודדת את רעיון הטרור, בשיטתיות ובעריצות, באמצעות תשתיות ממוסדות שונות, כשלחיזוקן מצורף מענק כלכלי שיגיע למשפחת המחבל מיד לאחר הפיגוע.

לכן, עצם ההגדרה "מחבל בודד", המתמקדת בסימפטום ולא בשורש הבעיה, פוגעת במלחמה בטרור. במקום לנסות לגלות הבנה ולתת לטרור הסברים המנותקים מהרקע האמיתי שבתוכו הוא נוצר – יש להכריז על מלחמת חורמה במנגנון שמעודד, תומך ומייצר טרוריסטים באופן יומיומי, ולהתנות בהפסקתו המוחלטת כל מוכנות לישיבה עתידית לשולחן המשא ומתן.

אז "מחבל בודד"? חישבו על כך, במחשבה שנייה.