עומר קפלן
עומר קפלןצילום: דובר צה"ל

סמל עומר קפלן, מפקדת מחמ"ל כיסופים שבגזרת החטיבה הדרומית של עזה, תגברה בסוף השבוע את אחת העמדות וסרקה את הגזרה, כשלפתע זיהתה מחבלים שמפוצצים מטען וחותכים את הגדר.

ברגע אחד, מבעד לעשן הסמיך, היא מבחינה כי כמה מהם מתקדמים במהירות לעבר עמדת צלפים בגזרה. בשניות הבאות היא תקבל החלטה אמיצה ותסכל פיגוע שהיה יכול להסתיים אחרת. כעת, היא מספרת לנו הכל בריאיון מיוחד.

"ההתרעה הראשונה תפסה אותי כשאני מתגברת עמדה שלא מאויישת בדרך כלל, בגלל הפרות הסדר של יום שישי אחר הצהריים", משחזרת סמל קפלן שסיכלה את הפיגוע. "אני קופצת לנקודה במערכת, ורואה מתפרעים שחותכים את הגדר ומניחים מטען".

מאותו הרגע, מתחילים המחבלים בפעולת הטעייה מורכבת, כשפעם אחר פעם הם מתקרבים לגדר על מנת להשחיתה וחוזרים לשטח הרצועה. בהתקרבות השלישית לגדר הם מצליחים לפוצץ מטען שיוצר בה חור וממלא את המרחב בעשן סמיך, מספרת סמל קפלן: "בחסות העשן והפרת הסדר, מספר חשודים מנסים להתקרב לעמדת כוח צה״ל. אני מזהה אותם, מכריזה לכוחות בקשר והם מבצעים לעברם ירי אזהרה".

זהו הרגע הראשון בו סמל קפלן מבינה כי הפרת הסדר האלימה הפכה לאירוע טרור מורכב, אך בשלב זה היא כלל לא מנחשת איזו החלטה הרת גורל תצטרך לקבל בעוד רגעים קצרים. "ברגע הראשון אני מרגישה הרבה אדרנלין", היא מתארת, "לא ברור לגמרי מה קורה ואני דואגת לכוחות ששם".

"בעקבות ירי האזהרה רובם חוזרים על עקבותיהם, אך אני מבחינה כי אחד נותר בשטח. הוא רץ לעבר סוללת העפר המשמשת את הלוחמים, מתחבא מאחוריה, ואני מאבדת קשר עין", מציינת סמל קפלן. "האתגר הכי קשה באותו רגע זה לזהות דרך העשן, ולסמוך על עצמך שאכן ראית כמו שצריך".

צילום: דובר צה"ל
צילום: דובר צה"ל

בשטח, הכוחות מזהים את המחבלים שחזרו לשטח הרצועה, אך אינם רואים את המחבל שמסתתר מאחורי סוללת העפר. "באותו רגע אף אחד לא רואה אותו, אבל אני מתעקשת שהוא שם", משחזרת סמל קפלן את ההחלטה הגורלית בזמן אמת. "אנחנו מבצעות מיד שחזור של התצפית והוא מחזק את הזיהוי שלי, אני מקבלת החלטה, וחוזרת עם תמונת מצב עיקשת יותר למפקדים בשטח– המחבל עדיין בשטח".

כעת, הלוחמים מחפשים אחריו בדריכות. "אני מבינה שאחד הלוחמים מחפש אחריו", מתארת סמל קפלן, "ברגע הראשון אני לא יכולה לראות מה קורה שם. מסתבר שהמחבל התקדם לעבר הכוחות כשסכין בידו ומנסה לבצע פיגוע, אני רואה לוחם בקרבת מקום שממש מזהה אותו, לוקח כמה צעדים לעברו ומנטרל אותו".

סמל קפלן לא מפנימה מיד את החשיבות של מה שעשתה: "בהתחלה את מרגישה פשוט שביצעת את התפקיד שלך. רק אחר כך אני מבינה שבלי השיתוף פעולה שלי עם הכוחות, הם לא היו יודעים לחפש אחריו, והאירוע הזה עלול היה להסתיים אחרת".

אך מעבר לכך, היא מגלה כי חשיבות של הסיכול היא אישית במיוחד עבורה. "אני גרה ביישוב מפלסים שבמועצה האזורים שער הנגב", היא מספרת. "בפיגוע הזה הקו הראשון היה החברים שלי, הלוחמים שמשרתים איתי, והקו השני המשפחה שגרה כאן. לדעת שנתתי התרעה שהביאה לסיכול ששמר על החברים שלי והגן על הבית – אין סיפוק גדול מזה".

אולם רגע לפני שהריאיון שלנו מסתיים, סמל קפלן קוטעת בנימוס את השיחה עליה ומבקשת בלהט להתמקד בדבר אחר: "מאוד חשוב לי להגיד שאני כמפקדת הייתי באירוע הזה רק לשם תגבור. התצפיתניות שלי בחמ"ל נותנות את הלב והנשמה לילות כימים כדי להגן על החברים שלהן שבקו ועל היישובים בגזרה, זה הדבר הכי חשוב שיש עבורנו. העבודה שלנו היא אולי קשה ומתישה, אבל אנחנו נמשיך לעשות אותה, ואני יודעת להגיד בביטחון מלא לשכנים שלי כאן בעוטף שהם יכולים לישון בשקט".