הרב משה סיטון היה מבאי ביתו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, אך ההיכרות ביניהם החלה עוד בארגנטינה, בעת ביקורו של הרב בקהילה, אז התארח בבית דודו של הרב סיטון.
על ההיכרות ארוכת השנים בזכותה היה לבאי חדרו של הרב, על ימי אוסלו הקשים ועל הימים בהם שכל את בנו בפיגוע רצחני בישיבה באיתמר סיפר הרב סיטון ביומן מיוחד בערוץ 7 שהוקדש לדמותו של הרב עובדיה יוסף, במלאת חמש שנים לפטירתו.
כאשר עלה הרב סיטון לישראל בשנת 77' ביקש ממזכירו של הרב להיכנס אליו כדי לומר לו שלום לאחר ההיכרות שהחלה כאמור כאשר התארח הרב עם פמלייתו בביתו של דודו שהיה פילנטרופ גדול. הפגישה בביתו של הרב לאחר הגעתו של הרב סיטון לישראל מניבה הזמנות להתארח בבית הרב בשבתות והקשר עם הרב מתהדק.
"הרב שמע שאני לומד בכולל וביקש שאלמד שחיטה וסמיכה ובהמשך מילה. מאוחר יותר המשכתי בכיוון של חינוך. בשנת 2000 ניהלתי פרויקטים בסוכנות היהודית בנוגע לעליה מדרום אמריקה. הרב קרא לי ולשר אלי ישי וביקש למנות אותי כיועץ לשר בענייני עלייה ותפוצות. זה היה במוצאי שבת, הגעתי ללשכת השר. בתקופה הזו היו למפלגה 17 מנדטים ולכן היו שם עוד 7-8 שרים ואלי ישי ביקש ממני לקבל את התפקיד. התחלנו לעבוד תוך כדי שאני שומר על קשר עם הרב שרצה לדעת איך הדברים מתקדמים".
שנתיים לאחר מכן חדר מחבל לישיבה באיתמר ופתח בירי לעבר קבוצת נערים בשעת לילה מאוחרת. שלושה נערים נרצחו בפיגוע, אחד מהם הוא בנו של הרב סיטון, אברהם הי"ד. עם היוודע דבר הפיגוע קרא הרב לרעייתו של הרב סיטון וביקש ממנה ומהרב סיטון להקים עמותה להנצחת זכרו של הבן, כאשר מטרתה תהיה חלוקת מזון לנצרכים וקירוב רחוקים. "הרב ביקש שאצלם מצגת, אסע איתה לחו"ל ואגייס כספים לטובת העמותה", מספר הרב סיטון.
חמש שנים לאחר מכן נפטרה רעייתו בשל שברון לב מרצח הבן. הרב סיטון מספר כי גם לאחר שהוחלף השר אלי ישי בשר אברהם פורז מ'שינוי' התבקש להישאר בתפקיד מקביל לתפקיד יועץ בשל מעמדו כאב שכול, אולם כעבור זמן מה הוא יצא לגמלאות.
בהמשך הדברים מספר הרב סיטון על האופן בו היה מקבל הרב עובדיה יוסף שאלות מהציבור והאופן בו היה משיב. "היה שולחן עבודה שמצד אחד יש שניים שלושה אברכים. הם מקריאים לרב שאלה והוא אומר להם איזה ספר להביא לו מתוך מאות ספרים, אומר 'תפתח בדף הזה שבספר הזה'. כך ראיתי איך הרב עונה על שאלה מתוך הספרים ומישהו מקליד את הדברים של הרב", מספר הרב סיטון המציין את רגישותו של הרב במפגשים שהתקיימו בשעות הבוקר לאחר התפילות המשותפות כשעל שולחנו עוגיות 'עבדי' וכוס תה.
"הרב היה אבא מדהים. הייתה בו עדינות נפש. זכיתי לראות את הדמעות שלו כשנודע לו על המקרה של הבן. הוא ניגש לעניין בעדינות ומצד שני היה תקיף בענייני תורה".
בסוגיה הפוליטית רואה הרב סיטון כזו הפוגעת בדמותו של הרב. "לא אהבתי את הנושא המפלגתי, כי הרב לא היה שייך לכך. הדאגה שלו הייתה עם ישראל. שוחחתי עם הרב בנושא של הסכמי אוסלו והוא אמר 'הוצאתי על זה כתב שלא לילד הזה פיללתי'".
הרב סיטון, כמי שהיה ממקימי מעלה לבונה וגוש שילה, מצא את עצמו בתקופה מורכבת כשהסכמי אוסלו מתרגשים על ההתיישבות' ודברי ביקורת נמתחים על תנועת ש"ס מצד ההתיישבות ומנגד כשאנשי ההתיישבות מפגינים מול בית הרב.
"הרב אהב אותנו אהבת נפש ולכן זה כאב לו". באשר לו עצמו כמי שעומד בין בית הרב להתיישבות, אומר הרב סיטון: "הסברתי להם שהרב הוציא הודעה מפורשת לעניין, שהוא לא התכוון אלא לשלום אמתי. כשלאדם יש מחלה שואלים את המומחים, והביאו לרב את אנשי הצבא והרב שקל שאולי נכון ללכת לאופציה כזו. אני הרי שילמתי את המחיר כפליים, גם בבן וגם באשתי, ועד היום אנחנו משלמים על כך.
''הרב הוריד דמעות על העניין הזה. אני זוכר איך הוא הוריד את המשקפיים וזכיתי לראות את עיניו הקדושות דומעות כשהוא אמר לי 'חכם משה, לא היה לי הווא אמינא שדבר כזה חלילה יהיה. אלו פושעים ורשעים'. הרב השתמש בכלי הזה של המפלגה כדי להרבות תורה. אני אומר זאת מעדות אישית, ראיתי את הדמעות של הרב".