מתפרעים על הגדר
מתפרעים על הגדרצילום: רויטרס

הקרבות המתוקשרים של שר הביטחון אביגדור ליברמן ושר החינוך נפתלי בנט על הנעשה בתוככי הקבינט, מאפילים על ההתרחשות, או ליתר דיוק חוסר ההתרחשות בעימות המחריף עם חמאס בעזה.

הדברים שאמר היום (ראשון) שר הביטחון בביקור באוגדת עזה, שופכים מעט אור על הבעיה המרכזית בהתנהלות מול חמאס: ראש הממשלה רוצה משא ומתן עם חמאס בתיווך מצרי ומסרב לאשר תגובה תקיפה של צה''ל נגד המחבלים.

ליברמן אף רמז שהחולשה נמצאת בצד של הקברניט, האיש שעומד בראש המדינה וגם בראש הקבינט. הוא דיבר על כך שכל האופציות כבר מוצו, גם זו של השיחות בדרכי נועם.

''חייבים להנחית מכה קשה על חמאס", אמר השר ליברמן. גם השר בנט דיבר באותה לשון בדיוק השבוע. לפתע, בלי תיאום, הם מצאו מקום משמעותי של הסכמה.

אף אחד לא אומר זאת בקול, אבל מכלל לאו אתה למד הן. השתיקה של חלק ניכר משרי הקבינט שעונים לתקשורת בתשובה, 'אינני מתייחס לדיוני הקבינט', מחפה על חוסר החלטיות של האיש עם המפתחות, זה שנואם על חשיבות ביטחון ישראל, אבל מסרב בכל תוקף לקחת החלטה קשה בעזה.

מי שמביט בתקשורת הפלסטינית רואה שהחולשה של נתניהו מול עזה ניכרת שם. אובדן ההתרעה, החוצפה והתעוזה של המתפרעים על הגדרות, הכול נובע מחוסר הכרעה. מהעובדה שבמקום שבו צריכות להתקבל החלטות, ישנו דשדוש והיסוס.

מתחת לפני השטח, גם ליברמן, גם בנט וגם שרים נוספים אומרים שהבעיה היא בנתניהו. שהוא בולם כל פעולה משמעותית יותר בעזה.

יכול להיות שזה נובע באמת מראייה ארוכת טווח ואופק ביטחוני אבל אי אפשר שלא להעלות על הדעת שזה קשור גם לשיקולי עיתוי, פוליטיקה ובחירות. מבצע בעזה יכול להסתבך ולפגוע במומנטום של ראש הממשלה.

בחודשיים האחרונים ראה הקבינט לא מעט תוכניות פעולה התקפיות אל מול האלימות והטרור המתגברים מצד חמאס והפורעים שהוא מצליח להסית. בינתיים הן כולן נותרו על הנייר. עד שיחליט, האיש שלאורך הקריירה, הואשם לא אחת בהססנות. ליברמן ובנט מאחדים כוחות, גם אם לא במודע כדי לומר לו דבר אחד, גם אם לא באופן ישיר: הגיע זמן ההחלטה הקשה.