העליון דן בעתירה של פעילת ה-BDS לארה אל קאסם

נציג המדינה בדיון על פעילת ה-BDS שביקשה ללמוד בישראל וכניסתה סורבה: "ההחלטה למנוע כניסה ממי שהיה פעיל בתנועת ה-BDS היא הגיונית"

ערוץ 7 , ח' בחשון תשע"ט

לארה אל קאסם
לארה אל קאסם
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

בית המשפט העליון דן הבוקר (רביעי) בבקשת הערעור של פעילת ה-BDS לארה אל-קאסם על ההחלטה למנוע את כניסתה לארץ כדי ללמוד באוניברסיטת העברית.

בערעור דנו השופטים ניל הנדל, עוזי פוגלמן וענת ברון שיפרסמו את החלטתם בהמשך. כניסתה של אל-קאסם לישראל נמנעה בזכות חוק החרם שמאפשר למנוע מפעילי BDS להיכנס לתחומי הארץ.

השופט עוזי פוגלמן אמר בדיון "אנחנו לא ניכנס לשאלת החוקיות. יש דוקטרינת של ביקורת שיפוטית. אנחנו כאן דנים על שיקול הדעת. יש פה מישהי שמצהירה שהיא לא פעילה... איך דבר זה מקדם את תכלית החוק? השאלה היא האם החוק חל על מישהו שפעילותו בארגונים הסתיימה''.

השופט ניל הנדל אמר: "בשנת 2018 היא אומרת שהיא לא תומכת ב-BDS אבל אתה לא מתייחס למה שהיא פעלה קודם. הדיון הזה הוא קונקרטי. אנחנו לא ניכנס לדקטורינות של חופש ביטוי. לשר יש סמכות ואין נוסחה מחייבת".

השופטת ענת ברון אמרה: "השאלה היא אם לא צריך להתייחס לפרשנות המרחיבה של שר הפנים. יש מקרים שבהם צריך להגביל על פי חוק החרם. אם אדם היה פעיל בארגון ונמצא היום במקום אחר למה שנמנע זאת ממנו?".

עו"ד יותם בן הלל שמייצג את פעילת ה-BDS אמר בדיון "צריכים לזכור כי מדובר במישהי בת 22. בהפעלת הסמכות צריך בדיקה של שכל ישר. היא כתבה במפורש שאם היא תיכנס לישראל היא לא תקרא לשום חרם והיא מודעת לסנקציות שיוטלו עליה. אנחנו מקווים כי אל-קסאם תלמד באוניברסיטה העברית שנמצאת תמיד בעין החרם".

עו"ד פפי יקירביץ המייצגת את האוניברסיטה העברית אמרה כי "חוק שללא ספק מגביל את חופש הביטוי צריך לפרש אותו באופן מצומצם. האוניברסיטה בחרה להצטרף בצעד חריג בגלל החשיבות שהיא מייצגת לעמדתם של חוקרים זרים באוניברסיטה. האקדמיה צריכה קשרים בינלאומיים. החרם ניזון מבורות ומהצגה לא נכונה של מה שקורה בארץ. אנחנו סבורים כי אם אנשים יבואו ויחיו פה הם יראו שאנחנו מדינה נפלאה ודמוקרטית.

''עצם זה שאזרחית זרה יכולה להגיע לדרג הכי גבוה תוך שבועיים זה מעיד על חוזק הדמוקרטיה. אנחנו לא מסתכלים על מה שעשתה בעבר. זה יעזור לנו להיאבק בחרם האקדמאי. כאן צריך לפעול לאפשר את כניסתה. את חופש הביטוי יש לפרש בצמצום. במקרה הזה אפשר להתיר את כניסתה", טענה.

עו"ד יונתן ברמן שייצג את המדינה אמר כי "אין עילה להתערבות של ערכאה שלישית בשאלות אלה. לב השאלה פה היא סמכותו של שר הפנים לתת אישור כניסה בישראל לאנשים זרים. מדובר על אשרה ללימודים למשך שנה. הסמכות הייתה אפשרית כבר קודם. ההחלטה למנוע כניסה ממי שהיה פעיל בתנועת ה-BDS היא הגיונית. זהו סייג שמגביל את שר הפנים. יש פה הגבלה על סמכות שר הפנים אך הדבר הזה לא ימנע משר הפנים לפעול. תכליתו של סעיף 2 ד' היא לא לכבול את ידיו של שר הפנים.

''פעילותה של אל-קסאם הייתה בארגון שנמצא ברשימת ארגונים התוקפים את מדינת ישראל. מחיקת הפרופיל האישי של אל-קסאם ברשתות החברתיות לקראת בואה פה מעוררת תהייה. מדובר במישהי שהייתה נשיאת ארגון BDS ופעילה בו רבות גם ברשתות החברתיות".

יועצה המשפטי של תנועת "אם תרצו" עו"ד בן ציון אדורם יחד עם ראש האגף המשפטי של התנועה עו"ד יעקב כהן אמרו כי "האוניברסיטה העברית, שמדיניותה הגלויה היא להימנע בכל מחיר ממקרים שעשויים להוביל למתחים ואלימות בקמפוס, נלחמת בימים אלו באופן תמוה ביותר להתיר את כניסתה לארץ ולאוניברסיטה של אחת מן המנהיגות הבולטות של ארגון ה- SJP, המשתמש בשיטות של הפחדה והסתה נגד סטודנטים יהודים ופרו ישראלים''.

עו"ד אדורם וכהן הדגישו עוד "באנו להשמיע את טענותינו נגד ראשי האוניברסיטה העברית שבחרו לתמוך במי שמקדמת דה לגיטימציה של מדינת ישראל - המדינה שבה יושבת האוניברסיטה, שממנה באים הסטודנטים שלה ומתקצבת אותה".