ועדת המשנה לכוח אדם ולמשאב האנושי בצה"ל, בראשות ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד), קיימה היום (רביעי) דיון מעקב על הרפורמה בשירות הרפואי בצה"ל, אשר אמורה להעביר חלק גדול מהטיפול הרפואי לאחריות קופות החולים.
הדיון התקיים בהשתתפות ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל, אלוף איציק תורג'מן, קצין הרפואה הראשי, תא"ל ד"ר טריף בדר, וחמישה קציני רפואה ראשיים לשעבר – ערן דולב, משה רוח, ח"כ לשעבר אריה אלדד, גיורא מרטונוביץ ונחמן אש.
ח"כ אוחנה פתח את הדיון ואמר כי "נושא שירותי הרפואה בצה"ל הוא נושא מעמיק וחשוב, ועל כן אנו מקיימים עליו דיון שני בתוך כחודש. נקודת המוצא שלנו היא ששירותי הרפואה שניתנים למי שמגנים עלינו הם ברמה מחפירה וזו תופעה שמלווה אותנו כבר עשרות שנים. לאחר עבודת המטה שערך פרופ' שפירא, אשר נמצא בחו"ל ולכן לא נמצא כאן היום, הוחלט על מהלך שעיקרו מעבר למיקור חוץ. המטרה היא להבטיח את השירות הרפואי שהחיילים ראויים לו, במסגרת תקציבית ראויה וסבירה, ותוך, כתמיד, ניהול סיכונים והערכות".
נחמן אש ציין כי "אי אפשר להפריד את אחריות חיל הרפואה בין החירום והשגרה והוא חייב להמשיך להיות אחראי על בריאות החיילים בעתיד בכל תצורה. יש לחיל הרפואה מומחיות בטיפול בנזקים ייחודיים לחיילים, וגם מומחיות בהבנה אם מצב החייל מאפשר הצבה במקום מסוים או מילוי משימה מסוימת. אני מסכים עם הקביעה ששירותי הרפואה הניתנים כיום אינם מספיק טובים, ובעולם אידיאלי לחיל הרפואה היו ניתנים כל המשאבים והטיפול היה ניתן כולו במסגרת הצבא, אבל כיום הצבא צריך לקנות יותר שירותים חיצוניים, תוך הבהרה שהאחריות וההובלה הם עדיין של צה"ל".
גיורא מרטונוביץ אמר שלדעתו יש פתרונות פשוטים. "את אנשי הקבע אפשר להעביר לקופות, ואין בכך עלויות נוספות, כי ממילא הם משלמים מס בריאות, נוח להם יותר ללכת לרופא משפחה בערב, והתחלואה שלהם היא של מחלות כרוניות ורפואה שניונית. לגבי חיילי הסדיר, אנחנו פה בקונצנזוס שהם צריכים להישאר תחת אחריות ומומחיות חיל הרפואה, ללא הבדל בין לוחמים לעורפיים, תוך מתן משאבים ושיפור ניכר בשירות. החלק הזה חייב לשוב לשולחן השרטוט של קרפ"ר".
חבר הכנסת לשעבר אריה אלדד אמר כי לדעתו רמת השירות הרפואי בצה"ל טובה מהמתואר. "אני חושב שסך הכל השירות הוא טוב, בוודאי ביחידות השדה, ולא הייתי משתמש בביטוי רמה מחפירה. צריך לזכור שבאזרחות הולכים לרופא בשביל אנטיביוטיקה ואילו לרופא בצבא פעמים רבות הולכים בשביל פטורים וגימלים. חייל סדיר צורך פי שלושה עד עשרה שירותי רפואה מאשר בן גילו בריא באזרחות, ושיפור תשתיות ונגישות לא יעלה את שביעות הרצון, אם הוא מקבל טיפול, ואפילו מצוין, אבל לא קיבל את הפטור שרצה".
אלדד אמר בהלצה בתום דבריו, "אני מקווה שאני לא מגלה לכם סוד אבל יש חיילים שלא רוצים לשרת. אני קבעתי במהלך תפקידי שאם משקל התיק הרפואי של החייל יותר גדול משליש ממשקל גופו יש לשחרר את החייל מצה"ל".
ערן דולב טען כי "אמנם מדובר על מיקור חוץ ולא על הפרטה, זה ברור, ובכל זאת, לצבא לא תהיה שום שליטה על רופאי קופת חולים – לא מבחינה אתית, מוסרית או ערכית. רופא ייתן לחייל מה שהוא רואה לנכון, ולא יסכים להתחשב בארגון או במשימותיו. לא רק שהחיפזון כאן, להערכתי, הוא מהשטן, אלא אם תבוצע הרפורמה כי שוועדת שפירא מציעה, לדעתי לא תהיה דרך חזרה מזה".
קצין רפואה ראשי אמר בדיון, "הבעיה היא לא ברפואת החירום אלא ברפואת השגרה שטעונה שיפור. גם ברפואה האזרחית יש דיפרנציאליות בין ת"א לבין הפריפריה, ובפריפריה לדעתי השירות לחיילי צה"ל הוא יותר טוב, ואני אומר את זה כתושב חורפיש. הבעיה גם איננה בחיילים הקרביים - להם יש רופא צמוד על 300 איש, דבר שאין באף יישוב בישראל".
ח"כ עפר שלח (יש עתיד) פנה אל תא"ל בדר ותהה, "המצב שאתה מתאר לא מצריך את השינוי הקרדינלי שהציע ועדת שפירא. האם עמדתך המקצועית הייתה להתנגד למסקנות, שאומצו ע"י הרמטכ"ל, ללכת למיקור חוץ?". תא"ל בדר סירב לענות. חברי הוועדה כולם אמרו כי שתיקתו הוא תשובה רועמת.
לאור תגובת חברי הכנסת ביקש תא"ל בדר להוסיף: "האם יישום המלצות הוועדה ייתן פתרון לבעיות? התשובה היא כן, אבל האם יש פתרונות אחרים שאפשר ליישם אותם? התשובה היא גם כן. אני בניתי תכנית אסטרטגית שלמה לשיפור שירותי הרפואה, דרך שיפור כוח אדם, המחשוב והתשתיות. אנו נמצאים בתהליך שיפור כבר כיום, ובמקביל מעורבים בתהליך יישום המלצות ועדת שפירא. אני לא מתנגד למהלך אבל רוצה שהרכבת תיסע לאט ובזהירות, שניבנה את הנוסחה הטובה ביותר להעביר מקל טיפולית, בשום אופן לא של אחריות. אני אמשיך להיות אחראי על בריאות חיילי צה"ל, אבל אני גם יודע לפקח על הרופאים שלי, ולא אוכל לממש את האחריות שלי כלפי הארגון אל מול הרופאים באזרחות, כי אין לי סמכות עליהם".
ח"כ אוחנה סיכם: "אסור לעשות צעדים חפוזים כאשר אין דרך חזרה, ומכל הקרפ"רים לשעבר אנו מבינים כי לא נבחנו חלופות, ואף הקרפ"ר הנוכחי חושב שאפשר לטפל בנושא תוך הפניית משאבים בתוך הצבא. הוועדה תקיים דיון מעקב בעוד כחודשיים, לפני כן תרצה לקבל בכתב את נימוקי הרמטכ"ל להחלטה על המהלך, וכן נבקש כי נציגי הצבא יתייחסו לאי בחינת החלופות, ואיזו התקדמות נעשתה בוועדה המשותפת שלהם עם משרד הבריאות".