כשמדברים על פרק הסיום של 'אוטונומיות' לא צריך אזהרת ספוילר, מהסיבה הפשוטה שאין שם הפתעות.

הילדה החטופה חוזרת להורים החילונים - לא לפני חיבוק לאמא החרדית; שני החוטפים מסיימים את חייהם בסצנה צפויה לגמרי, כולל הכאילו טוויסט שיש ביניהם, וכמובן שהרב'ה מת בניתוח. בכלל, 'אוטונומיות' היא קודם כול סדרה פשוט לא טובה, עם חורים בתסריט, כולל הפרט הקטן שבו ברוידא מספר לחנהל'ה שהוא נשוי עם ארבעה ילדים, אבל הצופה העירני ישים לב שיש לו רק שלושה.

תקציר האירועים למי שפספס: 'אוטונומיות' היא סדרה דיסטופית שמשודרת ב'יס', המתארת עתיד קודר שבו מיני-מלחמת אחים יצרה שתי מדינות, האחת חרדית בירושלים והשנייה חילונית שבירתה תל אביב. יונה ברוידא (אסי כהן המוכשר, בתפקיד שלא מתאים לו) הוא מבריח חרדי, שנשלח על ידי הרב'ה שמנהיג את האוטונומיה לחטוף ילדה שנולדה לזוג חרדי ובטעות גודלה על ידי הורים חילונים. ברוידא נעזר באנה/חנהל'ה, חילונית שבה הוא נתקל בעבודתו ואיתה הוא בוגד באשתו.

אבל הבעיה האמיתית ב'אוטונומיות' היא אחרת לגמרי, ולא נמצאת בדמויות הראשיות שלה, שבעיקר עשויות לא טוב ולא משכנע (למעט שולי רנד שמשחק מדהים), אלא בכל מה שהיא משדרת ברקע. נכון, מעצם הגדרתה כדיסטופיה, עתיד אלטרנטיבי של מציאות שלילית, צפוי היה ש'אוטונומיות' תשים דגש על כל מה שרע ובעייתי, אלא שאת כל הרע תולה הסדרה בחברה החרדית (ואולי קצת בהנהגה של הצד החילוני, אלא שזו לא זוכה לפנים).

החברה החרדית, אליבא ד'אוטונומיות', היא חברה של צביעות. כזו שבונה חומות גבוהות, אבל צורכת בסתר פורנוגרפיה ואפילו בשר חזיר, כמו בסטריאוטיפ הכי גרוע. ההנהגה החרדית נהנית גם היא משלל מצרכי ההברחות (אם כי לזכותה ייאמר שזו רק ספרות חיצונית) וביד השנייה מענישה את המבריח, וכמובן שאין לה יכולת כלכלית להסתדר בלי ה"ציויינים", וזו הסיבה היחידה מבחינתה לדבר על אחדות. ואם זה לא מספיק, אז באוטונומיה החרדית אין חוק אמיתי, ובדיל עם הרב'ה אפשר להשתחרר גם מהאשמה ברצח. אם להשוות רגע לחומה אחרת מהעבר – האוטונומיה החרדית היא מזרח גרמניה, הענייה, הנחשלת, שאנשים בה נרדפים על ידי משטרות חשאיות.

לעומת זאת, למרות שמדובר בדיסטופיה, המדינה החילונית של 'אוטונומיות' היא מערב גרמניה, החיים הנורמליים. כן, הדמויות בה לא מושלמות, ויש להן בעיות בזוגיות ומתחים, אבל החברה ככלל, עד כמה שהיא מוצגת, נורמלית. ההבדל נוכח אפילו באופן הצילום. הסצנות בצד החרדי כולן חשוכות, מתנהלות בחוץ בלילה ובגשם השוטף או בתוך בתים חשוכים, בין אם זה הבית של הרב'ה, ואפילו בבית משפחת ברוידא. מולן, הסצנות בבית של חנהל'ה, וגם של האמא החילונית של הילדה, כולן מלאות אור.

האכזבה מ'אוטונומיות' גדולה במיוחד על רקע שתי סדרות אחרות שעסקו בחרדים – 'שטיסל' ו'שבאבניקים', ועוד יותר לאור העובדה המתמיהה שיוצרי 'שטיסל' המוצלחת חתומים גם על 'אוטונומיות' המוחמצת. שתי הסדרות הללו נתנו דוגמה טובה לכך שאפשר להציג בעיות ומורכבויות בחברה החרדית, גם בלי לצייר אותה כרוע בהתגלמותו. גם 'שטיסל' ו'שבאבניקים' עסקו בדמויות שוליים בחברה החרדית, אבל בשתי הסדרות הללו הגיבורים, ובכלל התסריט, שידרו סימפתיה לציבור החרדי, ולא פעם אף הציגו את תפיסת העולם החרדית הקלאסית בצורה מעוררת אהדה. לא במקרה הציבור החרדי (והדתי) חיבב אותן בחזרה. אם בכל מה שקשור ליחס לחברה החרדית 'שטיסל' ו'שבאבניקים' לקחו את עולם הטלוויזיה הישראלית צעד קדימה, 'אוטונומיות' היא שני צעדים אחורה.

כש'אוטונומיות' רק עלתה לאוויר, היו מי שטענו שיש בה מסר חשוב על כך שצריך להתעורר לפני שבאמת נגיע לפיצול ומלחמת אחים. זה מן הסתם ההסבר ששכנע את קרן אבי חי וקרן גשר לקולנוע רב תרבותי, להשקיע בסדרה. אבל האמת היא שכש'אוטונומיות' מציגה צד אחד כחשוך, צבוע וטפילי וצד שני כמואר ונורמלי, זה לא ממש מקדם חיבור בין המגזרים, ובוודאי שזה לא רב תרבותי.