אם עדיין לא קראתם את הכתבה המאלפת (שלא לומר מעלפת) של רחלי מושקוביץ מעל דפי עיתון זה לפני שבועיים, רוצו לאינטרנט ותקראו. זה בסדר, אני מחכה. נו קדימה, לכו לקרוא.
קראתם? אז עכשיו אולי אתם, שכירים מפוהקים שכמותכם, מתחילים להבין מה זה לרדוף באמצע הסתיו אחרי שכר שעדיין לא קיבלתם מעבודה שעשיתם בתחילת האביב שעבר, בבחינת היום לעשותן ומחר+90 לקבל שכרן, בכפוף להוצאת חשבונית ודרישת תשלום בשלושה העתקים יחד עם אישור ניהול ספרים וניכוי מס במקור, פלוס בדיקת דם וחתימה מנוטריון, שים הכול על השולחן של ברכה שלא נמצאת היום, וגם לא מחר, לא, אי אפשר לזרז את הפרוצדורה כי רק ברכה מוסמכת להעביר את הטפסים לקלרה מהנהלת החשבונות, שצריכה לקבל אישור מצביקה שבדיוק יצא לארוחת צהריים עם דוד שאין לו מושג במה מדובר ומי אישר את ההוצאה, תזכיר לי רגע מי אתה ובמה מדובר, בטוח ששלחת חשבונית? אני לא מוצאת אותה, שלח שוב בחמישה העתקים ותתקשר בקיץ הבא, וגם בזה שאחריו כי אנחנו לא עובדים באוגוסט.
עכשיו לך תסביר לקלרה, שהמשכורת הקבועה שלה נכנסת ישירות לבנק בכל עשירי בחודש, חוץ מחודשים שהעשירי יוצא שבת ואז היא נכנסת בתשיעי, לך תסביר לה שהכסף הזה הוא האוכל של הילדים שלך. למה מה, הילדים שלך אוכלים כסף? אפשר לחשוב מה כבר יקרה אם הכסף יגיע בעוד יומיים. או חודשיים. או שנתיים. אתה הרי לא חי רק מהעבודה שעשית אצלנו, נכון? יש עוד מקומות שחייבים לך, למה אתה נטפל דווקא אלינו?
יש גם לא מעט צדיקים שמשלמים בזמן, את כל הסכום, ובלי לעשות פרצופים. זאת אומרת הם עושים פרצופים, כי כואב להם בכיס, אבל הם מעמידים פנים שהכאב מגיע מכיס המרה. רעה ומרה היא עת התשלום. לא במקרה כסף נקרא גם דמים, ככתוב "לי נקם – ושילם. וניקיתי דמם? לא ניקיתי!".
על העניין הזה של הניקיון, על זה בדיוק אני רוצה לדבר. את העוול של הלנת שכר כבר הבנתם מהכתבה המעולה של רחלי, אני רוצה לספר לכם מה קורה אחרי שמתרחש הנס והכסף סוף סוף מגיע. שהרי גם הלקוחות שמשלמים בזמן לא עושים את זה במזומן, וגם לא בהעברה בנקאית, שהיא הליך פשוט שמאפשר להעביר את הכסף באופן מיידי ובלי סרבול, לכן הם לא מכירים בו.
אז איך משלמים? בהמחאה. כלומר צ'ק, שזה לא באמת כסף אלא סתם חתיכת נייר שצריך לפדות בבנק, כלומר לעשות ניקיון צ'קים. כאן, בניקיון המנוקנק הזה, מתחיל פרק ב' של מסע הייסורים.
תחי האפליקציה
בתקופה הפרה-היסטורית כדי להמיר את ההמחאה לכסף היית צריך ללכת לבנק, לעמוד בתור, למסור לפקיד את חתיכת הנייר ולקבל כמה ניירות אחרים תמורת עמלה מאמללת לבנק המעומלן, או להפקיד את הכסף בחשבון. תמורת עמלה, כמובן. אחר כך המציאו את הבנקומט, שבו אתה יכול להפקיד את ההמחאות המטופשות שלך בלי לעמוד בתור, בלי להתחכך בפקידים ובלי לשלם עמלה. זאת אומרת אתה לא צריך לשלם, הבנק כבר לוקח את העמלה בעצמו. זה בדיוק כמו טיפ במסעדה, אם לא לוקחים בחשבון שבמסעדה אתה בכל זאת מקבל משהו בתמורה.
היום כבר לא צריך להגיע לבנק, כי היום יש אפליקציה. כלומר יישומון. למה נקרא שמו יישומון, על שום שישים הנישום את יהבו על היישומון, וימצא עצמו בלב הישימון.
וככה זה עובד: לוקחים את ההמחאה, כלומר הצ'ק, סורקים אותה באפליקציה, כלומר ביישומון, וזהו. כמה שהיה קשה להשיג את ההמחאה, ככה קל להפקיד אותה. אלא אם כן האפליקציה קמה על צד שמאל ומודיעה לך שלא סרקת נכון. אז לוקחים את הצ'ק, כלומר ההמחאה, וסורקים אותה שוב באפליקציה, כלומר ביישומון, שמודיע שעכשיו הכול בסדר וההמחאה הופקדה. אלא אם כן היא לא. עכשיו לך תנסה להבין האם הבעיה בהמחאה, במצלמה, בחיבור לאינטרנט, או מה שיותר סביר – בך. כעת יש שתי אפשרויות: האחת, לסרוק את בשרה של ההמחאה במסרקות של ברזל עד שהיא תתפורר. השנייה, ללכת לבנק, להפקיד את ההמחאה בשיטה הישנה ולשלם עמלה. גם על ההפקדה באפליקציה משלמים עמלה, אבל זה דווקא מוצדק כי זה באמת דורש המון עמל.
קורה לפעמים שהאפליקציה קמה על צד ימין ומשתפת פעולה, ההמחאה מופקדת ללא מחאה ואתה יכול לנשום לרווחה וללכת לנוח. זאת אומרת להתקשר ללקוח הבא שעדיין לא שילם לך מאז שנת תשלו"ם. רק אחרי יומיים אתה מגלה שהצ'ק חזר, כי לא כתוב עליו שהוא למוטב בלבד. למה זה משנה אם הוא לטב או למוטב? תשאל את האפליקציה, אבל היא לא עונה. למה קלרה לא כתבה על הצ'ק "למוטב בלבד"? גם היא לא עונה. אין מה לעשות: אתה לוקח עט, כותב על ההמחאה שעכשיו היא למוטב בלבד, וגם מוסיף קו למעלה וקו למטה, קו לקו, צו לצו, חיכית להמחאה הזאת שנתיים, מה זה בשבילך עוד יומיים.
אחרי יומיים היא חוזרת. לא קלרה, ההמחאה. מישהו בבנק החליט שלא ברור אם התאריך שכתוב עליה זה 2018 או 7018, מה שפוסל את כל ההפקדה כי מי יודע כמה הצ'ק הזה יהיה שווה בעוד 5,000 שנה. עכשיו צריך לנסוע לקלרה כדי שהיא תתקן את התאריך ותחתום לידו, זאת אומרת תיתן אותו לברכה שתשלח אותו אל צביקה שיחתים את דוד, אם הוא במקרה לא בחו"ל כדי לגייס כספים בשביל המוסד שנמצא בגירעונות כבדים מאז שהוא הוציא לך את הצ'ק. ממילא קיבלת אותו דחוי לחודשיים אחרי שחיכית שנתיים, מה זה בשבילך עוד שבועיים.
אתה נוסע, מחתים, מפקיד, חוזר. גם הצ'ק. למה? ככה. חסרה חתימה, או חותמת, או שאתה בעצמך יצאת אידיוט ושכחת לחתום מאחור. חייבים לחתום מאחורי ההמחאה, אחרת לבנק לא תהיה סיבה להחזיר אותה ולקחת עמלה. תמיד יהיה משהו, מישהו, איכשהו, שיפסול את ההפקדה. בנקאות זה מקצוע נורא משעמם, אז למה לא לעשות קצת צחוקים, ואתה הרי עצמאי, אתה רגיל לתפקד בלי כסף, לא ככה?
מישהו שמבין בתחום הסביר לי שזה לא אישי, שהבנקים עושים לנו חיים קשים כדי לגמול אותנו מההמחאות המסורבלות ולהרגיל אותנו להעברות בנקאיות ישירות ללא מגע יד אדם. זה הרבה יותר פשוט, נוח, אלגנטי והגיוני. אני בעד. בגלל זה כל מי שצריך לשלם לי נגד. בינתיים אני גם צריך לרדוף אחרי ההמחאות, גם לשבור את הראש כדי להבין למה הן חוזרות, וגם לחזר אחרי ברכה כדי שתברר עם קלרה שתדבר עם צביקה שיסדר עם דוד שיארגן לי צ'ק חדש. ככה דוד מרוויח עוד כמה ימים עם הכסף, הבנק מרוויח את העמלות שלו וכולם יוצאים מרוצים, חוץ ממני. אבל אני לא כסף, אז אותי לא סופרים.
לתגובות: [email protected]