בנימין נתניהו
בנימין נתניהוצילום: הדס פרוש, פלאש 90

השר משה כחלון, אביר מערכת המשפט, נדם. היכן כבוד בית המשפט העליון שנרמס בהחלטה לדחות את הריסת המאחז הבדואי הבלתי חוקי חאן אל אחמר?

גם יו"ר האופוזיציה ציפי לבני וח"כים אחרים מהצד השמאלי של המפה הפוליטית מוחאים כפיים לדחייה הזאת. הם בכלל נמצאים בבעיה, שכן תרועה למהלך היא גם אנטי בג"צית וגם פרגון לראש הממשלה נתניהו.

האחרון, אחרי שהיסס והרדים את הקבינט בהתמודדות עם חמאס בעזה, מהסס גם בפרשת חאן אל-אחמר. כשאנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה, ביקרה כאן לאחרונה התירוץ היה שמחכים לסיום ביקורה. מרקל כבר מזמן לא פה, הכוחות המפנים עמדו בהיכון לרגע הפקודה שלא באה וכפי שזה נראה גם לא בטוח שתבוא.

אסור לשכוח, ה'חלופות' שמדברים עליהן גורמים בלשכת ראש הממשלה, הן תוכניות שנדחו על ידי שופטי בג"ץ. גם כשהתושבים כבר הבינו שצריך לקבל פשרה, ארגוני השמאל שמגבים אותם, דחקו בהם להמשיך במאבק ולא להתפשר.

ההיסוס של נתניהו, אם נבע מטעמים דיפלומטיים, הרי שהוא עוד יותר בעייתי. אם קנצלרית גרמניה, שרת החוץ האירופית, והתובעת הכללית בבית הדין בהאג יאיימו על ראש הממשלה שירי לעבר מפגינים שתוקפים חיילים בעזה גובל בפשע מלחמה האם גם שם הוא יוותר? יש לציין שגם בסוגייה הזו ראש הממשלה לא היה מספיק נחרץ.

הגישה המתנצלת, המהוססת, הופכת את ישראל לחלשה יותר. מתיישבי חאן אל-אחמר הם 'חלוצים'. כשיראו אחרים שישראל מגמגמת מולם, אזור E1 יתמלא בעוד חאן אל-אחמרים, בגיבוי אירופי.

מנהיג ממשלת ימין צריך לדעת היכן עובר הגבול בין דיפלומטיה לרפיסות. בחאן אל-אחמר, קובעים לנו האירופים מה קורה במדינה שלנו. אז בפעם הבאה שנשמע את ראש הממשלה מצקצק בלשונו על 'רק ישראל תקבע את עתידה', נדע שמדובר במלים חלולות.

אי פינוי חאן אל-אחמר יהיה כתם לא רק על ראש הממשלה נתניהו, אלא על ממשלתו והקואליציה כולה.

בנוסף, בפעם הבאה ש'מגיני בית המשפט' שאומרים או רומזים שהשרה שקד באה להחריב את היסודות הקיימים ישמיעו את קול הנהי, נדע שמבחינתם יש בית משפט ליהודים ובית משפט לערבים. הצדק תלוי בצד בו אתה נמצא.