לאן הם מובילים? טראמפ ופוטין
לאן הם מובילים? טראמפ ופוטיןצילום: רויטרס

שנה אחר שצוין מלאת 30 שנה להסכם הגבלת רוסיה וארה"ב מפיתוח טילי שיוט וטילים בליסטיים לטווחים קצר ובינוני, מבהיר נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, כי ארצו לא תהיה היחידה שתשמור על ההסכם, ומאחר ורוסיה מפרה את ההסכם בכוונתו לפרוש מההסכם.

הכרזתו של טראמפ מגיעה לאור התחושה בממשל האמריקאי שרוסיה מפתחת מערכות שיגור טילים בניגוד להסכם, על אף שרוסיה עצמה מתנערת מהאישום האמריקאי וקובעת שהיא עומדת בתנאי ההסכם.

על הכרזתו של טראמפ, ההשלכות שלה והמניעים לה שוחחנו עם ד"ר איתן ברק, איש האוניברסיטה העברית, מומחה לדיני בקרת נשק, המציין כי עד כה עלה בידה של האמנה לבלום לא מעט מהלכים כהצבת טילים על אדמת אירופה ושימוש בקטגוריה שלמה של נשק כמו גם בלימת מציאות של טילים קונבנציונליים עם ראש כימי.

באשר למניע שהוביל את טראמפ להכרזתו, מציין ד"ר ברק כי מדובר בהכרזה הנשמעת אחת לכמה שנים על ידי אחד מהצדדים, ונראה כי המניע המרכזי הנוכחי של טראמפ להכרזה הוא רצונו להוכיח לאומה האמריקאית שהוא מסוגל לעמוד איתן ותקיף מול פוטין והממשל במוסקבה ובכך להזים את השמועות והדיווחים על קשר בין בחירתו למהלכים ברוסיה.

עוד הוא מציין את מערבותו של ג'ון בולטון, נץ מדיני וביטחוני, שלמעשה הוביל בתקופת ג'ורג' בוש פרישה אמריקאית מהאמנה מ-74' נגד הצבת מערכות הגנה מטילים. אז ההסברים האמריקאיים לגבי הצורך האמריקאי להציב מערכות נובע מהחובה להתגונן מול צפון קוריאה, הסברים אלו לא התקבלו על ידי הרוסים והסינים שחששו ממציאות בה ארה"ב היא היחידה המוגנת מתקיפת טילים, מציאות שהופכת אותה לשולטת בלעדית בעולם. משום כך, כאשר לא התרצו הסינים והרוסים להוסיף שינויים באמנה ארה"ב הפעילה את סעיף הנסיגה, אותו סעיף שבו מתכוון טראמפ לעשות שימוש כעת.

על פי סעיף זה ניתן לפרוש חצי שנה לאחר ההכרזה. "הם הודיעו על כך בדצמבר 2001 והם יצאו ביוני 2002. הרוסים למחרת אמרו שהם חוזרים בהם מהסכמה להסכם חיסול ראשי החץ מטילים, מה שהיה מטיב מאוד עם ארה"ב, כך שאני מקווה שארה"ב הבינה את הלקח שאולי קל לפרוש מהאמנה אבל לא תמיד ברור מי הצד שנפגע".

"לא תמיד בטוח מי המפסיד הגדול. הרוסים אמרו בשעתו שיש טילים זירתיים גם לבריטניה וצרפת. צרפת מחזיקה מספר טילי שיוט אפילו גרעיניים בספנות שלה, ויש לכלול גם אותם. הדרישה הזו נדחתה והרוסים חתמו ללא הבריטים והצרפתים למרות שהן חברות בנאטו. נוצר מצב שמי שבחוץ הוא סין והאמריקאים אומרים שיש יתרון לסינים ואנחנו מוגבלים לעומת חופש הפעולה הסינית. הבעיה הזו אקוטית יותר בהקשר הרוסי. רוב הנשק הגרעיני הסיני מופנה למעשה כלפי רוסיה, ולסינים יש לא מעט טילים בטווחים האלה עם ראשי חץ גרעיניים, כך ששני הצדדים סובלים מאי הכללתה של סין בהסכם ובעולם אידאלי היה ראוי ששני הצדדים יפעילו לחץ על סין. במקום זה כל אחד מצביע על סין כעילה לפתיחת מירוץ חימוש".

באשר ליכולתו של טראמפ להציג בפני עמו ובפני העולם הוכחות להפרה רוסית של ההסכם אומר ד"ר ברק כי בשלב זה לא ניתן להיות כל כך נחרץ וש"שני הצדדים עושים פעולות שיכולות להיתפס כהפרת ההסכם. השאלה היא איך מתייחסים לכל צעד של הצד השני. האם ניסוי בטיל מסוים למרות שחוסלו אלף טילים קודם לכן, הוא הוכחה שמטרתך לרמות את הצד השני או לסגת מההסכם? תלוי. כל אחד מרגיש שכבלו את ידיו ולכן יש דרישות הדדיות".

באשר למשמעות העולמית של פרישה אמריקאית, אם אכן טראמפ יממש את איומו, אומר ד"ר ברק: "אם טראמפ נסוג מההסכם ההסכם בטל בתוך חצי שנה, ואז נראה מן הסתם מירוץ חימוש שמי שיפגע ממנו זה בעיקר אירופה. שוב אירופה תאוים על ידי טילים זירתיים גרעיניים".

עם זאת מעיר ברק כי "אמנם לרוסים יש מערכות אחרות שיכולות לפגוע בהם, אבל גם לכך יש משמעות. זה מחזיר לדיון הבסיסי של בקרת נשק. כשהמלחמה נמשכת מה הטעם לאסור נשק אחד כשמשתמשים בנשק אחר. בכל זאת יש רצון לצמצם את הארסנל".

לטעמו של ד"ר ברק הפרה של הסכם כזה היא אירוע שלילי בעיקר כאשר העולם מדבר על פירוק נשק גרעיני כולל והתנועה החזקה לפירוק נשק גרעיני זוכה להכרה וכבוד בינלאומי.

ומה באשר לנו, לישראל הקטנה? "אנחנו רק מסתכלים כי מדובר בהסכם בין מעצמות העל ובהמשך היורשות של ברית המועצות החליפו אותה בהסכם, והוא פחות רלוונטי לנו".

עם זאת מציין ד"ר ברק כי "ארה"ב היא בעלת ברית שלנו ולכן חיזוק כוחה במישור הגלובאלי הוא יתרון לישראל". דוגמא לפגיעה בישראל בעקבות התמוטטות ההסכמות בין המעצמות מוצא ברק במתרחש בסוריה. "ישראל סובלת בשנים האחרונות מנסיגת ארה"ב ממעורבותה הגלובאלית והדוגמא הבולטת היא סוריה. כשארה"ב נסוגה אין ואקום. כוחות אחרים נכנסים והדוב הרוסי הוא הבולט שבהם וכך מוגבלת פעילות צה"ל בהקשר הסורי. ישראל ניזוקה מהחלשת כוחה ומעורבותה של ארה"ב. לגבי רוסיה עצמה, היא יכולה להרע ולהציק לישראל גם ללא סיפור הטילים לטווח בינוני, לכן זה פחות רלוונטי בהקשר הישראלי".